דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ועדת העבודה הרווחה והבריאות

בריאות הנפש / ועדת הבריאות של הכנסת דנה ברפורמה בבריאות הנפש

במשרד הבריאות טוענים כי הרפורמה הגדילה את מספר נקודות השירות והמטופלים אולם חברי הכנסת ואנשי המקצוע טוענים כי הרפורמה פגעה בזכויותיהם של המטופלים וכי קיים מחסור חמור בכוח אדם.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הבוקר. צילום: דבר ראשון.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הבוקר. צילום: דבר ראשון.
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסה, דנה היום (שני) ברפורמה בבריאות הנפש, שנה לאחר שנכנסה לתוקף. הרושם המרכזי שנותר מהדיון הסוער, בו ניסו  אנשי המקצוע וחברי הכנסת לקבל תשובות ממשרד הבריאות, הוא שהמשרד לא באמת מקשיב לטענות שהועלו.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, פתח את הדיון בהצגת מטרות הרפורמה ונתונים לגבי יישומה. "זה אחד המהלכים הכי מורכבים שבוצעו" אמר, "ההיערכות אליו ארכה שלוש שנים, התעקשנו על זה כדי לתת לקופות זמן ותקציבים להיערך. האתגר המרכזי שלנו איך אנחנו ממשיכים להנגיש את הרפורמה לאזרחים בעיקר למגזר הערבי". עם זאת, יש לציין שבר סימן טוב לא הציג נתונים מהתקופה שקדמה לרפורמה, לשם השוואה.

בר-סימן טוב התייחס למטרות הרפורמה: זמינות, נגישות, אינטגרציה והפחתת הסטיגמה. לדבריו, הנתונים מצביעים על עלייה במספרי המרפאות ונקודות השירות למבוגרים. כיום פועלות בארץ 317 נקודות שירות ו-176 מרפאות רב מקצועיות. 117 נקודות שירות ו-96 מרפאות רב מקצועיות לילדים ונוער, פועלות ברחבי הארץ. 49 מכלל המרפאות והנקודות פועלות במגזר הערבי ו-34 במגזר החרדי.

"אחד האתגרים שאנחנו צריכים לטפל בהם הוא השיעור הגבוה של ההשתתפות העצמית בטיפול בקופות (מטופלים רבים פונים למטפל פרטי בשל חוסר זמינות של רופאים בקופות החולים, ט.כ.)" אמר בר סימן טוב, " אנחנו צריכים לבחון את זה עם האוצר, כיוון שיש פה היבט כלכלי. תורי המתנה פחתו עם הרחבת השירותים, עדיין יש תורים ארוכים בעיקר בפריפריה, פיתוח כוח אדם ורכש שירותים צפוי לשפר זאת בהמשך. בתקציב הבא קיצור תורים יהיה גורם משמעותי, אבל צריך לזכור שבריאות הנפש היא חלק ממערכת הבריאות בישראל, ויש בה תורים. בנוסף,  הסרת חסמים ביורוקרטים לשירותים, המשך פיתוח שירותים בדגש על הפריפריה, הרחבת כוח אדם בדגש על המגזר הערבי, בחינת גובה ההשתתפות העצמית, פיתוח המרפאות הממשלתיות כמרכזים מתמחים".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני), שהתנגדה לרפורמה והייתה מבין מגישי הבג"ץ בנושא, אמרה כי "קיווינו לטעות, המצב אחרי שנה הוא שכל מה שהזהרנו לגבין קורה. הבטחתם לתקן תוך כדי תנועה אבל קרתה החמרה. דב פסט (סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, ט.כ.)  ישב בישיבה האחרונה ואמר שיהיו עוד תקציבים. אבל לא, אתם ממשיכים במלוא המרץ. יהיו פחות מתמחים יהיה פחות כוח אדם".

"נציגי קופת חולים מאוחדת הודו בוועדה שהם השתמשו בתקציב הרפורמה לכיסוי גירעונות" הוסיפה בירן, "השאלה המרכזית שנשאלה בבג"ץ היא אם יש אנשים שזכו לטיפול חינמי בעבר ולא יהיו זכאים אחרי הרפורמה. משרד הבריאות הגיע לבג"ץ ושיקר, אמר זה לא יקרה,אבל מצבי חיים (מצב נפשי שאינו מוגדר כמחלת נפש, ט.כ) לא מתומחרים ברפורמה".

ח"כ מירב בן ארי (כולנו), אמרה כי "יש פער מאוד גדול בין מה שהמשרד מציג ובין מה שהעמותות וארגונים מציגים. איך יכול להיות שכל שבוע יש מתמחים שעומדים פה ומפגינים. יש תחום של סטודנטים בתחומי משרד הבריאות שאין בו בעיה?"

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים בהסתדרות, צפרא דוויק, אמרה "יש כאן משהו שאנחנו שוכחים – אלו בני אדם ולא מספרים. לאנשים שנפשם מסוכסכת אין זמן וכוח לעמוד בתור, רק כדי שיתנו להם רשות ללכת לתור ב' ואז תור ג' ואז עוד תור".

"אין קוד מיוחד למצבי חיים" הוסיפה דוויק, "אדם מובטל, התגרש, חווה מוות של אדם קרוב וכו'. ביקשנו שיתנו הפניות מעובדות סוציאליות של הרווחה ושל בתי משפט – ואתם לא מאפשרים". דוויק התייחסה גם היא למצבת כוח האדם כשאמרה "ייבשתם את כל המערכת. אין פסיכיאטרים, אין תקנים של מתמחים. יש מחסור באנשי מקצוע. אמרתם שאתם רוצים נגישות אז למה סוגרים שבע מרפאות בשפלה? למה סוגרים מרפאה באשדוד? לאלץ מטופלים לנסוע ללוד זו נגישות? אין תכנית פרישה מסודרת לעובדים, אין הסכם קיבוצי".

מחזית תיק הפסיכולוגים  בהסתדרות המח"ר (האקדמאים במדעי החברה והרוח, ט.כ.), טליה חבצלת, התייחסה למצב העובדים במרפאות הממשלתיות שנמצאים בחוסר ודאות לגבי עתידם המקצועי במרפאות ואי-החתימה על ההסכם הקיבוצי, "למשרד הבריאות יש מחויבות גם למטופלים וגם לעובדים. עדיין אין הסכם קיבוצי. סוגרים מרפאות והעובדים לא יודעים מה יהיה איתם, אין סיכום של תנאי פרישה".

אביאל אורן, פסיכולוג קליני ונציג 'נפשנו' (ארגון של מתמחים בפסיכולוגיה בשירות הציבורי, ט.כ.) בוועדה  אמר כי "אצלנו לא מרגישים שינוי חיובי. התקינה מאוד נמוכה. בכל הקופות להערכתי יש את אותו מספר של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים כמו במערך הממשלתי. משרד הבריאות לא הציג תחשיב של כמה פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים צריך במדינה. יש מאות אנשים שסיימו פסיכולוגיה קלינית והרבה אנשים שמחכים לטיפול".

"אחד הדברים שהכי מטרידים אותי זה אנשים שפעם היו זכאים והיום לא זכאים לטיפול" אמר בר סימן טוב בתגובה לטענות, "המצב החוקי העביר את הדברים כמו שהם ממשרד הבריאות לקופות. יש לי כמה אינדיקציות שברמת המערכת הדבר הזה לא קורה. לשאלת הקוד לטיפול במצבי חיים, השאלה היא האם ההגדרות מספיק כוללניות כדי לתת את האבחנות".

על דברים אלו אמרה דוויק, "מי המטופלים שיפנו אליך? אלה אנשים חלשים. אנחנו השטח ואף אחד לא מקשיב לנו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!