האקדמיה ללשון דנה, לאחרונה, בשאלת החלופה העברית הראויה למילה "פריפריה". משלא מצאה האקדמיה פתרון, פנתה לציבור הרחב שיציע רעיונות משלו. אחת החלופות שעלו בדיוני הוועדה שדנה בנושא הייתה "שׁוּלָה", אשר נגזרת מהמילה "שוליים", תרגום של המילה "פריפריה". ההצעה לא זכתה לתמיכתם של חברי האקדמיה, אולם רבים בציבור התרעמו עליה וטענו כי מדובר במילה מעליבה, מקבעת ומזלזלת.

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, מיהרה לפרסם הבוקר (חמישי) הודעה לתקשורת, שבה דרשה מנשיא האקדמיה לפסול את המילה "שולה". "אני מתנגדת בתוקף למילה העברית 'שולה' שהוצעה על ידי האקדמיה כחלופה למילה 'פריפריה'," כתבה רגב בהודעה, "ייחוס הפריפריה לשוליים היא הנצחה פסולה של הקיפוח, הריחוק והפטרונות ממנה סובלת הפריפריה עשרות שנים".

נילי אהרון: זה לא משנה באיזו מילה ישתמשו. זה לא העניין של המילה או המרחק – ירוחם במרחק נסיעה של  שעה ו-20 דקות לתל אביב – יש פה קונוטציה חברתית.

"המאבק שאני מובילה מבקש לפרק בדיוק את התפישה הזו, לפיה הפריפריה נמצאת בשוליים ובשום פנים ואופן לא אתן לביטוי הזה מקום," הוסיפה השרה, "הפריפריה ואזרחיה הם הכול חוץ משוליים, הם ישראל היפה, המתחדשת, הצבעונית, החברתית והיוצרת. על כן, דרשתי מנשיא האקדמיה, פרופסור בר אשר, לפסול את המילה 'שולה' והקמתי צוות במשרדי אשר יביא הצעה למילה עברית ראויה ומדויקת לביטוי הפריפריה בישראל. המילה שתיבחר תופץ להערות הציבור ולאקדמיה. אני רוצה שהציבור יהיה שותף לבחירתה."

השאלה המרכזית היא אם יש צורך במילה שתהיה תרגום פשוט למילה הלועזית – "פריפריה" – או אז המילה "שולה", או נגזרות אחרות של המילה "שוליים" תהיינה, אכן, חלופות ראויות; או שמא מחפשים מילה עברית שתשפר את תדמית הפריפריה – מה שמצריך מילה שונה לחלוטין.

מספר הצעות לחלופות אחרות, עלו בדף הפייסבוק של האקדמיה. שרה בכר הציעה את הביטוי "יישובי חבק – החובקים (ובדרך כלל מגִנים) על המרכז". אלון הרשברג הציע את המילה "חוֹגה" – עם חולם, להבדיל מכתיב עם שורוק שפירושו מעגל – בהשאלה מעולם הגיאומטריה, שלל הנקודות שאינן מרכז העיגול (מרכז הארץ), אשר הרדיוס (מחוג) בחיבורו למעגל חג מעליהן.

גולש נוסף כתב כי "פריפריה (περιφερεια) היא היקף ביוונית. האם לא עדיף לכנות את יישובי הפריפריה 'מקיפים'? בקורס שלקחתי השנה על יוון הקלסית נתקלתי במונח מהסוציולוגיה הספרטנית – הפריאויקוי, "היושבים סביב" (פרי – סביב, אויקוס – בית). אלו אותם בני לקאדמוניה שישבו מסביב לספרטה. אם כך יישובי הפריפריה הם 'סובבים'". נועם נחמיה הציע, "'סְבוּבָה' – צורת נקבה מן המילה 'סביב, 'סביבה', 'סבב' לא ניתן לבלבל אותה עם מילים קיימות (שלא כמו עם 'שולה') תבנית ה-קְטוּלָה מאפיינת מילים רבות שמייצגות חיבור של גורמים רבים בעלי מאפיין משותף (קבוצה, חבורה, אגודה, אסופה, שדולה, דבוקה, פזורה וכו׳), כך כמו היישובים בפריפריה – הסְבוּבָה."

נילי אהרון, תושבת ירוחם ומקימת תנועת 'התעוררות' בירוחם אמרה, "זה לא משנה באיזו מילה ישתמשו. זה לא העניין של המילה או המרחק – ירוחם במרחק נסיעה של  שעה ו-20 דקות לתל אביב – יש פה קונוטציה חברתית. אנחנו רוצים לשנות את התפיסה שפריפריה זה רחוק. למה למישהו מאזור המרכז שמנסה להתקבל לעבודה כמהנדס או מנהל חברה כלכלית בדרום זה נראה מובן מאליו, אבל כשהמצב הפוך ומישהו מהפריפריה מנסה להתקבל לעבודה באזור המרכז ישר מרימים גבה ואומרים 'אבל איך תגיע?'".

השרה רגב: הפריפריה ואזרחיה הם הכול חוץ משוליים, הם ישראל היפה, המתחדשת, הצבעונית, החברתית והיוצרת

"פריפריה היום זה גם פריפריה חברתית," הוסיפה, "מבחינתי זו מילה מכובסת לאתיופים, רוסים ומזרחיים, מי שכביכול נמצא בשולי החברה. ברגע שקובעים שמי שנמצא שם הוא השוליים אז למה שמישהו ירצה לגור שם. אני בכלל לא מבינה למה צריך להתעסק בשם, צריך להתעסק בלשנות את התדמית של הפריפריה, במקום להגיד שצריך לפתח את הפריפריה ולחזק אותה עם 'אוכלוסיות חזקות' צריך לגרום לאנשים להאמין במי שגר פה. המאבק האמִתי הוא על התודעה והתפיסה, לא להסתכל עלינו כמשהו שצריך ל'טפל' בו".

ברקע הדיון על הנושא הגיעה לסיומה, אתמול (רביעי), צעדת השוויון שיצאה מירוחם והגיעה בתוך שבוע ימים לירושלים, במחאה על אופן תקצובם של שירותי הרווחה והחינוך ורמתם ביישובי הפריפריה. בנוסף, דחתה אתמול מליאת הכנסת את הצעת החוק של חברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד)  וחיים ילין (יש עתיד), לפיה יש לשנות את שיעור ההשתתפות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים במימון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, ולקבוע חלוקת תקציב דיפרנציאלית לפי הדירוג החברתי-כלכלי של האוכלוסייה בכל רשות מקומית.