דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
16.4°תל אביב
  • 9.0°ירושלים
  • 16.4°תל אביב
  • 15.2°חיפה
  • 14.9°אשדוד
  • 15.9°באר שבע
  • 21.9°אילת
  • 16.8°טבריה
  • 11.5°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
שוק העבודה

מדעי תלוש השכר / ריכוזיות, גרסת המעסיקים: ההסבר החדש לקיפאון בשכר בכלכלות המערב

לאחר שהתופעה לא זכתה לתשומת לב לאורך השנים, יותר ויותר מחקרים נעשים לאחרונה על "מונפסונים" - מצבים בהם ריכוזיות מעסיקים משפיעה על תנאי השכר | האם ניתן להסביר באמצעותם נתונים "לא צפויים" בשוק העבודה?

תלוש שכר (צילום: shutterstock)
תלוש שכר (צילום: shutterstock)
יואב אילון
יואב אילון
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

בשנת 1933 העלתה הכלכלנית הבריטית ג'ואן רובינסון את הסברה כי מעסיקים יכולים לנצל את מיעוט מקומות העבודה באזור מסוים כדי לשלם לעובדים שכר נמוך יותר. תופעה זו זכתה לשם מונופסון – קונה יחיד, והפכה עם השנים לתופעה המיוחסת בעיקר לערי מפעל בפריפריה. אלא שבשנים האחרונות מקבל המונופסון תשומת לב מחודשת מצד חוקרים וקובעי מדיניות, שמוצאים בו הסבר לתופעות רחבות יותר בשוק העבודה.

פרופ' יוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית מבהיר כי מדובר בסוגיה כבדת משקל. "הנושא הזה הפך להיות אחד ההסברים החשובים לתופעה שאנו מזהים בעולם המערבי בעשרים השנים האחרונות (ובארה"ב מזה ארבעים שנה לפחות) והיא ירידת החלק של השכר בהכנסה הלאומית. מרמה של 66% בערך לרמה של כ-55%". אז איך נדד המונפסון ממפעלי הפריפריה ללב שוק העבודה?

חידת השכר והפריון

התאוריה המקובלת כיום מניחה שישנו קשר בין שכר לפריון או לתפוקה של העובד, או במילים אחרות – השכר שעובד מקבל משקף כמה הוא שווה למעסיק. ההיגיון מאחורי זה הוא פשוט: אם עובד משתכר פחות מהערך שהוא מייצר עבור הפירמה הוא יחליף את מקום העבודה שלו ומהצד השני פירמה תחרותית לא תשלם לעובד מעבר לערך שהוא מייצר עבורה. משמעות הדבר היא כי הכישורים או ההון האנושי של עובד הם גם הקובעים את השכר שלו.

חלקו של השכר בתוצר בארה"ב, 1970-2015 (גרפיקה: אידאה)
חלקו של השכר בתוצר בארה"ב, 1970-2015 (גרפיקה: אידאה)

ובכל זאת, בין המודל למציאות מתגלים שוב ושוב פערים: התאוריה מניחה כי לשחקנים השונים, מעסיקים ועובדים, יש חלופות רבות וחופש לנוע ביניהן. בפועל עובד לא יכול להחליף מקום עבודה באותה הקלות שהוא מחליף את הגבינה שהוא רגיל לקנות או את חברת הסלולר שלו, ומן הצד השני גם פירמות המשקיעות משאבים הולכים וגדלים בגיוס והכשרת עובדים רוצות להגן על ההשקעה שלהן ולהישאר תחרותיות. הדינמיקה הזו מייצרת כשלי שוק המשפיעים על תהליך קביעת השכר.

מי שהעלה את הנושא מחדש לסדר היום הוא אלן קרוגר שהיה היועץ הכלכלי לנשיא בממשל אובמה. יחד עם חוקרים נוספים, הראה קרוגר כי רבע מהעובדים בארה"ב חשופים לכוח שוק מצד מעסיקים, רובם עובדים לא מיומנים. אחת הדוגמאות לכך היא חשיפת הסכם כובל בין רשתות מזון מהיר לזכיינים האוסר על הזכיין להעסיק עובד שעבד בסניף אחר, זאת כדי לדכא תחרות על עובדים ולמנוע עליות שכר.

פרקטיקות דומות לא פוסחות גם על עובדים ברמות הכשרה גבוהות יותר: כך למשל ב-2011 נחשפה תכתובת מייל בין סטיב ג'ובס מנכ"ל אפל באותה עת לסרגיי ברין מנכ"ל גוגל המסגיר את קיומו של הסכם אי-תחרות על עובדים בין שתי החברות. המקרים האלו ודומים להם הגיעו לבתי המשפט בארה"ב, אבל חברות מעדיפות לספוג קנסות על פני שוק עבודה בו ישנה תחרות אמתית על היצע העבודה.

המחקר שמראה: שכר הוא גם עניין של גאוגרפיה

שורת מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מנסה לקחת את ההבנה שלנו את התופעה הזו צעד אחד קדימה. "המחקר כיום מנסה להסתכל על המונופסון כתופעה רחבה יותר המשפיעה על עובדים שונים ברמות שכר ומיומנות שונות", אומר מרשל סטיינבאום כלכלן מאוניברסיטת יוטה שיחד עם עמיתים נוספים פרסם מאמר שבדק את רמת הריכוזיות של שוק העבודה האמריקאי ואת ההשפעה שלה על השכר.

המשק האמריקאי נמצא בתעסוקה מלאה ויש עליות שכר אז מה הבעיה בעצם?

סטיינבאום: "שוק העבודה האמריקאי נמצא בתעסוקה כמעט מלאה כבר תקופה ארוכה ואפשר לצפות שבמצב כזה אחרי קיפאון ארוך בשכר נראה עלייה מהירה בשכר אבל בפועל אנחנו רואים עליות שכר אטיות יותר ממה שניתן היה לצפות. ההתנהגות הזאת של השכר היא גם הסיבה לעניין הגובר במונופסון מצד חוקרים וקובעי מדיניות."

פרופ' יוסי זעירא. צילום באדיבות המצולם.
פרופ' יוסי זעירא. צילום באדיבות המצולם.

"מצאנו שלריכוזיות במקצוע ובאזור גאוגרפי מסוים יש השפעה ניכרת על השכר, כך שככל שישנם פחות מעסיקים כך לפירמות יש אפשרות לשלם לעובדים שכר נמוך יותר. ריכוזיות גבוהה יותר של שוק העבודה מקושרת לשכר נמוך יותר ב15-20% עבור עובדים בעלי כישורים דומים. אפשר לראות שפירמות בעצם מנצלות את האופציות המוגבלות של עובדיהן כדי לשלם שכר נמוך יותר."

מחקר נוסף של פרופ' אפרים בנמלך מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ופרופ' ניתאי ברגמן מMIT- ואוניברסיטת תל אביב הראה כי הריכוזיות של שוק העבודה האמריקאי עלתה באופן ניכר משנות ה-70 ושבאזורים בהם שוק העבודה ריכוזי יותר העלייה בפריון התקשתה להיתרגם לעלייה מתואמת בשכר.

שכר נמוך תמורת מחירים נמוכים?

אך האם המונפסון הוא דבר רע? תלוי את מי שואלים. על פי הפרדיגמה הקיימת , בסוגיות של הגבלים עסקיים וכוח שוק השאלה המרכזית היא האם ישנה פגיעה במחיר שהצרכן היה משלם לו היה מתקיים שוק תחרותי, מה שקיבל את השם "רווחת הצרכן". לפי תפיסה זו מונופסון יכול להיחשב דווקא כתופעה רצויה כיוון שיכול להגביר יעילות, להוזיל עלויות יצור ולהוריד מחירים כך שהירידה בשכר תתגלגל חזרה לצרכן בצורת מחירים זולים.

"ההבטחה של כלכלנים מסוימים שרק אם נפתח את השווקים ונשחרר את שוק העבודה מרגולציה כולם ירוויחו לא בדיוק מחזיקה במבחן המציאות. אני לא יכול לדבר בשם דעת הקהל, אבל אני יודע שאם אכפת לנו משווקים שמתפקדים היטב כצרכנים כדאי לנו לפחות להבין את חוסר האיזון בכוח שקיים בשוק העבודה. לגבי הטריידאוף בין מחירים לשכר אני חושב שבעבר לפחות בארה"ב אנשים היו מוכנים אליו יותר אבל אני חושב שזה כבר לא המצב. יותר ויותר אנשים כבר לא רק מתמוגגים מכל המוצרים הזולים שאנחנו מייבאים מסין." אומר סטיינבאום.

הפגנה להעלאת שכר המינימום ל15 דולר בשיקגו (צילום: AP Photo/M. Spencer Green).
הפגנה להעלאת שכר המינימום ל15 דולר בשיקגו (צילום: AP Photo/M. Spencer Green).

לדעתו של פרופ' זעירא מדובר במקרה מובהק של כשל שוק וכך גם צריך להבין ולהתמודד אתו. "בעבר ההתמודדות הייתה דרך איגודים מקצועיים. אך משאלו נחלשו אנחנו רואים את כשל השוק פועל ביתר שאת. ייתכן והסוגיה הזו יכולה להבהיר באור חדש את התפקיד הכלכלי של האיגודים המקצועיים."

הפתרון: רגולציה או איגוד מקצועי?

השאלה איך מתמודדים עם כוח שוק של פירמות בשוק העבודה טרם מוצתה. בחודש יוני השנה התקיים דיון על כך ב-OECD ודיון נוסף צפוי להתקיים בעוד חודש. "ישנם קולות שקוראים להכניס את הסוגיה הזו תחת המטרייה של חוק ההגבלים עסקיים" אומר סטיינבאום. "אני לא חושב שהגבלים עסקיים יכולים לבד לאזן את הכוח שוק בשוק העבודה, לדעתי אין תחליף לכוח מיקוח קיבוצי. בנוסף לזה החוק היום לא מאפשר לעובדים עצמאים כמו נהגי אובר למשל להתמקח באופן קיבוצי על התנאים שלהם כך שהעובדים האלו נשארים ללא כוח מיקוח כלל."

פרופ' זעירא סבור שהנושא הזה מקומו בשדה ההכרעה הפוליטי. "זה מקרה שגם אם יש בו כשל שוק עדיף שהמאבק בו יהיה פוליטי דרך האיגוד המקצועי, מאשר על ידי רגולטורים שיתערבו בתהליך קביעת השכר. אלה יתמכו בדרך כלל בעמדת המעסיקים."

"צריך עוד לבדוק את ההשפעה של התופעה הזאת בישראל"

האם שוק העבודה הישראלי סובל גם הוא מריכוזיות? איך מושפע למשל שכר רואי החשבון ממיעוט ומגודל הפירמות בענף? כיצד המחיר של ההתניידות בין ערים בישראל משפיע על הריכוזיות של שוק העבודה או האם קיימים הסכמים כובלים בין מעסיקים בישראל?

לדבריו של פרופ' יוסף זעירא, המחקר בישראל רחוק מלענות על שאלות אלה. "השכר הריאלי בישראל לא עלה בשנים 2000 עד 2014." אף שבשנים האחרונות יש עלייה קלה בשכר היא מוסברת לטענתו על ידי עליית שכר המינימום ואינפלציה שלילית בתקופה מסוימת. על אף העליות האלו מדגיש זעירא, פריון העבודה עלה הרבה יותר מהשכר.

"נכון ישראל קטנה בשטחה אך בכל זאת יש בה מרכז ופריפריה וההתניידות ביניהם אינה זולה. צריך עוד לבדוק את ההשפעה של התופעה הזאת על המגזרים השונים בשוק העבודה הישראלי" הוא אומר.​

מה שבטוח הוא שלשאלות אלה, המשפיעות קודם כל על תלוש השכר שלנו, יש משמעויות כבדות משקל גם על אופי הצמיחה במשק, אי שוויון והאמון שאנחנו נותנים בשווקים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!