דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

כלכלה / "חזון" שמחון למשק: מייצור ויצוא - לשירותים ויבוא

לאחר הביקורת שספג בעקבות האמירה שיוחסה לו בעיתון גלובס על פיה יש להפסיק לקנות מט"ח גם אם זה יביא לפיטורי 20 אלף עובדים, הסביר אתמול יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון את חזונו למשק הישראלי.

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. צילום: דבר ראשון.
פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. צילום: דבר ראשון.
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, נזף אתמול (שלישי) בעיתון גלובס על שעיוותו את דבריו בישיבת הממשלה והסביר את הצעתו לשינוי מבנִי במשק. על פי הדיווח בעיתון גלובס, אליו התייחס, אמר שמחון בישיבת הממשלה האחרונה כי יש לעצור את רכישת המט"ח על ידי בנק ישראל גם אם הדבר יעלה בפיטורי 20,000 עובדים.

דבריו אלו זכו לביקורת קשה מצד גורמים רבים, ביניהם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שקרא לראש הממשלה להתנער מדברי שמחון. בדברים שנשא אתמול שמחון בכנס שוק ההון של גלובס, הציג את תפיסתו כלפי השינויים בכלכלת ישראל ובראשם: מעבר ממשק של ייצור וייצוא למשק המבוסס על שירותים וייבוא.

בדבריו הסביר שמחון כי הוא מקבל את המדיניות שנקט בנק ישראל כשרכש מט"ח כדי למנוע ייסוף של השקל, אך מנגד טען כי השלכותיהן של יתרות המט"ח "המטורפות" כהגדרתו פוגעות במשק, מונעות עלייה בפריון ומעכבות את הצמיחה. "ממשק שלא היה לו מט"ח הפכנו למשק שמוצף במטבע חוץ. הדרך הנאיבית היא להגיד תנו לשוק לעשות את שלו. בנק ישראל לא עשה את זה ואני מבין למה. האפשרות השנייה היא להילחם בשינוי".

"עכשיו זה בלתי אפשרי להוריד ריבית," אמר הפרופסור, "כי היא כבר נמוכה מאוד. האפשרות השנייה היא לסבסד את הייצוא על ידי קניית דולרים. זה פוגע בצרכנים. הרבה שירותים וסחורות שאנחנו קונים מקורם בייבוא: דלק, חשמל, מוצרי צריכה שונים ואפילו שוק הדיור. וזה מה שיוצר את יוקר המחיָה. הבעיה השנייה היא שהפריון נפגע כי כמעט כל ההון (ציוד ומכונות) שהפירמות מייבאות מקורו בחו"ל. לכן המכונות הופכות יקרות יותר. בישראל קונים פחות ציוד ומכונות לתעשייה ולכן הפריון של העובד הוא נמוך."

לכן, טוען שמחון, כי על מדינת ישראל להעדיף את עליית ערכו של השקל ומסביר, "ייסוף מתון בשער החליפין (לעומת הפיחות בערכו של השקל הנגרם כתוצאה מרכישות המט"ח – ע. כ.) ישאיר הרבה יותר כוח ביד של הצרכנים, מכיוון שחלק גדול מהתצרוכת מקורו בייבוא (שקל חזק גורם להוזלה של הייבוא בערכים שקליים – ע. כ.). אבל חלק גדול מהייסוף הזה יתגלגל לעלייה בתצרוכת של שירותים מקומיים. גידול שיכול בהמשך להביא לגידול בתעסוקה בענפי השירותים והמסחר המקומיים. ואלו הם ענפים הרבה יותר עתירי עובדים. ולכן מהלך כזה יכול לקרות בלי פגיעה בתעסוקה."

עם זאת, מספר בעיות עולות מהמתווה של שמחון למשק הישראלי. השכר הממוצע בענפי השירות והקמעונאות נמוך מאוד, בהשוואה לשכר הממוצע בתעשייה ובייחוד בתעשייה המיועדת לייצוא. ענף נוסף הנמצא במשבר ורגיש מאוד לייסוף של השקל הוא התיירות. אמנם מדובר בענף שאחראי באופן ישיר רק על 4% מהתעסוקה וקצת פחות משלושה אחוזים מהתמ"ג, אך ערכו המצטבר עם השירותים הנלווים אליו גבוה הרבה יותר.

שמחון משווה את מצב המאזנים הלאומיים של ישראל למצבה של סין, ומגדיר את ריסון השקל על ידי בנק ישראל כמצב שבו הצרכנים מסבסדים את התעשיינים. הוא גם קרא לבנק ישראל לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם.

"הצמיחה של המשק כעת שבויה בצמיחה של הייצוא. כך נוצר מצב שהביקושים הנמוכים לייצוא הישראלי מובילים את התוצר לצמוח בקצב איטי מאוד של פחות משלושה אחוזים. התוצר לנפש גדל בפחות מאחוז. הסיבה לכך היא ששיעבדנו את התוצר שלנו לייצוא. ממש כמו בסין," מזהיר שמחון.

"אם אנחנו ניתן קצת יותר משקל לכוחות השוק," הוסיף, "ונאפשר למשק לצמוח באופן חופשי יותר בלי שצד אחד מסבסד את הצד השני, נוכל לראות צמיחה הרבה יותר מהירה בסקטורים של הצריכה הפרטית. המשק המודרני משתנה. אנחנו לא יכולים להישאר באותו מקום. אנחנו צריכים לאפשר את השינוי הזה באופן מבוקר ואיטי".

ביחס לביקורת של התעשיינים וההסתדרות על האפשרות שהצעתו תוביל לפיטורין המוניים בתעשייה ובתיירות משיב שמחון, "ברור שעדיף להיערך מראש לשינויים הללו דרך הידברות עם המעסיקים ועם העובדים כדי למנוע זעזוע. אני מאמין שאם נעשה את זה היטב אנחנו נראה דווקא עלייה בביקוש לעובדים וצמיחה הרבה יותר מהירה ממה שאנחנו רואים היום."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!