דו"ח הלמ"ס בדבר התחלות בניה וגמר בניה מציג נתונים לא מעודדים: ירידה של 8.1% בהתחלות בניה וירידה של 15.4% בגמר בניה ברבעון הראשון של 2016, לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

אחרי הבחירות הצהיר שר האוצר כחלון כי המלחמה במחירי הדיור תהיה המטרה המרכזית של כהונתו. השר ביקש, וקיבל, לרכז את כל הסמכויות תחת ידו. מפלגתו של כחלון, כולנו, מחזיקה במשרד האוצר ובמשרד השיכון, כמו גם את מטה הדיור ואת רשות מקרקעי ישראל. האסטרטגיה המרכזית שלו הייתה ועודנה האצת שיווק הקרקעות והבניה בדגש על בניה לרוכשי דירה ראשונה. פעמיים בשבוע מוציא משרד האוצר הודעות על מכרזים שייצאו לדרך ועל קרקעות ששווקו בהצלחה, אבל ככל ששעון החול של כחלון במשרד האוצר מתרוקן, אנחנו שומעים הצהרות מאופקות ומרוסנות יותר ביחס לשאלה מתי ירדו מחירי הדיור.

בדצמבר האחרון אמר כחלון לכלכליסט כי הוא מאמין ש"ככל שנתמיד ב'מחיר למשתכן' לצד תכנון, נראה שינוי". כחלון חשף כי "השנה תוכננו 100 אלף דירות חדשות – שיא היסטורי. אני מאמין בהיצעים ובריסון ביקושים. מחירי הדיור ירדו רק כשיגדל ההיצע. היעד היה 82 אלף והגענו ל-100אלף. אנחנו משקיעים הרבה מאד בתכנון ובלחץ על הוועדות המחוזיות לתת היתרים".

באפריל אמר שר השיכון יואב גלנט לגלי צה"ל כי "היעדים שלי קשורים להיצע ולביצוע, ולא למחיר. על המחיר אין לי שליטה". בתחילת יוני אמר גלנט כי "הגדלת ההיצע שאנחנו יוצרים לצד ההאטה הכלכלית המתרחשת במשק, אשר תיצור בהמשך ירידה בביקושים – יהפכו לגורם מרסן. האם זה ייקח חודשיים או שנה? אינני יודע, אך אני מאמין שזה יקרה".

הנתונים שמציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר האטה בהתחלות הבניה מעידים על כך שהפעולות שנוקט כחלון לא מניבות תוצאות, ונראה כי כל הפעולות של קבינט הדיור לא מובילות להאצת הבניה. הנתונים המטרידים יותר נמצאים דווקא במדד מחירי הדירות, שכן את בוחריו של כחלון מעניין יותר מחיר הדירה שהם רוצים לרכוש יותר ממספר האנשים שרכשו דירה חדשה. מדד המחירים שפורסם אתמול מצביע על המשך מגמת ההתייקרות במחירי הדירות כשבחודשים מרץ אפריל האחרונים נרשמה עליה של 1.2% לעומת ינואר-פברואר ועליה של 7.8% לעומת מרץ-אפריל 2015.

הנחת המוצא של כחלון ושל קבינט הדיור כי הצפת השוק בקרקעות תפתור את הבעיה, היא גם לא נכונה וגם לא עובדת. בישראל 2016 אין משבר דיור, יש משבר של מחירי דיור. בתחילת שנות התשעים הייתה מצוקת דיור, אז גרו שתי משפחות בדירה. בפארקים רבים ברחבי הארץ גרו מחוסרי דיור באהלים. הממשלה הקימה מחנות קראוונים כדי לקלוט את העליה. בישראל של שנת 2016 מחוסרי דיור זו תופעה שראוי לטפל בה, אבל לא היא הבעיה של שוק הדיור. הבעיה נמצאת ביחס שבין מחירי הדירות ומחירי השכירות לבין ההכנסה. מספיק להשוות בין מספר התחלות הבניה בשני העשורים האחרונים לבין הגידול באוכלוסיה כדי להבין שבישראל יש בועת מחירי נדל"ן שמנותקת משאלות של היצע וביקוש. כמו בסיפור מחירי הפירות והירקות, גם שם אין מחסור בתוצרת חקלאית והמחירים עולים. הבעיה, גם במחירי הדיור, נמצאת במתווכים ובספסרים וגם שם כחלון יורה לכיוון הלא נכון ומאמין שהכל עניין של היצע וביקוש ושל תחרות.

הכלים לפיצוץ בועת הנדל"ן קיימים. בניה ממשלתית מואצת של דיור בר השגה ושל דיור ציבורי, פיקוח על שוק השכירות, יצירת חלופות להשקעה כמו הנפקת אג"ח ממשלתי צמוד למדד מחירי הדיור ועוד. אבל לפיצוץ כזה יש מחירים – מי שרכש דירה כשהמחירים היו גבוהים נפגע, מי שנתן את ההלוואה יפגע ומי שמחזיק קרקע יפגע. כדי לפוצץ את הבלון הזה צריך להיות מוכנים לספוג את ההשלכות, וכרגע נראה שאף אחד לא מתנדב לשלם את המחיר הזה.