דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מדד השלום

כלכלה / ישראל במקום ה-144 במדד השלום העולמי

לפי 'המכון לכלכלה ושלום' (IFPׂׂׂׂׂ) ישראל עלתה מקום אחד ב'מדד השלום והשלווה'. אבל האם שלום בהכרח תורם לצמיחה? פרופ' גיא בן-פורת: "שגשוג כתוצאה מהסדר מדיני אינו מבטיח רווחה לכל חלקי החברה הישראלית"

מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

דו"ח של המכון לכלכלה ושלום (Institute for Economics and Peace) העלה את ישראל למקום 144 ב"מדד השלום העולמי" – .מקום אחד מעל השנה שעברה. מהדו"ח עולה כי בשנה האחרונה העולם נהיה אלים יותר, ובשמונה השנים האחרונות, השלום בעולם הידרדר ב-2.4% לפי המדד. היבשת השלווה ביותר היא אירופה, והאזור הכי אלים הוא המזרח התיכון.

מדד השלום העולמי או בשמו הרשמי "מדד השלווה הגלובלי", הוא ניסיון למדוד ולכמת את רמת השלום והשלווה בין מדינות העולם ולדרג אותן על פי תוצאותיו. המדד פורסם לראשונה בשנת 2007 ביוזמת יזם הטכנולוגיה האוסטרלי סטיב קיללי והוא מקיף 162 מדינות בעולם.

אזעקת צבע אדום בשדרות. צילום: אנה קפלן/ פלאש 90
אזעקת צבע אדום בשדרות. צילום: אנה קפלן/ פלאש 90

המדדים העיקריים בהם נאמדת "רמת השלווה" בעולם הם: מספר ההרוגים כתוצאה מעימותים חיצוניים, מספר ההרוגים כתוצאה מעימותים פנימיים, אופי יחסי החוץ של המדינה עם שכנותיה, רמת הפעילות הפלילית בחברה, רמת פעילות הטרור, כמות מעשי הרצח לכל 100,000 איש, רמת היציבות הפוליטית, כמות כלי הנשק הכבדים והגרעיניים ומדדים נוספים.

על פי מדד השלווה, קיים קשר כמעט ישיר בין רמת השלום והשלווה במדינה מסוימת לבין רמת ההכנסה, ההשכלה, והלכידות החברתית בקרב אזרחיה. במדינות שבהן שוררת רמה גבוהה של שלום ושלווה מתקיימת רמה גבוהה של שקיפות שלטונית ורמה נמוכה של שחיתות.

פרופ' גיא בן-פורת: "הכוונה היא שההשפעה של ביטחון על הכלכלה תלויה הרבה במדיניות הכלכלית. אם המדיניות מכוונת להרחבת הפערים אז קיומו של הסדר מדיני אינו משנה שיהיה הסדר מדיני".

את המדד מובילות איסלנד ודנמרק ו"המובילות" בתחתית הן סוריה ועירק. המדינה שמצבה השתפר היא גינאה ביסאו, מדינה במערב אפריקה שעלתה ב24 מקומות. לוב היא המדינה שהתדרדרה בצורה המשמעותית ביותר, ב-14 מקומות.

הדו"ח מציין כי מקרי האלימות בסכסוכים פנימיים וחיצוניים השיתו על כלכלת העולם עלות של 13.6 טריליון דולרים – כ-13.3% מהתוצר הגולמי של העולם כולו, או 1,876 דולרים לכל אדם על פני כדור הארץ בשנה האחרונה.

ברחבי העולם נרשמה ירידה בביטחון החברתי ובסכסוכים מתמשכים. במדד המיליטריזציה נרשם שיפור קל, והשיפור הגדול ביותר נרשם במדד התרומה לכוחות שמירת השלום של האו"ם ובמדד השיטור.

המדדים העיקריים בהם נאמדת "רמת השלווה" בעולם הם: מספר ההרוגים כתוצאה מעימותים חיצוניים, מספר ההרוגים כתוצאה מעימותים פנימיים, אופי יחסי החוץ של המדינה עם שכנותיה, רמת הפעילות הפלילית בחברה, רמת פעילות הטרור, כמות מעשי הרצח לכל 100,000 איש, רמת היציבות הפוליטית, כמות כלי הנשק הכבדים והגרעיניים ועוד מדדים נוספים.

"התזה המקובלת אומרת שזה רע לכלכלה כאשר יש מצב של מלחמה או מצב של טרור", אומר ל'דבר ראשון' פרופ' גיא בן-פורת, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון. "יש דיבידנדים של שלום או עלות גבוהה למלחמות שניתן היה להסב למקום אחר – לבנות תשתיות, להשקיע בחינוך ועוד. בנוסף, ארה"ב יכולה לתת לך צ'ופר על הסדר. התפיסה הזאת הייתה רווחת בשנות ה-90: כסף מביא שלום, שלום מביא כסף."

על פי 'מדד השלום והשלווה' קיים קשר כמעט ישיר בין רמת השלום והשלווה במדינה מסוימת לבין רמת ההכנסה, ההשכלה, והלכידות החברתית בקרב אזרחיה.

"אבל בתזה הזו יש שתי בעיות", אומר בן-פורת, "בעיה ראשונה היא שעבור חלק מהאנשים תמריץ כלכלי הוא לא חלק מהשיקולים להסדר שלום. הבעיה השנייה, שראינו אותה בהסכמי אוסלו, היא שהייתה צמיחה כלכלית רק לחלק בחברה שנהנה מכך. זאת אומרת מי שחי בפריפריה לא ראה את התמריצים. הכוונה היא שההשפעה של ביטחון על הכלכלה תלויה הרבה במדיניות הכלכלית. אם המדיניות מכוונת להרחבת הפערים זה לא משנה שיהיה הסדר מדיני".

פרופ' יוסי זעירא. צילום באדיבות המצולם.
פרופ' יוסי זעירא. צילום באדיבות המצולם.

"בתקופות של התפרצות הסכסוך הישראלי פלסטיני בצורות שונות, יש פגיעה קשה בביקושים במשק ולכן הוא נכנס למיתון", אומר ל'דבר ראשון' יוסי זעירא, פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית. "הסיבה היא שהתפרצויות אלו הן יחסית ארוכות, פוגעות באוכלוסיה ולכן מקטינות פעילות כלכלית, כמו תיירות וקניות, וכן גורמות ליותר פסימיות ולכן פוגעות בהשקעות. כתוצאה מכך היו לנו מיתונים בשנת 1989, כתוצאה מהאינתיפדה הראשונה (שנגמר מהר בשל גל העלייה מארצות חבר העמים בשנת 1990), מיתון בשנים 1996 – 1999 בעקבות רצח רבין ודעיכת התקוות שעורר תהליך השלום, והמיתון הארוך בשנים 2001 עד 2004 כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה. ייתכן שגם השנה אנו רואים סימני התחלה של מיתון כתוצאה מגל הסכינאות האחרון."

"גודל תקציב הבטחון מגיע לרמה של 6 עד 7 אחוז מהתוצר", מוסיף זעירא, "אך בנוסף אליו יש הוצאות שלא מחושבות בדרך כלל. למשל, עלות בניית ממ"דים, שנופלת ישירות על האזרחים, או עלות המאבטחים, ועוד. בסך הכל מדובר על 13% תוצר בשנה, וזה אומר שהכנסתנו נמוכה ב-13 אחוז בשל עלויות ההתמודדות עם הסכסוך. הסכסוך בישראל משפיע גם בנושאים מסויימים לחיוב על המשק. לישראל שם טוב בהצלחת הנשק שלה, ולכן היא יצואנית נשק גדולה יחסית. אך את התוספת הזו להכנסה הלאומית ניתן לאמוד בפחות מחצי אחוז תוצר, ולכן זה לא מפצה על העלויות האחרות," מסכם פרופ' זעירא.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!