ניצחון למחנה התומכים בעזיבת בריטניה את האיחוד האירופאי, במשאל העם שהסעיר את המדינה בחודשים האחרונים. במשאל העם השתתפו מעל 33 מיליון מאזרחי בריטניה, והוא הוכרע ברוב של כ-51%.

הכלכלה הבריטית והעולמית הגיבה בצורה חריפה לתוצאות: שער הפאונד הבריטי הראה על ירידה היסטורית בערכו מול הדולר, ותוך שעות ירד בלמעלה מ-8%. בבורסת אסיה נרשמו ירידות שערים חדות.

תומכי ההשארות באיחוד – מאוכזבים עם תוצאות האמת צילום: סוכנות AP.

נייג'ל פאראג, מראשי מחנה הברקזיט וראש מפלגת "יוּקִיפ" (UKIP "מפלגת העצמאות של הממלכה המאוחדת" – ש.נ.) כתב בחשבון הטוויטר שלו, "קיבלנו את המדינה שלנו חזרה. תודה לכולם".

We've got our country back. Thanks to all of you. #IndependenceDay

— Nigel Farage (@Nigel_Farage) June 24, 2016

במשאל העם השתתפו בסביבות 84% מתוך 46,499,537 בעלי זכות בחירה. זהו מספר שיא של בעלי זכות בחירה במשאל העם. בשיטת הבחירות בבריטניה, הבוחרים אינם רשומים אוטומטית להצבעה מתוקף היותם אזרחים כמו במדינת ישראל, אלא באחריות המעוניינים והזכאים להשתתף בבחירות, להרשם מראש. במשאל העם לעצמאות סקוטלנד, האחרון שהתקיים בממלכה, אחוזי ההצבעה עמדו על 84.6%. באותו משאל רק האזרחים מסקוטלנד הורשו להשתתף.

מחוץ לקלפיות במקומות שונים דווח על תורים ארוכים של מצביעים. בדרום מזרח האי הבריטי הבוחרים הנחושים נאלצו להתמודד עם מזג אוויר מאוד גשום יחסית לעונה. במהלך הלילה שלפני ההצבעה הייתה סערת ברקים מלווה בגשמים שגרמו להצפות ולעיכובים ברכבות. מספק קלפיות אף הועברו למקומות אחרים בשל ההצפות.

ניגל פאראג – מנהיג UKIP, עם השמע התוצאות הלא סופיות צילום: סוכנות AP.

הבריטים התעוררו הבוקר לחוסר ודאות הנוגע בעתיד הממלכה המאוחדת בסוגיות כלכליות חברתיות, יחסי החוץ של בריטניה ומשמעויות פוליטיות פנימיות לאחר הניצחון של מחנה הברקזיט. את תוצאות משאל העם צריך הפרלמנט הבריטי לאשר על מנת להניע את תהליך העזיבה. כיוון ששתי המפלגות הגדולות התנגדו ליציאה מהאיחוד והניצחון על חודו של קול של מחנה הברקזיט, ההכרעה בפרלמנט לא תהיה קלה לכל אחת מהאפשרויות יציאה מהאיחוד או הישארות.

הכרעת משאל העם יוצרת תהליך ארוך של יציאה מהאיחוד שיוביל לפגיעה בכלכלה הבריטית ואולי אף לאפקט של הנעת תהליכים נוספים של עזיבה של חברות נוספות את האיחוד האירופאי. "צפויים גירושים ארוכים מאוד ומסובכים מאוד ואף אחד לא יודע מה יהיו הסדרי הממון." כך אומר פרופ' דרור ורמן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה לבריטניה בחוג להיסטוריה. על התהליך המעשי והצפוי של יציאת בריטניה מהאיחוד אומר ורמן "לברקזיט יש פנטזיה שהם יצאו מהאיחוד האירופי אבל ישארו בתנאים מועדפים בשוק האירופי המשותף." עוד אומר ורמן, "אם האנגלים יתנו כרגע סטירת לחי לאיחוד ויתחילו תגובת שרשרת שמי יודע לאן היא תגיע, אין, ספק שיהיה להם הרבה יותר קשה לנהל מו"מ שיתן להם תנאים מועדפים בסחר." ורמן מעלה את האפשרות שבאיחוד יפעלו בצורה אגרסיבית מול החלטתה של בריטניה, אולי במטרה לשנות את דעתם של הבריטים ואולי בניסיון לדכא מראש רצונות של חברות נוספות באיחוד לפרוש.

ברכבת התחתית. צילום: אנתוני בייל.

מעבר לשאלת משאל העם שהוכרעה, ההצבעה הייתה בעלת אופי של מחאה נגד הממסד הפוליטי והמערכת הפוליטית הנוכחית שתמכה בהשארות האיחוד. בראש מחנה המתנגדים ליציאה מהאיחוד עמדו ראש ממשלת בריטניה דיויד קמרון מהמפלגה השמרנית וג'רמי קורביין ראש מפלגת הלייבור. עצם קיומה של תנועה גדולה שקראה ליציאה מהאיחוד, על אף ששני מנהיגי המפלגות הגדולות והיריבות התנגדו ליציאה, מצביעה על חוסר שביעות רצון וחוסר אמון של הציבור במערכת הפוליטית הנוכחית.