דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הוצאה לפועל

חיים בחובות / חוק חדלות הפירעון של שקד לקראת אישור בכנסת

החוק החדש אותו מובילה שרת המשפטים קובע קדימות לנושים פרטיים על בנקים, ומציב את שיחרור היחיד מחובותיו כחלק מובנה מתהליך פשיטת הרגל.

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ארכיון - למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ארכיון - למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

ועדת חוק, חוקה ומשפט דנה היום (שלישי) בהצעת החוק חדלות הפירעון שמובילה שרת המשפטים איילת שקד. הצעת החוק, אשר נמצאת כעת בהכנות אחרונות לקראת עלייתה להצבעה סופית בכנסת, מבקשת להסדיר בצורה מקיפה את מכלול ההיבטים הקשורים בהסדרת עניינם של חברות ויחידים שהם "חדלי פירעון" כלומר אדם או חברה אשר האמצעים הכספיים העומדים לרשותם אינם מספיקים לתשלום כל חובותיהם.

החידוש המרכזי בחוק המוצע  הוא ביצירת מסגרת חקיקתית אחת אשר תחול גם על יחידים וגם על תאגידים, ותסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון. ביחס לזה, מבקשת הצעת החוק לערוך שינוי מבני ושינוי ב"חלוקת העבודה" שבין הרשויות האחראיות על יישום דיני חדלות הפירעון – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה.

לפני כשבועיים הוועדה פתחה את הדיונים בהצעת החוק בהתייחסות כללית להצעת החוק. היום, החל הדיון בסעיפי החוק. הדיון החל בסעיף מטרת החוק. עפ"י נוסח ההצעה הממשלתית, מטרת הצעת החוק מביאה רוח חדשה כאשר המטרה היא להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים, ולקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

נציג משרד המשפטים עו"ד ספי זינגר אמר "מטרת הצעת החוק, היא להביא לשיקום כלכלי של החייב היחיד ותאגיד כאחד, השאת ומקסום הנכסים, וכיסוי חובות הנושים. וביחס לחייב היחיד, אף שילובו והשבתו למעגל העבודה ומניעת פגיעה בחייב ובמשפחתו".

נציג ארגון הבנקים פרופ' שלום לרנר אמר שיש מקום לאבחן בין חייבים לחייבים רמאים. יש חייבים לא ישרים ואין מקום להתייחס אליהם בחוק זה. לדבריו. "בחוק הגרמני מופיע שהמטרה היא לקדם את החייבים הישרים." יו"ר הוועדה סבור כי גם לרמאים יש מקום לחזרה בתשובה. כך גם טענה ח"כ מיכאלי  כחברה, יש מקום לשקם גם את העבריינים. הוועדה המשיכה לדון בפרק ב' הדן בבקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בהצעת החוק ימשך בשבוע הבא.

עפ"י דו"ח הכנ"ר לשנת 2015, בשנה זו היו 50,296 תיקים פעילים של פשיטת רגל, 16,491 בקשות הוגשו ב-2015. מדובר בעליה תלת שנתית של 43% משנת 2012, אז נפתחו 10,342. בנוסף הוגשו ב-2015 879 בקשות לפירוק חברות.

עו"ד שירה הרצנו, עורכת באתר "כל זכות" מתארת את המצב הקיים, "יש מגמה כבר זמן מה להקל על חייבים, (מצב שבו החובות של אדם גבוהים מנכסיו), לוקחים את כל מה שיש לו ומחלקים לנושים, ואז החייב בעצם יכול להתחיל דף חלק. מה שהיה שנים ארוכות בתהליך פשיטת רגל זה שהרבה פעמים נושים קטנים לא מקבלים את החובות ובד"כ מי שמקבל זה הבנקים. בנוסף יש רפורמה נוספת של הכונס נכסים שמנסה להגביל א תהזמן של פשיטת רגל ל-4.5 שנים, מתוך המחשבה שאדם שכשל בעסקיו לתת לו ניסיון נוסף. דבר נוסף שקיים היום זה הליך באמצעות ההוצ"פ שחייבים לא בסכומים גבוהים יכולים לעבור תהליך מזורז."

מבחינת יחידים, החידוש העיקרי הוא שמוצע להעמיד את שיקום החייב כתכלית מרכזית של הליכי חדלות הפירעון, וכפועל יוצא, להפוך את ה"הפטר" – שחרור היחיד מחובותיו – לחלק מובנה המגיע בסיום התהליך. חידוש נוסף המוצע הוא להעביר את ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לגורם מנהלי, הכונס הרשמי ולהעביר את הטיפול בהליכי חדלות פירעון בבקשות יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד 150,000 ₪) מבית המשפט לרשם ההוצאה לפועל.

איילת שקד. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90.
איילת שקד. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90.

מבחינת הנושים, החידוש העיקרי בחוק הוא ההצעה להגדיל את החלק ב"עוגה" (נכסי החייב) של הנושים הבלתי מובטחים (באופן טיפוסי, ספקים) על פני החלק של המדינה והנושים המובטחים (באופן טיפוסי, הבנקים).

מבחינת תאגידים, החידוש העיקרי בהשוואה לחוק המקורי הוא בקביעת הליך מאוחד לפירוק של חברה ושיקומה. בניגוד לחוק הנוכחי הבחירה בין שני מסלולים לא תהיה תלויה באופן בו נפתח ההליך אלא בשיקול הדעת של בית המשפט, ועל סמך הנתונים שיוצגו בפניו.

הסיבה לחוק החדש לדברי המציעים היא כי "בחוק הקיים כיום הליכי חדלות פירעון מוסדרים בשלושה חוקים שונים – פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות והוראות מסוימות בחוק החברות. שתי הפקודות חוקקו עוד בתקופת המנדט, ולמרות שעברו התאמות מסוימות במהלך השנים, לא בוצעו בהם שינויים מהותיים שיתאימו אותם לתקופתנו. אף ההסדרה של היבטים מסוימים בהליכי חדלות פירעון בחוק החברות היא חלקית ביותר."

מטרתו המרכזית של החוק, לדברי יוזמיו, היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, וזאת מתוך תפיסה כי שיקומו הכלכלי של החייב משרת הן את טובת הנושים והן תכליות רחבות יותר. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו. מטרה נוספת של החוק היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. כלומר, התכלית המרכזית של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון. כמו כן, אמור החוק היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. מובילי החוק טוענים כי ההסדרים הקבועים בדין הקיים בנוגע לחדלות פירעון הינם מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית, וכי חלק מההסדרים אינם ברורים ולוקים בחסרים רבים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!