סימנים שונים מעידים כי גורמים ממשלתיים  שוקלים שינוי מבני ענפי עמוק במשק הישראלי. על פי הטענה על ישראל לא להסתמך עוד על היותה משק יצרני, ולהפסיק לראות בייצוא את הקטר של המשק. במקום זאת, נטען, על ישראל להעדיף פעילות כלכלית פנימית, בענפי התעסוקה המכונים שירותים, ולייבא ארצה את הסחורות הנדרשות לקיומה.

מי שביטא הצעה זו בצורה המובהקת ביותר עד כה היה פרופ' שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. הצומת הראשונה שנבחנת בשלב זה הינה, כנראה, מדיניות בנק ישראל והתערבותו בשוק מטבע החוץ. בנק ישראל מוביל מזה כמה שנים מדיניות של רכישת מט"ח, בעיקר דולרים. מטרת הרכישה היא העלאת מחיר הדולר אל מול השקל, או "החלשת" השקל, בעגה הכלכלית. החלשת השקל משפרת את מצבם של היצואנים – אשר מוכרים את התוצרת שלהם בחו"ל בדולרים (לדוגמא), וכאשר הם ממירים את התמורה לשקלים נשארים עם סכום גבוה יותר. כאמור, מדיניות זו הותקפה לאחרונה ככזו המעוותת את הפעילות הכלכלית "הטבעית", ומובילה לעליית מחירים.

ד"ר אדם רויטר, המייסד והבעלים של חברת 'חיסונים פיננסים', אשר שימש בעברו בתפקידים בכירים במערכת הבנקאית, התייחס לנושא.

"פרופ' שמחון מסתכל רק על השקל מול הדולר אבל הוא מתעלם מכך שהשקל ב-2015 הפך למטבע הכי חזק מבין 31 המטבעות המרכזיים בעולם. זו הפעם השנייה שזה קורה במהלך שלוש השנים האחרונות. גם ב-2013 זה קרה. לטעון שהעמדה של השקל מול שאר המטבעות מלאכותית היא מופרכת. זה אומר שכבר עכשיו, עם כל המאמצים של בנק ישראל למנוע ייסוף (ייסוף משמעותו עליית ערכו של השקל מול המטבעות האחרים – ע. כ.) של השקל, השקל נשאר חזק מאוד. המגמה הזו גרמה נזק רציני לתעשייה אבל גם מאוד עזרה לייבוא".

דוקטור אדם רויטר. צילום: יח"צ

אם כן, מה יקרה אם בנק ישראל ישמע לקולות הנשמעים ויפסיק לרסן את השקל?
"אומרים תנו לכוחות השוק לעבוד. אני בא מהשוק. אנחנו בחברה עושים סיכוני מט"ח. אם יתנו לדברים להתנהל באופן חופשי, השקל גם יכול לרדת מתחת לשלושה שקלים לדולר. ואז לא רק התעשייה תיפגע אנושות. גם ההיי-טק ייפול. כשהמשכורות של ההיי-טק יהיו כל כך יקרות לחברות בין לאומיות, הן לא ישקיעו פה ופשוט יעבירו את העובדים לקליפורניה. הדירקטוריונים בחו"ל לא יבינו למה לשלם לעובד שקיבל עד היום 10,000 דולר, 13,300 דולר. הם יגידו, לא משתלם לנו לעבוד בישראל כי העובדים יקרים נורא. ההיי-טק לעומת התעשייה המסורתית היא תעשייה עתירת עבודה, היא הראשונה שתפגע והכי קל יהיה להעביר אותה אל מעבר לים".

ד"ר אדם רויטר: "כל שוקי הייצוא שאתה פונה אליהם נפגעים. ואני צופה עתיד רע יותר בתחום הזה. אנחנו צריכים לחזק מוקדי צמיחה חדשים בנוסף לייצוא אבל לא במקום הייצוא".

ומה תהיה ההשפעה על התעשייה המסורתית?
"מחירי חומרי הגלם בעולם ירדו בשנה האחרונה למחירי שפל. מהעובדה הזו התעשייה המקומית דווקא נהנתה. היא לא צריכה להוריד עוד יותר את מחירי חומרי הגלם. גם היקף הייבוא של מכונות וציוד מאירופה שנעשה ביורו, הוא באותו היקף כמו הדולר. כך שכבר היום התעשייה נהנית משקל חזק – כנראה שלא שם הבעיה של התעשייה. תעשיית הפלסטיקה לדוגמה, נפגעה מהירידה של היורו, אבל נהנתה מירידה במחירי הנפט שקיזזו אחד את השני. חיזוק נוסף של השקל יהפוך את התוצרת הישראלית ללא רלוונטית באירופה. היא לא תוכל להתחרות".

ומה לגבי הטענה כי ייסוף בשקל יוביל להגדלת הפריון בעבודה?
"רבים שואגים על פריון העבודה ולא יודעים למה. למי יש את פריון העבודה הכי גבוה בעולם? לרוכבי הגמלים במדינות המפרץ. למה? כי הם קודחים באדמה ומוציאים נפט. מעט עובדים והמון הכנסות. פריון העבודה הוא פרמטר מעוות. קשה מאוד למדוד פריון עבודה בשירותים, בהיי-טק ובוודאי בסטרט-אפים. יש ארבעה סוגי מדדים שונים איך למדוד פריון עבודה. צריך לרדת מהעץ הזה".

"החרדים נכנסים בענק לשוק העבודה. הם בפנים כבר. הנשים החרדיות עוברות את הממוצע בכלל האוכלוסייה עם 71% תעסוקה, והגברים החרדים נמצאים כבר מעל ל-50% השתתפות בשוק העבודה".

פרופ' אביה ספיבק: "בישראל צריך להגדיל את התעשייה. לא רק סין מובילה את הצמיחה שלה דרך ייצור אלא גם גרמניה"

עם מה בכל זאת אתה יכול להסכים בתפיסה שאומרת שאין להתבסס על הייצוא?
"הדבר היחיד שאני מסכים איתו זה כשאני מסתכל על מדינות העולם, ובעיקר על מדינות ה-OECD, אז ניתן לראות שהאוכלוסייה מזדקנת והן לא צומחות לא תצמחנה. אם אתה מבוסס על ייצוא אתה תיפגע מהמגמה הזו. הצמיחה העולמית ברמות נמוכות. כל שוקי הייצוא שאתה פונה אליהם נפגעים. ואני צופה עתיד רע יותר בתחום הזה. אנחנו צריכים לחזק מוקדי צמיחה חדשים בנוסף לייצוא אבל לא במקום הייצוא".

פרופ' אביה ספיבק, מאוניברסיטת בן גוריון, מסכים שבמשק הישראלי של היום יש צורך להגדיל את הפריון. אך לשיטתו של ספיבק הגדלת הפריון עוברת דרך חיזוק התעשייה. "הבעיה היא באמת שהתוצר לא צומח. אבל התוצר צריך לצמוח דרך הגדלת התוצר לעובד. הפריון בענפי השירותים הוא מאוד נמוך בישראל. העברת הפעילות מתעשייה לשירותים תוריד את הפריון לעובד".

איך אתה מסביר את מצב יתרות המט"ח של ישראל?
"בישראל יש לנו 'מחלה הולנדית'. הסקטור של ההיי-טק מכניס הרבה מטבע חוץ, אליו נוספות ההכנסות ממשק הגז. אפשר להיכנע לזה על ידי הגדלת הסקטור של השירותים על פני התעשייה וזה מה שקרה בהולנד. הנורבגים מאוד חוששים מזה, ולכן יש להם את קרן ההשקעות שלהם. את ההכנסות מגז הם משאירים מחוץ למדינה ומשקיעים אותן בעולם, כדי להימנע מהצפת המשק שלהם במטבע זר. את 'המחלה ההולנדית' אני חוקר בעזרת יאיר, דוקטורנט שלי. ואנחנו מוצאים שהנתונים מאששים את האינטואיציה. הגידול של ענפי ההיי-טק הוא שיצר את הייסוף בשקל שפגע בתעשייה המסורתית".

שקלים שקלים עלינו נופלים – ומישהו אחר אותם לוקח? צילום: ציון הלוי / ויקיפדיה.

איך ישראל צריכה להתמודד עם 'המחלה ההולנדית', לדעתך?
"בישראל צריך להגדיל את התעשייה. לא רק סין מובילה את הצמיחה שלה דרך ייצור אלא גם גרמניה. לגרמנים יש מדיניות להגדיל באופן מודע את התעשייה. ההצלחה שלהם מבוססת על הכשרה של כוח אדם. הם פועלים יחד עם המפעלים לחיזוק ההכשרה הטכנית. ההשקעה הגולמית בישראל היא נמוכה ביותר, 19% מהתל"ג. החיסכון הלאומי יפה, אבל זה בעיקר נשען על זה שההשקעה יורדת. יש לנו הרבה כסף בבנק שלא מושקע בהגדלת הייצור".

ומה בנוגע למדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל?
"רכישות מט"ח צריך לעשות בעזרת קרן ולהסתכל עליהן כהשקעה לטווח ארוך. יתרות מט"ח מוחזקות בדרך כלל בהשקעות לטווח קצר כדי לשמור את הכסף זמין למקרה של משבר ואז יהיה צורך לאזן איתו את ערך המטבע. אבל צריך, ואני יודע שבנק ישראל פועל בכיוון הזה, להפנות יותר מטבע זר להשקעה ארוכת טווח מחוץ לישראל, כדי למנוע את ההפיכה של המשק ללא יצרני ולמבוסס שירותים כמו שקרה בהולנד".