נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הכריזה אתמול (רביעי) כי הריבית במשק תעמוד על כנה בשפל של 0.1%, וכי היא צפויה להמשיך לעמוד על שיעור זה בשנה הקרובה, כאשר במהלך 2017 היא צפויה לעלות לשיעור של 0.25%. פלוג אמרה את הדברים בתדרוך לעיתונאים אודות המדיניות המוניטרית. בנק ישראל הודיע אתמול כי הריבית תעמוד על שיעור של 0.1% גם בחודש יולי.
"האינדיקטורים שהצטברו עד כה מאפשרים לנו להעריך בזהירות," אמרה פלוג, "שברבעון השני חזר המשק לקצב הצמיחה המאפיין אותו בשנים האחרונות, אם כי לא נרשם פיצוי בגין הצמיחה הנמוכה של הרבעון הראשון. שוק העבודה ממשיך להציג נתונים חיוביים של ירידה באבטלה, עלייה במספר המשרות הפנויות, ועלייה בתעסוקה – בעיקר בענפי המסחר והשירותים – לצד עלייה בשכר. יש ירידה בשיעור המועסקים במשרה חלקית, כך שהמשק מתקרב לרמה של תעסוקה מלאה, ובמספר ענפים ניתן לחוש בקושי משמעותי להשיג עובדים".
בנוגע לצמיחה הכלכלית אמרה הנגידה כי "על פי התחזית, הצמיחה ב-2016 תסתכם ב-2.4%, לעומת 2.8% בתחזית הקודמת. הירידה בתחזית היא תוצאה של הצמיחה הנמוכה ברבעון הראשון ואינה מלמדת על התמתנות נוספת בעתיד". הנגידה הדגישה בדבריה את מאמציהם של הבנקים המרכזיים בעולם להשתמש בכלים לא שגרתיים של קביעת ריבית שלילית והקלות כמותיות. מהלכים אלו יוצרים לחץ פיננסי לכיוון של ייסוף השקל ופגיעה בכדאיות היצוא הישראלי. פלוג הדגישה כי כל עוד לחצים אלו נמשכים, ימשיך בנק ישראל לרכוש מט"ח כדי למתן במידה מסוימת את השפעתם, מפני ש"מפעלי תעשייה שייסגרו כיום, לא ייפתחו מחדש כשהשוק יגיע לאיזון". הנגידה הודתה כי גם לאחר צעדיו של בנק ישראל התרחש ייסוף מסוים של השקל.
בתגובה לשאלה, מה המלצתה לממשלת ישראל אמרה הנגידה כי הממשלה נמצאת כיום בדיונים לקראת תקציב 2017-18 ועליה להדגיש בתוכו את הנושאים של שיפור פריון העבודה והשקעה במנועי צמיחה: תשתיות, הכשרה מקצועית, חינוך וצמצום הבירוקרטיה. בעת האחרונה מספר כלכלנים הביעו תמיכה בהגדלת הוצאות הממשלה לטובת השקעה במנועי צמיחה. בכנס של מכון ון ליר שהתקיים ביום ראשון, הועלתה הצעה להגדיל את הוצאות הממשלה ב-4%, לעומת תקרת ההוצאה של 2.6% הקיימת כיום – כ-4.2 מיליארד שקלים נוספים כצעד ראשון לקראת הגדלות נוספות בעתיד. הכלכלן ד"ר שמואל אברמזון, מהמועצה הלאומית לכלכלה, ציין כי עדיף לממן הגדלה זו באמצעות הגדלת הגירעון וללא הטלת מסים. לעומת דברים אלה, אמרה הנגידה פלוג כי לדעתה אין להגדיל את הגירעון במידה שמעלים את יחס החוב/תוצר בישראל. גבולות הוויכוח בצמרת הכלכלית בנוגע לגירעון אינם גדולים במיוחד ונעים בטווח שבין 2.3% ל-2.75% – כ-4.7 מיליארד שקלים בסך הכול.
התדריך שקיימה אתמול פלוג הוא התדריך הראשון של הבנק המרכזי לאחר ההצבעה בבריטניה על עזיבת האיחוד האירופי ,(BREXIT) והנגידה התייחסה לנושא זה. לדבריה, אין לתוצאות משאל העם בבריטניה משמעויות יוצאות דופן כלפי הכלכלה העולמית, למעט כלפי בריטניה עצמה. לדבריה: "לפי ההערכות של הגופים הבינלאומיים השונים, בהנחה שהאירוע לא יתפתח לכדי פגיעה נוספת במבנה האיחוד האירופי, ההשפעה של עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי על הצמיחה העולמית לא צפויה להיות דרמטית, למרות שתיתכן השפעה משמעותית על בריטניה עצמה. לדוגמה, קרן המטבע הבינלאומית ערכה רק לאחרונה תרחישים שונים לאפשרות הזו, והעריכה שהיקף הנזק שיצטבר תוך מספר שנים לתוצר העולמי נע בטווח של 0.3-0.1 אחוזים. אי הוודאות שנוצרה בין השאר מכך שלא ברור כיצד תיראה מערכת ההסדרים החדשה בין בריטניה לשותפות הסחר שלה, ובאיזו מידה ההחלטה של בריטניה תחזק במדינות אחרות מגמות שישפיעו לרעה על הכלכלה העולמית בכלל, ועל הסחר הבינלאומי בפרט. יש לקוות שההסדרים השונים שיגובשו, גם בין בריטניה לישראל, ימנעו פגיעה בסחר מעבר לזו שעשויה להתרחש כתוצאה מהיחלשות הלירה סטרלינג (במידה וזו תתמיד) – בריטניה היא שותפת סחר משמעותית של המשק הישראלי, וחשוב לשמר את הקשרים הכלכליים בינינו".
