דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בארץ

שבועות / מסורת תיקון ליל שבועות ברחבי החברה הישראלית

תפילת הבוקר המסורתית בבוקר שאחרי התיקון. צילום:  Sliman Khader / פלאש 90.
תפילת הבוקר המסורתית בבוקר שאחרי התיקון. צילום: Sliman Khader / פלאש 90.

מהישיבות הליטאיות במרכז ירושלים ועד למרכזים להתחדשות יהודית בלב תל אביב, מסורת תיקון ליל שבועות הפכה לבמה לרבבות יהודים למפגש, למידה ושיחה על החיים.

דוד טברסקי

מסורת תיקון ליל השבועות, שהחלה בעם ישראל במאה ה-13, הפכה בשנים האחרונות לאירוע כלל ישראלי, שבו משתתפים רבבות ישראלים, דתיים, מסורתיים וחילונים. ביום זה הציבור הדתי נוהג להיפגש בישיבות ובבתי הכנסת סביב סדר לימוד מיוחד המיועד לליל הזה. ציבורים שאינם דתיים, יוצרים מפגשים חדשים המאתגרים את המפגש המסורתי ומחיים בו רוח חדשה.

בבוקר חג שבועות ניתנה התורה לעם ישראל, ולכן צריך להתכונן לזה בתהליך למידה ארוך ואינטנסיבי," מספר בצלאל שטאובר, תלמיד ישיבת 'מיר' הליטאית הממוקמת בלב ירושלים. "בעולם הישיבות הליטאי והחסידי, הימים בין פסח לשבועות הם ימים מאוד מיוחדים. משקיעים הרבה יותר מהרגיל בלימודים, ולא מתעסקים בדברים אחרים כדי לפנות את עצמם לנושא של לימוד. אנשים מנסים להתחבר לתורה ולפתח בעצמם יכולות.

בצלאל מסביר שבמסכת אבות יש 48 קניינים שבהם התורה ניתנת, בינהם: "בשמיעת האוזן, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענווה, בשמחה, בפלפול תלמידים, בלב טוב, באמונת חכמים, אוהב את המקום, אוהב את הבריות ועוד.

המושג 'תיקון' הגיע מתוך הגות המזרח, בהגייה האשכנזית-ישיבתית קוראים ללילה 'ליל שבועס'. ומדובר בליל שיא של התרגשות אחרי 48 ימי למידה קשים שבהם מייחדים כל יום לאחד מה-48 הקניינים. הלילה מתחיל בערב החג, כמה שעות לפני החושך ותפילת ערבית, יש חגיגיות גדולה באוויר. ריקודים ברחובות ושירת מדרש על עם ישראל שמקבל את התורה".

אירוע תיקון ליל שבועות בבאר שבע. צילום: דבר ראשון.
אירוע תיקון ליל שבועות בבאר שבע. צילום: דבר ראשון.

במהלך הלילה יש פחות שיעורים ויותר למידה בחברותות. בירושלים יש מסורת ומנהג של ללכת לכותל לתפילת שחרית. החל מחמש בבוקר אלפי אנשים נוהרים לכותל בשירה והרחבה מתמלאת בעשרות אלפי תלמידי ישיבה וגם סתם אנשים. סביב חוויות הכותל אפשר לראות כל מיני מפעלים מעניינים. למשל, ברחוב שמואל הנביא מוקם כל שנה אוהל ענק שנותן אוכל ושתייה לאנשים שצועדים לכותל בהלוך ובחזור. זה מפעל מסורתי של כמה משפחות שלוקחות את זה על עצמן.

הרַבָּה נעמה קלמן, עומדת בראש ההיברו יוניון קולג' ליהדות מתקדמת בירושלים, אשר עורך זה 15 שנה תיקוני ליל שבועות. למוסד זה היה תפקיד חשוב בקידום רעיון תיקון ליל שבועות לקהל המרוחק מעולם המסורת והמצוות. "אנחנו לא המצאנו את סיפור תיקוני ליל השבועות, אבל היינו בין הראשונים לפתוח את הקמפוס בלילה לקהל הרחב, אז הבאנו את מאיר שליו והגיעו מאות אנשים. ואז מהר זה התחיל להתפשט בירושלים ובתל אביב ובמשך השנים זה נהיה דבר יותר ויותר פופולארי.

במשך השנים ראינו איך הקהל שלנו גדל ממאות לאלפי אנשים, והרבה אמנים ואנשי רוח וארגונים רוצים להצטרף אלינו אך גם ובעיקר, מגיעים הרבה מאוד צעירים. לכן לפני שלוש שנים החלטנו להעביר את הנהגת האירוע לחברה צעירים בקולג' שלנו, המאוגדים תחת הארגון 'תנופה', שינהיגו את הערב הזה מבחינת התרבות והתוכן. אני כבר זקנת השבט כאן," מספרת בצחוק קלמן, "הצעירים האלו מרימים את האירוע בסימן אקטיביזם חברתי לצדק חברתי, יש הרבה מוזיקה ולהקות שמגיעות, שרים שירים של ארץ ישראל. יש סדנאות יוגה, תיפוף, תיקון חברתי, הגישה לזרים ומבקשי מקלט, הלכה בעידן המודרני, מצעד הגאווה, זכויות אדם ועוד.

האתגר הכי גדול פה הוא לייצר מקום שאנשים מרגישים שייכים אליו באמת. זה לא סוד שאדם חילוני שגדל רחוק מבית כנסת, הוא מרגיש ממנו קצת זר. לכאן אנחנו מאוד משתדלים שהאווירה תהיה אווירה מקבלת ולא שופטת.

"המטרה שלנו עומדת מאחורי הגישה הבסיסית שהתורה שייכת לכולם ושלכל יהודי ישראלי יש לו מניות בדבר הזה. לכן פתחנו את שערינו גם לתרבות עברית, שירה, הגות וכו'. זה ערב שכולנו שותפים לחוויה של התורה ושהתורה היא מעבר לסיפורי תורה. ושהיהדות היא מורה לשינוי חברתי, לשוויון ונגד גזענות".

קהילת בית הכנסת הרמב"ן, שבראשה עומד הרב בני לאו, היא אחת מהקהילות המפורסמות בירושלים שפותחת את שעריה לציבור הרחב. במהלך הלילה יש שני תיקונים, האחד למבוגרים ואחד לבני נוער. בתיקון המבוגרים יש עשרה שיעורים, כל שיעור על אחת מעשרת הדיברות, כאשר יש חלוקה שווה בין מרצים למרצות. בתיקון הנוער יש שישה שיעורים ובהם שיעורים, כגון 'דרך ארץ קדמה לתורה', 'כבוד השם', 'כבוד האדם' ועוד. בנוסף, בית הכנסת מקיים תכנית קצרה לילדים. על אף שבית הכנסת מוגדר כאורתודוקסי, מגיעים אליו במהלך הלילה אלפי אנשים מכל קצוות קשת היהדות ובהם חילונים ומסורתיים רבים.

"נקודת המוצא היא, שבעבר תיקון ליל שבועות היה מתרחש בבתי כנסת באופן מאוד אינטימי. היו קוראים קטעים מהזהר ומהרמב"ם, אלו היו לילות למיטיבי לכת וההמון הרב נם את שנתו", מספר הרב בני לאו. "בשנים האחרונות יש רנסאנס, והכל נפתח למשהו הרבה יותר המוני, הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שהתורה שווה לכל נפש. אנחנו מנסים לייצר איזו דינאמיקה שכמה יותר אנשים, נשים, גברים, צעירים ומבוגרים ימצאו את הדרך שלהם ללימוד. להכין את השורות ולהגדיל אותם. זו המטרה".

"אנחנו חיים בחברה נורא סקטוריאלית", מוסיף הרב, "ולכל סקטור יש חשש להיכנס למגרש של הסקטור השני. כל סקטור מרגיש זר ומודר. האתגר הכי גדול פה הוא לייצר מקום שאנשים מרגישים שייכים אליו באמת. זה לא סוד שאדם חילוני שגדל רחוק מבית כנסת, הוא מרגיש ממנו קצת זר. לכאן אנחנו מאוד משתדלים שהאווירה תהיה אווירה מקבלת ולא שופטת".

ביחס לאופן בו יש להפגיש את ציבור החילוני עם התוכן אומר הרב לאו כי "ברמה המעשית הדרך היא נורא פשוטה, קודם כל שיעורים פשוטים, קצרים ולא מפולפלים מדי. כל שנה יש נושא שונה. השנה יש לנו עשרה שיעורים סביב עשרת הדיברות. ובמקביל יש שיעורים גם לנוער וצעירים. זה הפנינג נורא גדול. יש אלפי אנשים שעוברים במרחב".

הרב לאו התייחס בדבריו גם להשפעת הטרור על הציבור: "אחרי הפיגוע של אתמול, יש איזה שפיפות כזו שמהלכת, וחוסר חשק. יש קטע מאוד עמוק שמיוחס לספר הזהר שהולך כך: בלילה כשהמון אנשים הולכים משיעור לשיעור ומפסוק לפסוק, אומר הקדוש ברוך הוא למלכים שלו; תסתכלו על הבנים שלי, עוזבים את כל הצרות שלהם ועוסקים בתורה שלי. והמשפט הזה משפיע עלי מאוד מאוד. שאנחנו מצליחים להתעסק בדבר שהוא מעבר להווה. לא מתעסקים בפוליטיקה, לא בדימום ובכאבים שלנו. אלא, מתעסקים בירושה עתיקה ששייכת לכולם – וזה נותן הרבה נחמה ושמחה."

גם בתל אביב אפשר למצוא עשרות אירועי תיקון ליל שבועות, ובכלל זה ערב אמנותי במרכז נווה שכטר, הממוקם בבית הטמפלרי על הגבול בין נווה צדק לפלורנטין. המרכז הוא השלוחה התל אביבית של מכון שכטר הירושלמי, המזוהה עם התנועה הקונסרבטיבית. הנושא השנתי שנבחר הוא המושג 'ברית' והערב יעסוק בברית בין האדם לאל, בין האדם לזולתו ובין האדם לעצמו. בערב צפויים להתארח אמנים, כגון שמעון אדף, רון כחלילי, לינה מחול, העיתונאי איל שגיא ביזאוי ועוד רבים אחרים.

טלי חג'אג', אחת מעובדות המקום, מספרת כי המרכז מקיים באופן שוטף פעילות העוסקת בתכנים ובטקסטים יהודיים, ומתמקד בפריזמה האמנותית. "תיקון ליל השבועות הוא אחד מהאירועים של לוח השנה העברי שאנחנו מציינים ואנחנו מצפים לכ-400 אורחים".

ישיבת מיר. צילום: באדיבות JDN חדשות היהדות החרדית
ישיבת מיר. צילום: באדיבות JDN חדשות היהדות החרדית

כל הלילה, מ-23:00 עד הזריחה אנחנו יוצאים למסע לימודי חווייתי סביב נושא הברית," מסבירה חג'אג'. "תיפתח פה תערוכת אמנות של סיגלית לנדאו, ויהיו הרבה מופעים, סדנאות ומיצגי אמנות שונים. הרעיון הוא להפגיש את הציבור עם נושאים שיש להם קשר למקורות, אבל באופן ביקורתי שעושה טוויסט לטקסט המסורתי והמוכר. מגיע בעיקר ציבור חילוני תל אביבי שאין לו קשר מאוד הדוק ליהדות, וזה הקהל שמעניין אותנו כי אנחנו רוצים להציע לו אפשרות להסתכל על העולם הזה בדרך שבה הוא יבין שהוא הרבה יותר מחובר אליו ממה שהוא חושב".

בבאר שבע ציינו השבוע את תיקון ליל השבועות באופן קהילתי. ניר סבו, ממארגני האירוע ותושב העיר, מספר כי "חשוב לנו לעודד ולייצר שיח יהודי פלורליסטי ומפגש שמחולל תרבות בתוך הקהילה דרך שיח על הנושאים האלה. האירוע שלנו מאורגן על ידי איגוד של תנועות רבות ובהן: 'בינה', 'התנועה רפורמית' ו'התנועה הקונסרבטיבית', 'דרור ישראל', בתי מדרש קהילתיים דתיים ועוד". האירוע התקיים לפני יומיים בערב והגיעו אליו 200 איש ממעגלים שונים, דתיים וחילוניים, רפורמים וקונסרבטיבים וגם ציבור מסורתי. "בנוסף למעגלי השיח והסדנאות למבוגרים היו גם הפעלות לילדים ומשפחות ובני נוער, כך שהמרחב היה מזמין לכלל הציבור".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!