דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה ועבודה

שוויון תעסוקתי / עסק שיתמודד במכרז ציבורי יחוייב בהעסקת אנשים עם מוגבלות

המשתתפים בוועדת חוק חוקה ומשפט חששו שהתיקון לחוק עליו דנו ינוסח כחוק "ללא שיניים". נציג ההסתדרות: "בלי אכיפה וסנקציה, הנושא הזה לא ייפתר".

צילום מתוך pixabay
צילום מתוך pixabay
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת התכנסה לדון בתיקון להצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים, שמטרתו עידוד העסקתם של אנשים עם מוגבלויות. התיקון הוצע על ידי יועציה המשפטיים של הוועדה, לאחר שורת דיונים עם משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. התיקון קובע כי עסק המעוניין להתמודד למכרז של גוף ציבורי, יצטרך להוכיח עמידה בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות, ובצו ההרחבה הנוגע לעניין, או לחלופין – יצטרך להגיש תצהיר על פיו יתחייב לפנות למשרד הכלכלה במטרה "לקדם העסקתם של אנשים עם מוגבלויות". סוגיית אכיפתה של הצעת החוק והסנקציות שיוטלו על מעסיקים שלא יעמדו בהצהרתם לא הוכרעה בדיון ויו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) קבע כי הוועדה תתכנס שנית בנושא בעוד שבועיים.

ירון גולן מהלשכה המשפטית של האוצר הסביר כי בהצעת התיקון היה ניסיון לאזן בין שתי מטרות – קידום העסקתם של עובדים עם מוגבלויות תוך פגיעה מועטת ככל האפשר במנגנון הרכש הממשלתי.

במקור הייתה אמורה הוועדה לדון בהצעה לתיקון 'חוק חובת המכרזים' אשר תעניק למדינה סמכות להתנות מכרזים בעמידה בתנאי ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות, אולם היועץ המשפטי לוועדה העמיד הצעה חלופית. בהצעה, הנשענת על שורת דיונים עם משרדי הממשלה הנוגעים לעניין, הוצע לתקן דווקא את חוק עסקאות גופים ציבוריים ולא את חוק חובת המכרזים, מתוך כוונה להכליל כמה שיותר גופים ציבוריים בדרישות החוק.

יו"ר הוועדה סלומיאנסקי וחברי הכנסת איציק שמולי ונורית קורן הביעו חשש מניסוח חוק "ללא שיניים" – ללא מנגנון פיקוח ברור, ומסנקציה על עסקים שעשויים לפנות למשרד הכלכלה, אך לא לשתף עמו פעולה.

ערן תמיר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הבהיר כי יש לחדד את הגדרת המוגבלויות הנכללות בהצעת חוק זו, וכי ההגדרה המופיעה בחוק השוויון לאנשים עם מוגבלויות לכשעצמה מקיפה ציבור רחב ביותר. "לא בטוח שאנחנו מקדמים את זה שאנשים עם מוגבלות חמורה ישתלבו בשוק התעסוקה," אמר והוסיף, "אני מבקש גם לא להסתפק בהפניה למשרד הכלכלה, אלה בתהליך שלם, עם הדרכות והכשרות, והטמעה של עקרונות העדפה מתקנת. כך שאם הם לא עומדים בזה – תהיה לזה בקרה ומחיר. אולי מניעה מלגשת למכרזים חדשים".

גם דפנה מאור, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה, תמכה בהצעה, "להתנות את המכרז בתהליך משותף עם מרכזי הליווי שלנו". והבהירה כי כבר היום יכול כל מעסיק, בלא קשר לגודל החברה שלו, לפנות למטה לסיוע בגיבוש תכנית לקליטת עובדים עם מוגבלויות.

יו"ר הוועדה סלומיאנסקי הציע כי ההתמודדות למכרז שני עבור עסקים שאינם עומדים בתנאי צו ההרחבה, תהיה מותנית באישורו של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד הכלכלה, באשר לשיתוף הפעולה שנעשה בין העסק ובינם, אולם נציגי הרכש של הממשלה ושל המשטרה שנכחו בדיון הביעו הסתייגות. "אנחנו נכנסים לעולם מאוד מורכב וקשה. ספקים יעכבו רכש של הממשלה," אמרה מירב קדם, מנהלת מִנהל הרכש הממשלתי, והסבירה שספקים רבים כלל אינם מודעים לקיומו של צו ההרחבה להעסקתם של אנשים עם מוגבלויות.

אילן מגר, ממחלקת הרכש במשטרת ישראל, אמר כי "להתנות זכייה של ספק במכרז באישור משרד ממשלתי זה מאוד מורכב. אין לזה אח ורע". לדבריו, כיום המשטרה נסמכת על ביקורות המבוצעות על ידי משרד האוצר באשר לזכויותיהם של עובדי קבלני הביצוע אותם היא שוכרת, אולם ביקורות אלו אינן מהוות תנאי מקדמי לחתימה על מכרזים.

עו"ד דנה ברכפלד, מהקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטה העברית, אמרה כי מניסוח הצעת התיקון הנוכחית "נראה שעמידה בתנאי צו ההרחבה היא רשות ולא חובה, ושמספיק שמעסיק יתחייב לעמוד בתנאי צו ההרחבה בעתיד – ויוכל להתמודד במכרז. לא יכול להיות שהחוק הזה ירע את המצב ביחס לקיים."

גיא שמחי, הממונה על תעסוקתם של אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות, אמר: "הדיון שאנחנו מקיימים כרגע הוא בעצם כלי שיוכל לסייע, לראשונה, באמצעות הממשלה לתהליך שהחברה התחילה – ההסתדרות והמעסיקים". לדבריו, יש להעניק למשרד הכלכלה את הסמכות לקבוע מתי גוף עסקי עומד או אינו עומד בייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות. עם זאת, בשיחה עם 'דבר ראשון' לאחר הדיון, אמר כי בעיניו אין די בהצהרותיהם של עסקים: "אני לא בעד להגיד 'אני עושה מאמצים', אנחנו רוצים שבנקודה מסוימת תעמוד המדינה ותגיד 'לא עמדת בייצוג ההולם ולכן לא תוכל לקחת חלק במכרזים'".

שמחי הציג גם נתונים מגרמניה, שביצעה תהליך משמעותי לשילובם של עובדים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה, והגיעה למצב של 11% אבטלה בלבד בקרב עובדים עם מוגבלויות (בהשוואה ל-6% באוכלוסיה הכללית), וזאת כתוצאה ממדיניות ממשלתית של קביעת ייצוג הולם ואכיפתו, הכוללת קנסות למעסיקים שלא עמדו בחוק. "הכספים שנאספים מהקנסות נכנסים לקרן שנועדה להכנסת אנשים למעגל העבודה," אומר שמחי, ומסכם "בלי אכיפה וסנקציה, הנושא הזה לא ייפתר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!