דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הרפורמה בבריאות הנפש

עדויות / טענות קשות כלפי משרד הבריאות בנוגע לרפורמה בבריאות הנפש

מתמחים בפסיכולוגיה ומטופלים מציגים את הכשלים, הבעיות וההפקרות ממנה סובלים המטופלים. המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע: "הפסקת טיפול עקב חשש מאי שמירה על חסיון המידע".

אילוסטרציה  צילום: PEXELS
אילוסטרציה צילום: PEXELS
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

לקראת ציון שנה לרפורמה בבריאות הנפש פרסם ארגון 'בנפשנו' פירוט של ההיבטים בהם פוגעת הרפורמה. 'בנפשנו' הוא ארגון של מתמחים בפסיכולוגיה הנאבקים ברפורמה והשלכותיה.

במסמך אותו כתבו נציגי הארגון ואשר הוגש לחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מתייחסים להיבטים השונים, היעדר רגולציה, זכאות לטיפול, סודיות, שר"פ תקינה ואיכות הטיפול.

"טורטרתי בצורה מאוד ברוטלית. לא ציפיתי לזה ממערכת שמפרסמת את עצמה כמערכת אחרי רפורמה."

"אין מספיק תקנים ואין פסיכולוגים פנויים"
משה ידיד, מספר על התלאות אותן עבר בשביל להגיע לטיפול בסיסי: "עברתי אירוע טראומתי (ניתוח לב) שאחריו שקעתי בדכאון, ראיתי את הרפורמה ופניתי לקופ"ח. קבעתי תור לפסיכיאטר והופנתי למרפאה של קופ"ח מכבי לבריאות הנפש ואז התחיל הבלגן. אחרי מפגש ראשון הייתי צריך למלא שאלון. מדובר בשאלון מאוד מפורט ואחרי שאני מסיים למלא אותו אני צריך לתת אותו למזכירה של המרפאה, איפה החיסיון הרפואי? לאחר מכן התקשרו אלי להגיע לפסיכיאטר ושם הותאם לי טיפול: ריפוי בעיסוק, כי אין מספיק תקנים ואין פסיכולוגים פנויים. בנוסף אמרו לי שיש זמני המתנה של חודשיים להמשך הטיפול. עברו חודשיים בלי שום מענה מהקופה ואני עם תפרים אחרי הניתוח, הגעתי בשנית לאותה פסיכיאטרית ונאמר לי שיש זמני המתנה ושאני אפנה למרפאה ציבורית.

"הגעתי לשירות הציבורי, עברתי שוב תהליך של פגישה עם פסיכיאטר וכמובן לפני זה הייתי צריך להוציא טופס 17 שזה גם טרטור, עוברים שוב על מה שעובר עלי, וגם שם זה זמני המתנה של 3 חודשים. בכל הזמן הזה הקופה לא יצרה איתי קשר. בסוף קיבלתי את הטיפול במרפאה הציבורית, כל 6 טיפולים אני צריך להוציא טופס 17."

בארגון 'בנפשנו' טוענים שמשרד הבריאות זנח לחלוטין את חובתו לשמש כרגולטור בתחום בריאות הנפש. לדוגמא, העדר הגדרה למה היא מרפאה בתחום בריאות הנפש, העדר הגדרות לתקינה של אנשי מקצוע בקופות, העדר מחויבות לשימור נפח הפעולה של המרפאות הממשלתיות, הסרת אחריות ממערך ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית, הימנעות מקביעת סטנדרטים לאיכות ומשך הטיפול. על פי הערכה של הארגון, זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי עומדים על ממוצע של כחצי שנה.

זכאות לטיפול
בניגוד להתחייבויות של בכירי של הבריאות טרם החלתה של הרפורמה בבריאות הנפש, מסתבר שמתווה הרפורמה אינו כולל מענה למטופלים החווים מצוקה על רקע של אירועי חיים, אשר מצבם אינו עונה להגדרות של אבחנה פסיכיאטרית מובחנת. בדיון שנערך בבג"ץ בנושא ב- 30.3.16, נציג המדינה הצהיר כי אדם שמגיע לשירותי בריאות הנפש ואינו סובל מאבחנה מוגדרת, לא יקבל טיפול.

סודיות 

לארגון 'בנפשנו' נודע כי הורים לילדים מהמגזר החרדי סיימו טיפולים עקב החשש שחשיפת המידע לקופות החולים תזלוג החוצה. הם חששו מכך, שמכיוון שעיניים רבות יראו את המידע, תהיה פגיעה בהשתלבות העתידית של ילדיהם בישיבות ובמציאת שידוכים.

האבחנה בתחום בריאות הנפש חשופה לעיניו של רופא המשפחה, ולעיתים גם תוכן הפגישות עצמן. בנוסף, תוכן הפגישות חשוף לבקרים ומנהלנים רבים בקופת החולים. לדברי ארגון 'בנפשנו', חשיפה כזו של מידע עומדת בניגוד מוחלט לחוק זכויות החולה, במסגרתו מותר להעביר מידע מגורם טיפולי אחד לגורם טיפולי אחר, לצרכי טיפול בלבד. חשיפה זו מהווה העברת מידע רגיש מגורם טיפולי לגורם ביטוחי לצרכי התחשבנות. גם במקרה זה, משרד הבריאות התעלם מקריאתה של ועדת המשנה לקיומה של רמת סודיות גבוהה יותר, בטענה כי הדבר אינו אפשרי ומהווה חוסר אחריות מקצועי.

לארגון 'בנפשנו' נודע כי הורים לילדים מהמגזר החרדי סיימו טיפולים עקב החשש שחשיפת המידע לקופות החולים תזלוג החוצה. הם חששו מכך, שמכיוון שעיניים רבות יראו את המידע, תהיה פגיעה בהשתלבות העתידית של ילדיהם בישיבות ובמציאת שידוכים.

הפגנה נגד הרפורמה בבריאות הנפש ביולי 2015. צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90.
הפגנה נגד הרפורמה בבריאות הנפש ביולי 2015. צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90.

במסמך ששלח המנהל האדמיניסטרטיבי של המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע (משרד הבריאות) בנוגע ללקחי החודש הראשון לרפורמה נכתב: "מסתמנת מגמה של נשר והפסקת טיפול של חלק ממטופלי המרפאות בשל החשש מאי שמירה על חסיון המידע, במיוחד בקרב מטופלים המתגוררים בישובים קטנים."

העמקת הפערים הכלכליים
קופות החולים עושות שימוש אינטנסיבי במסלול השר"פ. במסלול זה המטופל נדרש לשלם כ-130 ש"ח לפגישה. הטיפול נערך בקליניקות פרטיות של מטפלים הנמצאים בהסדר עם קופות החולים.

"כתוצאה מכך, ייווצר במהרה פער בין המעמד הבינוני ומעלה אשר ייעזר בערוץ המטפלים העצמאיים (כ130 ₪ לפגישה כאשר הקופה מסבסדת תשלום נוסף למטפל) לבין שכבות חלשות מבחינה סוציואקונומית אשר יאלצו להמתין ברשימות ההמתנה."

המטופלים מנותבים למסלול הפרטי גם על ידי כך שבקופה מוסבר להם שייאלצו להמתין מספר חודשים עד שיזכו לקבל טיפול (או אפילו ראיון ראשוני) ללא עלות במרפאות האורגניות (המקומיות ט.כ), המעטות, של קופת החולים. בנוסף, זליגת התקציב לקליניקות הפרטיות מאפשר לקופות להימנע מפיתוחן של מרפאות אורגניות רב-צוותיות ורב-מערכתיות. בהתאמה, משרד הבריאות ביטל את נוהל המרפאות אשר היה בתוקף טרם הרפורמה, וכיום, למרות התפקיד החדש של המשרד כרגולטור, אין הגדרה ברורה למונח מרפאה בתחום בריאות הנפש. כתוצאה מכך, חלק מה"מרפאות" הינן למעשה חדרים בלתי מותאמים בקופות החולים.

ערוץ המטפלים העצמאיים מהווה שר"פ לכל דבר במסגרת הסל הבסיסי. "מגיעים אלינו דיווחים שתורי ההמתנה בקופות לפסיכותרפיה אינם קצרים יותר מאשר בתחנות הממשלתיות. כתוצאה מכך, ייווצר במהרה פער בין המעמד הבינוני ומעלה אשר ייעזר בערוץ המטפלים העצמאיים (כ130 ₪ לפגישה כאשר הקופה מסבסדת תשלום נוסף למטפל) לבין שכבות חלשות מבחינה סוציואקונומית אשר יאלצו להמתין ברשימות ההמתנה." אומרים ב'בנפשנו'.

"אני מטפלת במרפאה במרכז הארץ. פנתה אלינו מישהי לגבי טיפול בבן שלה. תיאמנו אינטייק (אבחון פסיכולוגי) והוסבר לה על הצורך בהבאת טופס 17 (המזכירות הסבירו זאת). בקופה אליה שייכת האם נאמר לה כי הבקשה תעבור לוועדה. האם חיכתה מספר ימים לתשובה, והיום הגיעה התשובה הסופית, שלילית כמובן. לדבריה נאמר לה בקופה שבאופן גורף לא מאשרים יותר טופס 17 לפסיכולוג, אולי לפעמים לפסיכיאטר וגם זה לא בוודאות. הוצגה בפניה האפשרות של טיפול דרך הקופה בתשלום כמובן (שר"פ). נאמר לה שתצטרך לשלם כ-50 ש"ח במעמד קבלת רשימת הפסיכולוגים ועוד כ-130 ש"ח לפגישה. לא הוצגו בפניה אופציות חינמיות בתוך הקופה."

"מהחוויה האישית שלי אני יכול להגיד שאין שיפור, אם כבר הרעה. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. לי יש ניסיון עם בירוקרטיה, אני מצר על אנשים שלא יודעים להתמודד עם בירוקרטיה והם במצב נפשי יותר קשה."

אחת ההשלכות של הפרטת השירות לקליניקות הפרטיות ללא רגולציה על נושא התקינה היא שקופות החולים אינן מעסיקות מספר סביר של אנשי מקצוע כגון פסיכולוגים קליניים במסגרת מערך בריאות הנפש. במסגרת דיון של הנהלת הרפורמה הסבירה ד"ר טל ברגמן שלמשרד הבריאות אין כוונה לבצע רגולציה בנושא זה. כתוצאה מכך, אין ביכולתן של הקופות לספק טיפול נפשי ללא עלות בזמן ובנגישות סבירים. לדוגמא, במערך האמבולטורי של קופת חולים כללית ישנם תקנים לכ-45 עד 60 פסיכולוגים קליניים מומחים, האמורים להעניק מענה למחצית מאוכלוסיית ישראל. על מנת לעמוד ביעדי הרפורמה, על כל אחד מהפסיכולוגים הללו לבצע עשרות מגעים ביום, כאשר שעה טיפולית אורכת 50 דקות.

איכות הטיפול
החוסר בתקינה וריבוי השימוש בשר"פ מביאים להורדה משמעותית של איכות הטיפול לה זוכה האזרח. הדבר משפיע במיוחד על משך הטיפול. נוצר לחץ הולך וגובר על מתן טיפולים קצרים יותר במסגרת המרפאות האורגניות של הקופות, אשר אינם מספקים מענה למטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות חמורות, תוך נטילת שיקול הדעת מקצועי מידיהם של אנשי המקצוע. בנוסף, מתברר שלמרות שהקופות תוקצבו על פי ממוצע של 9 מגעים למטופל מבוגר, בפועל הן העניקו 8 מגעים בלבד. הדבר מעלה שאלה לאן זלג 11% מהתקציב.

חוויותיו של משה ידיד הביאו אותו, ואולי עוד רבים לעמדה חד משמעית, "מהחוויה האישית שלי אני יכול להגיד שאין שיפור, אם כבר הרעה. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. לי יש ניסיון עם בירוקרטיה, אני מצר על אנשים שלא יודעים להתמודד עם בירוקרטיה והם במצב נפשי יותר קשה."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!