"מסתמנת תופעה הולכת וגוברת של גביית תשלומים נוספים מהורי התלמידים תוך חריגה מהתשלומים המותרים ובלא פיקוח נאות." כך נפתח דוח שהגיש אתמול (שני) מרכז המידע והמחקר של הכנסת לוועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס). בדו"ח מפורטים נתונים לגבי גביית יתר של תשלומים מההורים במסגרת פעילות בית הספר.
על פי חוק, כל גבייה של תשלום מתלמידים, נוסף על אלו המוגדרים בחוזר מנכ"לית משרד החינוך, טעונה באישור של משרד החינוך. בפועל, הרוב המוחץ של בתי הספר דורש תשלום נוסף מההורים. על פי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשנת תשע"ו, שילמו הורי התלמידים לבתי הספר היסודיים ממוצע של כ-2,000 שקלים בשנה, בחטיבות הביניים שילמו בממוצע כ-2,600 שקלים, וכ-3,000 שקלים בתיכונים. הסכומים כוללים בין השאר: תשלומי רשות וחובה, תשלומי מגמות ייחודיות, רכישת ציוד מיוחד, ספרי לימוד ועוד. מהתיכונים שדיווחו למשרד החינוך עולה שהמשרד אישר גבייה של עד 3,000 שקלים ל-91% מבתי הספר (2,800 בתי ספר) ול-9% נוספים סכומים של בין 3,000 עד ל 8,000 שקלים.
מבדיקת המצב בתיכונים הייחודים וברשתות הפרטיות עולה כי במוסדות אלה מוכפלים התשלומים הנוספים עד כמעט פי שתיים, כאשר בתיכונים בהם אושרו גביות נוספות הסכומים מגיעים לממוצע של 6,300 שקלים לתלמיד לשנה. משרד החינוך נתן בשנת תשע"ו הרשאה לכ-490 מוסדות לימוד לא רשמיים, לגבות שכר לימוד נוסף, מתוכם בכמעט חצי (43%) אושרה גבייה של למעלה מ-3,000 שקלים.
בדיון שנערך אתמול התייחס ראש הוועדה ח"כ מרגי לנתונים ואמר כי "אם 91% ממוסדות הלימוד מסתדרים עם מגבלה של 3,000 שקלים אין צורך להטיל על ההורים עול כלכלי נוסף. יש לתחום את תשלומי ההורים הנוספים לסכום זה בלבד, ללא יוצאים מן הכלל. המדינה לא יכולה לעודד פערים כאלה בין ילד לילד. אם הורים כ"כ מעוניינים לשלם 6,000 שקלים שיקימו להם בית ספר משל עצמם ללא תמיכת המדינה".
נתוני הגביה אמורים להיות מוזנים על ידי בית ספר לתוך מערכת "אפיק" של משרד החינוך הפתוחה לעיון לציבור הרחב. לפי הסקר כ-30% ממוסדות החינוך לא דיווחו במערכת על גביית תשלומי ההורים ולכן אין כלל מידע עליהם. על כך התלונן ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) כי הדיווח למערכת אפיק הוא בגדר המלצה למנהלים. "בתי הספר הייחודיים גובים מההורים מה שהם צריכים ורוצים. אני מכיר בתי ספר בישובים כמו דימונה שהפסיקו לקבל את המקומיים כי למקומיים אין כסף לשלם".
זאב גולדבלט, חבר בפורום ועדי ההורים היישובים, מסביר ש"אין פיקוח, כמעט לחלוטין, על הרשתות הפרטיות, והרשתות מרשות לעצמן לחרוג בגביית יתר של אלפי שקלים. נתון מקומם במיוחד הוא שאנחנו רואים שמשרד החינוך לא מצליח לפקח על שליש מבתי הספר שלו. משרד החינוך הוציא את חוזר מנכ"ל המפרט היטב הנחיות אך אינו מקפיד לא על מימושם וגם לא על אכיפתם". לדברי גולדבלט, "יש מספר דוגמאות של בתי ספר שמשרד החינוך מתעלם ביודעין מכך שהם גובים יותר כסף מהסכום שאישרו להם ונותן גיבוי למנהלים שמאשרים גביית יתר".
בנוסף לכך, גולדבלט מספר על כך שיש בתי ספר שמסרבים להחזיר את יתרת הגבייה שלא נוצלה חזרה להורים, בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל: "יש בתי ספר שההורים דרשו לקבל החזר בגין גביית יתר והחזר עודפים, הנהלת בית הספר סירבה להחזיר בגיבוי משרד החינוך בטענה כסף שמתקבל לבית ספר לא יכול להיות מוחזר. כיום הנושא עומד למבחן בבית משפט המחוזי בתל אביב".
"הדרישה האולטימטיבית של ההורים היא ביטול לאלתר של תשלומי הרשות. המשרד צריך את מסקנות ועדת לנגרמן שעל שולחן משרד החינוך כבר 25 שנים שאומרת בתמצות, להעלות את מס ההכנסה או מס הביטוח הלאומי ב 4 פרומיל, שזה פחות מחצי אחוז שנדרשים לסדר את המערכת לחלוטין. הדבר יאפשר להורים להפסיק לשלם כל שנה מחדש סכומים חדשים וגם שבית הספר יפסיק לתפקד בתור גובה כספים. תפקידו של בית הספר זה לתת שירות פדגוגי, נקודה".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) תיאר בוועדה תמונת מצב דומה "יש מצבים שבהם אין דיווחים. העלויות האמתיות של הורים הם 8,000 שקלים ויותר. כל התפיסה הזאת של בית ספר כיחידה כלכלית עצמאית היא תפיסה מוטעית לחלוטין. האם לא הגיע הזמן לשחרר את המנהלים מההתנהלות הכלכלית?"
נציג משרד החינוך, גור רוזנבלט, מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה הגיב ואמר שמשרד החינוך מודע לבעיה ומטפל בה: "משרד החינוך לא מאשר לבית ספר לגבות כספים ביתר מעבר למה שמותר. אם המפקח לא אישר את הגבייה, המנהל יכול לפנות לוועדת חריגים. היקף התשלומים יורד משנה לשנה ואנחנו פועלים לצמצם גם את חוסר הדיווח ולהטיל על המנהלים להחזיר כסף להורים במקרה של גביה לא מאושרת. אני מתחייב שבשנה הבאה המצב יהיה טוב יותר".
