בתום צעדה בת 180 ק"מ התכנסו מובילי צעדת השוויון, יחד עם חברי כנסת וראשי רשויות לכנס סיכום באירוח השדולה לחיזוק הפריפריה בכנסת, בראשות סגן יו"ר הכנסת ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני).
"תתבוננו מסביב מי צעד איתנו, כל סיעות הבית, כל ראשי הראשויות, חילוניים, דתיים חרדים, כן קו ירוק, לא קו ירוק" אמר מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם ויוזם הצעדה, והודה לכלל חברי הכנסת שתמכו בצועדים. עם זאת, אמר ביטון ש"ההישג של המאבק הזה הם שישה חברי כנסת מהקואליציה שלא ירימו את היד בלי תיקון חברתי. כי אופוזיציה זה נחמד, אבל בסוף יהיה תקציב דו-שנתי למדינת ישראל, ואחריו יהיו בחירות. ומי שאמר שיעשה תקציב חברתי ותקצוב דיפרנציאלי יש לו שעת רצון אחת בלבד". ביטון פנה לשר האוצר כחלון, אשר נושא צמצום הפערים היה חלק ממצע מפלגתו ואמר "זו ההזדמנות, זו התחנה האחרונה. מי שרוצה לבוא לבחירות עם נדוניה של צמצום פערים זו ההזדמנות שלו".
שר הפנים אריה מכלוף דרעי (ש"ס) הגיע אף הוא לכנס ואמר כי כבר כשנכנס בשנת 1987 למשרד הפנים הפנה 65% ממענקי משרד הפנים לרשויות החלשות והפך אותן למעשה למענקי איזון. לדבריו, תקציבי החינוך והרווחה, הגדולים מתקציבי משרד הפנים, מחולקים "פר קפיטה", לפי ראש, ולא בצורה דיפרנציאלית. לדבריו בכוונתו לבצע שתי רפורמות נוספות שבתחום סמכותו כשר הפנים.
"בועדות הגיאוגרפיות אנחנו הולכים להעביר הכנסות מארנונה מהרשויות החזקות לרשויות החלשות. המבחן הראשון יהיה באיזור חיפה. יהיה צריך לראות איך מחלקים את ההכנסות העצמאיות גם לרשויות החלשות" אמר. דרעי כמו כן אמר כי בכוונתו לדרוש החלת תשלום ארנונה מלא על המדינה בכלל הרשויות, עבור משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ומתקני צבא. את כספי הארנונה שיתווספו מהתשלום המלא קרא להכניס לקרן ייעודית לצדק חלוקתי, שתושקע ברשויות החלשות.
דינה דיין מתנועת הפריפריות אמרה "אני מודה במיוחד לחברי הכנסת מהקואליציה היושבים כאן. עיננו נשואות אליכם, אנו דורשים מכם לא להעביר תקציב שאינו מתוקן. אם התקציב לא יהיה מתוקן תפילו אותו".
"אם הדיון כאן, הוא על עוד כסף – זה בסדר ולגיטימי. אנחנו רוצים עוד חצי מליארד או מליארד אז זה נכנס לדיון על תקציב שיש בו גם קיצבאות לקשישים, עזרה למפעלים ודברים נוספים. הדבר הכי קל לשר אוצר זה לחלק צ'קים, אבל אז יש סדרי עדיפויות", אמר ח"כ רועי פולקמן ממפלגת כולנו. לדבריו, ההצעות שהעלתה מפלגת כולנו בנושא תקצוב החטיבה העליונה, נדחו על ידי מפלגת הליכוד. עוד הוסיף כי את שינוי התקצוב יש לבצע באמצעות הסטות תקציבים, מול מרכז השלטון המקומי ולא באמצעות תקציבים תוספתיים.
בתגובה השיב לו ביטון "במילים שלך יש רצון, אבל לא שאלת את ביבס (יו"ר מרכז השלטון המקומי, נ.צ.כ) אם תעשה מחיר למשתכן או לא. אם אתם תחליטו שבשלו התנאים לצדק חלוקתי בחינוך ורווחה, ימצא המתווה ויהיה מורכב מתוספתי ומחלוקה של חלק מהקיים אחרת. אבל בסוף זו הנהגה של מדינה ולא התגוששות של ראשי ערים. זה מעשי ובר ביצוע, גם אחריות של ראשי ערים חזקות על החלשות וגם תוספתי". לאורך הצעדה הדגיש ביטון כי המחאה מכוונת לתקציב דיפרנציאלי, ולאו דווקא על חשבון המועצות החזקות.
גם ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), יו"ר ועדת העבודה, הבריאות והרווחה של הכנסת, הציג עמדה דומה, ותקף את נושא הקיצבאות האוניברסאליות. לדבריו "כשצריך להוסיף כסף לקשישים גם סטף ורטהיימר מקבל תקצוב", הוא הוסיף כי כל תקצוב אוניברסאלי הוא אנטי-דיפרנציאלי ואמר כי שר האוצר כחלון תומך בעמדתו כי יש להוציא את השכבות החזקות מהקצבאות הגדולות – קצבת ילדים וקצבת זקנה, "אם רוצים לשנות את זה אפשר לחסוך 3 מיליארד שקל אם לוקחים לשני העשירונים העליונים את הקצבאות" אמר.
"תקציב החינוך של המדינה הוא 50 מילארד שקל. הרשויות מוסיפות על זה 10 מיליארד שקל. אני לא מדבר על תקציב החינוך הבלתי פורמאלי. צריך להסתכל על המציאות ולהגיד שאי אפשר להשלים איתה" אמר ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים. "שערה משערת ראשם של העיריות החזקות אני לא רוצה להוריד. רק מהכסף התוספתי. אפשר לעשות את זה עם כמעט אפס התנגדות אם יש ערבות הדדית במדינת ישראל, לכל ילד."
ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכספים, אמר כי יפעל במסגרת הועדה לכך שרשויות מקומיות חלשות לא ידרשו לשלם 25% עבור הפעלת פרוייקטים ברווחה וחינוך, המופעלים כיום בשיטת המאצ'ינג. "האם הקואליציה תעשה את הדברים הללו? אני לא יודע. אנחנו נלחם" אמר.
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר "אם כולם מסכימים אז למה זה לא קורה? כי לא באמת כולם מסכימים ויש ויכוח. זו לא טעות, זו מדיניות. אם אומרים לכם שאין כסף זו בדיחה. יש כתובת למאבק הזה והוא ממשלת ישראל ותקציב המדינה. אני מאחל לכולנו שמהניצוץ הזה תדלוק להבה גדולה של שינוי ותיקון".
