"אני עובדת במלצרות, שואפת ל-3 משמרות, בפועל זה יותר, לומדת שלוש פעמים בשבוע. הכסף על המלצרות הולך על הדברים של היום-יום. סבתא שלי גם עוזרת לי וגם אמא שלי חסכה לי ללימודים" מספרת נויה קנול, סטודנטית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל-אביב. על פי נתונים שפירסמה אתמול (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נויה לא לבד. יותר ממחצית מהסטודנטים מקבלים תמיכה כספית מהוריהם.
על פי הנתונים, כ-51% מהסטודנטים נעזרים בהוריהם בכדי לממן את לימודי התואר הראשון. רוב הסטודנטים (כ-66%) עובדים בנוסף ללימודיהם. עוד עולה מהסקר כי בעוד שבאוניברסיטאות עובדים במהלך הלימודים 57% מהסטודנטים, במכללות המתוקצבות, בהן שכר הלימוד גבוה יותר עובדים, 66.7%, ובמכללות הבלתי מתוקצבות, בהן שכר הלימוד הוא הגבוה ביותר עובדים 80.1% מהסטודנטים.
"להורים שלי אין האופציה לתמוך בי. הייתי בקבע כמה שנים ומזה אני חי ולומד", מספר אביחי פראנקו, סטודנט שנה שנייה לתואר ראשון במדעי מחשב במכללה האקדמית תל אביב יפו. "אם אני אסתכל בסוף חודש בשנה וחצי האחרונות שאני לומד ועובד תוך כדי, אני מסיים את החודש על אפס, בקושי. מה שנכנס זה מה שיצא. לא הייתי בחו"ל מאז שהתחלתי ללמוד, חופשות בארץ פה ושם. מדי פעם יוצאים לפאב. וזהו."
טל חזום שלומד שנה ראשונה לתואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה במכללה האקדמית תל-אביב, מסביר שכשחיים בגוש דן אין ברירה אלא לקבל תמיכה מההורים. "בגיל 26 אתה מוצא את עצמך תלוי בהורים שלך, ובהרבה מקומות זה ככה . אני גר בבית אצל ההורים וזה עוזר. אבל אתה חי בתל אביב, אתה מוציא הרבה מאוד כסף. זו הנחת מוצא שאתה משלים איתה, אתה סטודנט, אתה עני, המדינה לא כל כך מברכת אותך על זה."
נויה מספרת שהבעיה קשה במיוחד בלימודי מדעי הרוח. "זה לא לימודים לאנשים עניים כי אין בזה עבודה. צריך להמשיך לתואר שני ואז עוד שנים של התמחויות. יש פה תלם ארוך של סיוע כלכלי מהמשפחה שלי ואני די מדחיקה את זה, המשפחה שלי, שהם יודעים שהם יתמכו בי לאורך כל הדרך, מתקדמים מרגע לרגע. איך שיסתדר."
נויה מסכמת את דבריה בכך שצריך לזכור שיש גם הרבה מאוד סטודנטים שאין להם התמיכה מההורים ומצבם הרבה יותר קשה "יש צעירים בארץ שלא יכולים להרשות לעצמם להתלבט בין מקצועות כאלו ואחרים וחייבים ללכת ללמוד כדי לקבל מקצוע, אחרת ממה יתפרנסו? זה עצוב".
גם ארתור גורדוניצקי , סטודנט להנדסת סאונד במכללת ספיר בשדרות , מספר על יוקר הלימודים, למרות העזרה מההורים. "ההורים שלי עוזרים לי עם שכר הדירה, אבל רוב הסטודנטים שאני מכיר לא מסתמכים בכלל על עזרה מהבית. יש את כל ההנחות והסבסוד של המדינה על זה שאנחנו בוחרים ללמוד בפריפריה וגם סבסוד של משרד הטכנולוגיה להנדסאים, אבל גם יחד עם זה הלימודים יקרים. במיוחד כשמדובר על כל ההוצאות הנלוות".
ענת יורובסקי, סטודנטית שנה ראשונה לתקשורת ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית, מספרת שעבדה זמן רב כדי להצליח לחסוך ללימודים ובמקביל מחפשת דרכים להוזיל את מחיר הלימודים "עבדתי שנתיים לפני שהתחלתי ללמוד. הפיקדון מהצבא לשנה הראשונה כיסה 4,000 שח וגם יש לי 4,000 ש"ח קרן של האוניברסיטה שעוזרת. משכר הלימוד וכל השאר מהחסכון שלי בעבודה, בזמן שעבדתי וחסכתי ללימודים גרתי אצל ההורים שלי וזה באמת עזר. הכסף שחסכתי גם הספיק לי לדירה עם שותפים בירושלים וכל ההוצאות והכל, אבל זה ממש לא יספיק לי לשלוש שנים ואני אצטרך למצוא עבודה או מלגה וגם לחפש דירה עם לפחות שלושה שותפים, כי ירושלים יקרה".
מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 89% מהסטודנטים שעבדו, עשו זאת בשל הצורך בפרנסה ו-40% כדי לרכוש ניסיון מקצועי. ענף התעסוקה הנפוץ ביותר בקרב סטודנטים הוא מכירות ושירותים.
"רוב הסטודנטים באוניברסיטה משלבים לפחות שני חוגים, ושעות הלימוד הרבה פעמים לא חופפות, יש לך שיעור ב-8, ב-12 וב-16:00. ובגלל זה קשה מאד למצוא לעצמך עבודה רגילה של בוקר או ערב כי אין לך לא בוקר ולא ערב. אז או שמבריזים משיעורים, או שנסמכים על עבודות מזדמנות ומקבלים גיבוי מההורים, מי שיכול", מספרת ענת.
גם ארתור מספר על הקושי שבשילוב הלימודים והעבודה "אפשרי ללמוד ולעבוד, אבל השאלה היא מה ההשפעות של זה. זה מקשה על הלימודים, לי זה לא עשה טוב והפסקתי, הרבה חברים שלי עובדים פה מסביב בשמירה, בתחנות דלק, במסעדנות. וזה קשה, במיוחד כשאתה הנדסאי, אבל אין ברירה. רוב מי שאני מכיר עובד".
גלעד ארדיטי, יו״ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל מסר בתגובה לנתונים שפורסמו כי ״הסטודנט הישראלי מתמודד עם הוצאות רבות מדי חודש, מעבר לשכר לימוד הוא משלם כספים רבים בעוד לא מתאפשר לו לעבוד כראוי. התאחדות הסטודנטים לקחה לעצמה את יוקר המחייה כיעד מרכזי להתמודד איתו ועושה כל שביכולתה כדי להקל על הסטודנטים; אם זה בקידום בניית מעונות, הנחות בתחבורה ציבורית, קידום תוכניות לימודים שיאפשרו לסטודנטים לעבוד ועוד״.
