הצעת חוק המסמיכה פקחי הבטיחות במשרד הכלכלה להוציא צו לעצירת עבודות באתרי בנייה נדונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ותעבור לקריאה ראשונה. על פי ההצעה הפקחים יוסמכו להוציא צו המורה על הפסקת העבודות באתר בו התגלו ליקויי בטיחות למשך שניים עד חמישה ימי עבודה. המפקח יוכל לתת צו לתיקון ליקויי הבטיחות, ואם המחזיק במקום העבודה לא יתקן אותם, דינו מאסר שנתיים או קנס בסך 75 אלף שקלים. במהלך תקופת עצירת העבודה, יכול מפקח הבטיחות לאשר עבודות לתיקון ליקויי בטיחות, ובמידה ומנהל האתר יוכיח כי האתר עומד בנהלי העבודה, יוכל להסיר את הצו אף מוקדם מכך. כמו כן קובעת הצעת החוק כי עובדי האתר המושבת יקבלו שכר עבור הימים בהם נמנע מהם לעבוד. החוק הוא יוזמה של יו"ר הועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) וח"כ עבד אל-חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת).

בשנה האחרונה לבדה, נהרגו 18 פועלים, בתאונות עבודה באתרי בנייה ברחבי הארץ. ההרוג האחרון בתאונות עבודה הוא סמיון פלדמן בן ה-66, שעבד כמודד באתר כמודד במנהרה באתר עבודות להרחבת כביש 6 סמוך ליישוב רכסים.

ורדה אדוארדס, ראש מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה אמרה כי "למעשה התיקון הזה מצטרף לכלים שכבר קיימים היום ושאנחנו משתמשים בהם. הוא ייצור אפקט נוסף, כי ברגע שיש ידיעה ומודעות לזה שתאונה קשה גורמת לסגירה מיידית של האתר ליומיים, תהיה לזה השפעה על ניהול הסיכונים של הקבלן, שיצטרך לקחת בחשבון שתהיה לזה משמעות כלכלית". עם זאת הדגישו חברי הכנסת יוזמי החוק כי מדובר בהצעת חוק שמטרתה חיזוק הפיקוח על הבטיחות, ולא ענישה.

עדת העבודה והרווחה היום צילום: דבר ראשון

חיים פייגלין שייצג את התאחדות בוני הארץ אמר כי "עצירה של יומיים היא צעד ענישתי על גבול הנקמנות, לא צעד יעיל", ותיאר מקרה בו נהרג עובד בנפילה מגובה באתר בניה בתל אביב, אולם מנהל האתר הוכיח כי העובד עבר תדריכי בטיחות וסופקו לו רתמה ואמצעי הבטיחות הנדרשים, והוא בחר שלא להירתם. ח"כ איל בן ראובן השיב לו "לנו יש מטרה אחת – להוריד בצורה דרמטית את כמות הנפגעים בתאונות הללו – ואנחנו נצליח בה. אני חושב שאתם צריכים לכבד ולהצטרף לזה, אחרת זה לא יעבוד. צריך ליצור תהליך בסיסי, שקבלן יודע שכשהוא ניגש לעבודה כדאי לו לעשות הכל כדי שלא יהיו תאונות. הבעיה היא לא הפועלים, בשביל זה יש ממונים ומנהלי עבודה. אצל קבלן רציני לא יהיה פועל ללא רתמה כשהוא נמצא למעלה, כי העובד יודע שהוא לא יעבוד שם יותר".

ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר, "הבעיה המרכזית היא סדר עדיפויות בתוך חברה. הנציג של ארגון הבונים לא מבין את רמת המגיפה. ולכן אין פה עניין של ענישה – חוק הוא גם שפה, החוק צריך לבטא את חומרת השפה שבה אנו מדברים. מדובר כאן בזכות הקיניין – זכות הקניין אינה קדושה יותר מזכותו של אדם לחיים".

"לא יכולים להישאר רק 17 מפקחים על 13 אלף אתרי בנייה"

הדס תגרי, מקימת 'הקואליציה למאבק בתאונות בניין' מתחה ביקורת על הצעת החוק ואמרה כי הקריטריון לפתיחתו מחדש של אתר בניה צריך להיות תיקון כלל ליקויי הבטיחות הקיימים בו. לדבריה הצטרפו חברי הכנסת אילן גלאון, ג'מאל זחאלקה ודב חנין. במסמך העמדה שהגישה, ביקשה 'הקואליציה למאבק בתאונות בניין' להורות למשטרת ישראל, המגיעה ראשונה על פי רוב לאתרי הבניה בהם מתרחשות תאונות, להוציא להם צווי סגירת אתר, או למצער לדווח למנהל הבטיחות במשרד הכלכלה באופן מיידי על מנת שמפקחי המנהל יוציאו צו שכזה. נציגות המשטרה והמשרד לביטחון פנים בדיון התנגדו להצעה זו.

עו"ד הדיל יונס, ממשרד המשפטים אמרה בדיון כי סגירה של אתר למשך למעלה מ-48 שעות היא הוראה גורפת מדי ופגיעה בלתי מידתית. לטענתה עשויות להיות לה השלכות על מחירי דיור.

יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, בירך על הליכי החקיקה אך הדגיש כי הבעיה המרכזית של ענף הבניה נשארת האכיפה, "לא יכולים להישאר רק 17 מפקחים על 13 אלף אתרי בנייה" אמר.