דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

ראיון / האם המיתון הכלכלי העולמי כאן כדי להישאר?

על פי ד"ר אדם רויטר, הירידה בצמיחה במדינות המפותחות איננה רק בעיה זמנית, כי אם היפוך מגמה בלתי נמנע הנובע משינוי התנאים החומריים והחברתיים. והעתיד?

מפעל כותנה בתחילת המאה ב-20. מתוך ויקיפדיה.
מפעל כותנה בתחילת המאה ב-20. מתוך ויקיפדיה.
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

בחודשים האחרונים מתקיים דיון סוער למדי בקרב הכלכלנים הבכירים בעולם באשר לאופן  ההתמודדות עם ההאטה שנרשמת בשנים האחרונות בקרב כל הכלכלות המרכזיות במדינות המפותחות. אך רגע לפני שפונים לאופן ההתמודדות, כדאי אולי להבין מה בכלל הבעיה: האם, כדעתם של רבים מהכלכלנים, ההאטה היא תופעה טבעית, חלק ממה שהם רואים כמחזור הגאות והשפל הקבוע של הכלכלה? או שאולי, ההאטה היא סימן לשינוי עמוק יותר בכלכלת המדינות המפותחות?

כדי לגשת לסוגיה זו, ביקשנו מד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חברת חיסונים פיננסיים, לחזור שני צעדים אחורה ולהסביר לנו מדוע הכלכלה העולמית מאטה, והאם יש סיכוי שאין מדובר בהאטה מחזורית אלא במשהו אחר לגמרי?

באיזה מצב אנו נמצאים?

"כדי להבין את המצב צריך להתחיל מלדבר על הפסיכולוגיה של הכלכלנים. כולנו למדנו באוניברסיטה שצמיחה היא חוק טבע ושאמורה כל הזמן להיות צמיחה. צריך להבין שעד לפני זמן לא רב, עד לפני המהפכה התעשייתית, הכלכלה העולמית צמחה בקצב של 1%. לא 1% בשנה אלא 1% במאה שנה. זה שאנחנו גדלנו לתוך עולם של צמיחה מואצת לא אומר שהיא תמיד הייתה כזאת. המהפכה התעשייתית הביאה איתה מאה שנה של צמיחה מואצת. אחר כך הגיעה ההתרחבות של ההשכלה והכניסה של נשים לשוק העבודה שנתנו דחיפה נוספת.

המחקרים מדברים על כך שבארבע השנים הקרובות, 15 הכלכלות הגדולות יאבדו כ-7 מיליון משרות בגלל התפתחות טכנולוגית. מהצד השני היא צפויה להוסיף רק 2 מיליון משרות

"כדי שהכלכלה תצמח צריך תהליכים של התפתחות שידחפו אותה קדימה. אחרי מלחמת העולם השנייה היה זה ה'בייבי בום' שדחף את הצמיחה קדימה. בין השנים 1960-1945 נוספו לעולם למעלה ממיליארד ילדים. מדובר בגידול בלתי נתפס. הגידול הזה באוכלוסיית העולם פעל להגברת הצמיחה פעמיים. פעם אחת כשהילדים האלה נולדו, בסוף שנות הארבעים והחמישים היה צריך להאכיל אותם ולתת מענה לצרכים שלהם. פעם שנייה כשדור ה'בייבי בום' הגיע לגיל העבודה בשנות השבעים והרחיב את הכתפיים שנושאות את הכלכלה העולמית. בתחילת שנות האלפיים הייתה זו הכלכלה המרחיבה ששלטה בכיפה ודחפה את קצב הצמיחה."

ד״ר אדם רויטר. התמונה באדיבות המצולם.
ד״ר אדם רויטר. התמונה באדיבות המצולם.

ומה לדעתך יכול להניע את הצמיחה היום?

"היום יש שתי התפתחויות שיכולות לדחוף את הכלכלה קדימה. הראשונה היא הוזלת מחירי האנרגיה והשנייה היא התפתחות טכנולוגית. הבעיה בהתפתחות טכנולוגית היא שיש לה נטייה לגרום לפיטורי עובדים ובעצם לצמצום של מי שנהנה מהצמיחה. המחקרים מדברים על כך שבארבע השנים הקרובות, 15 הכלכלות הגדולות יאבדו כ-7 מיליון משרות בגלל התפתחות טכנולוגית. מהצד השני היא צפויה להוסיף רק 2 מיליון משרות. פיטורי עובדים מובילים להקטנת הביקושים של מוצרי צריכה, וזה עלול ליצור אבסורד שדווקא התפתחות טכנולוגית שמייעלת את העבודה יכולה לגרום לירידה בצמיחה.

צריך להכיר במצב. ההאטה שאנחנו רואים היום בשווקים העולמיים היא לא האטה מחזורית לקראת צמיחה, מדובר בהאטה מבנית, דמוגרפית

מעבר להתפתחות הטכנולוגית, אחד הנושאים המשפיעים ביותר על צמיחה הוא הדמוגרפיה. אם קודם דיברנו על דור ה'בייבי בום' שיצר את הצמיחה בשנות החמישים ובשנות השבעים. אז המצב בכלכלות המפותחות היום הוא בדיוק הפוך. שיעורי ילודה נמוכים מאוד וחברה מזדקנת. הגיל החציוני ביפן הוא 48, בגרמניה 47, הממוצע האירופאי הוא 44. בארצות הברית הוא 39. ישראל? אנחנו בתחום הזה במצב טוב מאוד. הגיל החציוני בישראל הוא 31. בנקודה הזו חשוב להגיד שגילאי 34-20 חשובים מאוד לצמיחה גם מבחינת פִריון בעבודה וגם מבחינת משקלם הגדול כצרכנים.

"כשבמדינות ה-OECD  מדברים על כך שבין השנים 2030-2010 שכבת הגיל הזו 34-20 תקטן ב-14%. זה נתון מטריד מאוד עבור מי שמחפש צמיחה כלכלית מתמשכת. זה לא נתון משוער, וזה לא נתון שיכול להשתנות. אנחנו כבר יודעים כמה זמן לוקח לייצר אדם בוגר בן 20. גם אם יתחילו בעולם לעבוד על זה במרץ, הנתון הזה לא ישתנה. בישראל אגב, צפוי גידול של 28% בשכבת הגיל הזו בשנים הללו. אבל צריך להבין שאנחנו בשוק גלובלי. אם באירופה לא תהיה צמיחה אנחנו נרגיש את זה גם כאן."

אז מה לדעתך צריך לעשות כיום כדי לחזק אותנו מול התחזית הקודרת הזו?

"קודם כול צריך להכיר במצב. ההאטה שאנחנו רואים היום בשווקים העולמיים היא לא האטה מחזורית לקראת צמיחה, מדובר בהאטה מבנית, דמוגרפית. מעבר לכך אנחנו צריכים לנצל את היתרון הזה שיש לנו על העולם מבחינה דמוגרפית. נשים חרדיות נכנסו באופן משמעותי ומוצלח לשוק העבודה. זו אוכלוסייה עם שיעור השתתפות של 71%. זה נתון גבוה מאוד. גם גברים חרדים עלו מ-32% ל-50% ותהליך כניסתם לשוק העבודה נמצא בשיאו. הבעיה היא שרוב האוכלוסייה החרדית עובדת ברמות השכר הנמוכות ביותר. כדי להפוך את ההשתלבות שלהם בשוק העבודה למנוע צמיחה רציני צריך להכשיר אותם לעבודה מקצועית. לעודד הכשרה מקצועית והשכלה גבוהה."

ומעבר לטיפוח האוכלוסיה החרדית?

"את האוכלוסייה החרדית נתתי כדוגמה. המפתח הוא הכשרה מקצועית וחדשנות טכנולוגית, במקביל לשמירה על שקל חלש. מעבר לכך, צריך למנף את כל נושא הגז הטבעי ולאפשר צמיחה של תעשייה עתירת אנרגיה. תעשייה פטרוכימית בנגב למשל. כמובן שצריך לעשות את זה טוב, לא כמו פעם שזיהמו חופים והרעילו את הקרקע."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!