הבנקים בישראל הינם מוסדות בעלי השפעה עצומה על חיינו: בכוחם להחליט למי מגיע אשראי ולמי לא, ובאילו תנאים. הם הפוסקים אם אנחנו זכאים למשכנתא, מה הריבית שנשלם על הלוואה, ומה העמלה שנשלם לפקיד בעמדה. למרות ההבדלים הקיימים בין הבנקים השונים, דבר אחד משותף לכולם: היות הבנקים מוסדות מסחריים, המוכוונים, בסופו של דבר, לעשיית רווחים.
ייתכן והאקסיומה על פיה בנק הינו מוסד שמטרתו המרכזית היא הרווח, השתרשה אצלנו כאמת מובנית מאליה, אך לא כל הבנקים בעולם כאלה. למען האמת, על פי יהודה טלמון, יו"ר הבנק הקואופרטיבי אופק, 25% מהבנקים בעולם הם בכלל קואופרטיבים. בשונה מהבנקים המסחריים, בנק קואופרטיבי הוא בנק ששייך ללקוחות אותם הוא משרת, ולא למדינה או לבעלי ההון. קואופרטיב אופק, שהוא למעשה עוד איננו ממש בנק, הוא יוזמה חלוצית להקמת בנק כזה בישראל.
בנק מסוג אחר
על גלי המחאה של קיץ 2011, החל את דרכו קואופרטיב אופק כיוזמה מהפכנית להקמת בנק קואופרטיבי בישראל. אז, דרישות הסף של המדינה בפועל חסמו כניסת שחקנים חדשים. אף על פי כן, בעבודה קשה, הצטרפו מעל 3,600 חברים ליוזמה. ההצהרות של המפקחת על הבנקים ושל שר האוצר סביב מסקנות ועדת שטרום, על שורה של הקלות צפויות, מקלים על היוזמה להתממש.
אם ניסיתם לאחרונה לקבל הלוואה מהבנק, אתם ודאי יודעים שגם אחרי חקירה אינטנסיבית של מצבכם הכלכלי, הריבית שתצטרכו לשלם על כל הלוואה שתקחו יכולה לנוע בטווח של 5-12% לשנה, בהתאם לאמינותכם הפיננסית. אצל חברות האשראי הריבית היא בדרך כלל גדולה אף יותר. הריבית שתקבלו על הכסף שתפקידו בבנק לעומת זאת, תהיה בערך 0%. יהודה טלמון, יו"ר בנק אופק מצהיר שהריבית אצלם גם על הפקדונות וגם על הלוואות תהיה קרובה ל-3%.
איך זה אפשרי ?
"ראשית, כי המיזם לא עובד למטרת רווח. כל מה שאני צריך זה לכסות עלויות. הריבית ללווה ולמלווה תהיה זהה, אבל הלווה ישלם גם עמלת טיפול חד פעמית, ומדובר, אל תתפוס אותי במילה, בהלוואה ל-3 שנים עמלת התפעול תעמוד על 2.5% ,כלומר 0.8% לשנה, אז הלווה ישלם עוד 0.8% לשנה מעל הריבית למלווה, כלומר משהו מאוד קטן ומאוד ראוי."
בישראל אין כיום שום בנק קואופרטיבי. הבנקים הגדולים בלעו את כלל אגודות האשראי הקואופרטיביות שפעלו בישראל בשנות ה-50 וה-60, בעידודו של בנק ישראל. לעומת זאת, בעולם, חלק לא קטן מהבנקאות מנוהלת בשיטה הזו. על פי טלמון, בערך רבע. "בארה"ב, שהיא שיא הקפיטליזם, שלא לומר קפיטליזם חזירי, יש 100,000 אגודות אשראי, שבהם חברים 100 מליון אמריקאים, שגם הם, שהכי מאמינים בתחרות חופשית ושוק חופשי, הבינו את היתרונות הטמונים בסוג של קואופרציה בתחום הבנקאות. חלק מהבנקים האלה הם הבנקים הגדולים ביותר בעולם. דה-ז'ארדן, וראבובאנק בהולנד ועוד אחרים".
בנק קואופרטיבי שונה מבנק מסחרי בבעלות ובניהול. בעלי החשבונות הם בעלי המניות של הבנק והניהול אינו מכוון למקסום הרווח, אלא על מנת להנגיש ולהוזיל את השירותים לחבריו – שהם גם בעליו.
איך הגעת לבנק אופק?
"לצד חיי המקצועיים של ניהול פרקטיקה של משרד עורכי דין פרטי, תמיד הייתי נגוע בחיידק של הפעילות הציבורית ולמעשה עשיתי שורה של תפקידים ציבוריים במסגרת לשכת עורכי הדין. אני ממש לא הייתי מעורב בהקמה של "אופק". קבוצה של אנשים אידיאליסטים בהנהגתו של דורון שורר יזמו את הרעיון הזה."
דורון שורר, שהוביל כאמור את היוזמה להקמת הבנק, התפטר מתפקידו לפני כשנה. טלמון ממעיט במשמעותה של התפטרות ההנהלה הראשונה בבנק: " דורון שורר, ממה ששמעתי, פנה למפקח על הבנקים ואמרו לו שהוא מצוי בניגוד עניינים. נדמה לי בגלל שהיה דירקטור בבנק מסד ושהוא צריך לבחור או בבנק מסד או ב'אופק'. באופן לא מפתיע הוא בחר בפרנסה ונאלץ לוותר על החזון. הועד המנהל, כאות מחאה, פשוט התפטר בסולידריות כתמיכה, כמחאה על דין שחשבו שהוא לגופו של אדם ולא לגופו של עניין."
לצד הסברו של טלמון, יש לציין כי קיימות טענות רבות בקרב חלק מחברי האגודה על ההנהלה הקודמת, בנושאי בזבוז כספים על שכר לעובדים, הטעיית החברים בקואופרטיב וכן לחוסר שקיפות בהוצאות.
בראשית הויכוח ב-2014 טלמון עוד היה חבר קואופרטיב די פאסיבי. "אני קניתי מניה בתחילת הדרך כי חשבתי שיש פה אמירה חברתית ראויה, אבל לא הייתה לי מעורבות. לפני כשנה בערך כשדורון שורר התפטר והתפוטר איתו כל הועד המנהל, אז היה חשש שכל המיזם הזה ירד לטמיון, והיה לי חבל שיוזמה כזו, אתה יודע, פעם אחת כשהראשון נכשל אז השני – יהיה לו עוד הרבה הרבה יותר קשה, אם בכלל אפשרי להרים את המשא הזה, ואז אמרתי, נחתי קצת מהפעילות (הציבורית). זה היה בערך שנתיים שלוש אחרי שסיימתי את הפעילות שלי בלה"ב, אמרתי – מספיק וקפצתי לבריכה".
למה בנק קואופרטיבי זה דבר טוב או נחוץ?
"כמו כל דבר בחיים, אתה צריך להציע יותר מאופציה אחת ובנקאות קואופרטיבית היא מתאימה למי שהיא מתאימה. עובדה."
זה פתוח לציבור ?
"כרגע המודל שלנו הוא לא המודל הזה. כרגע, אם אתה רוצה להיות חבר תקנה מניה ותהיה חבר באגודה השיתופית ותוכל ליהנות מהשירותים ומהיתרונות. ייתכן שהמודל הזה ישתנה בעתיד."
כשפורסמו מסקנות ועדת שטרום, הצהיר נתניהו ש"בתיאוריה, הבנקים צריכים להיעלם". עם זאת, הבנקים הם יותר ממתווכים שאפשר להחליף בעזרת אפליקציה. הפיקוח עליהם קפדני יותר מאשר על כל עסק אחר, והם צריכים להתמחות בנושא הערכת הסיכויים והסיכונים במתן הלוואות. לטענת הבנקים, ההשקעה הנדרשת מהם במתן המוני הלוואות ללקוחות קטנים מחייבת מאמצים הרבה יותר גדולים מאשר הלוואות גדולות לעסקים גדולים. בפועל, שיעור ההחזרים בהלוואות למשקי בית גבוה יותר מאשר בהלוואות לעסקים הגדולים.
יהודה טלמון מסביר כי "בעוד 10 שנים מערכת הבנקאית לא תיראה כמו שהיא נראית היום. זה לא רק אני שאומר את זה. אומר את זה האוצר, ואומרים את זה דו"חות בינלאומיים וחברות יעוץ בינלאומיות ואפילו המפקחת על הבנקים אומרת את זה. הם לא יעילים היום. בתור משק הבית, על הפקדונות שלך אתה מקבל 0% ריבית ועל ההלוואות שלך אתה משלם הרבה ריבית. מרווחים גדולים ולא הגיוניים שמקורם בשתי רעות חולות. האחת, חוסר היעילות והשנייה, העובדה שמשקי הבית והעסקים הקטנים מסבסדים את המחירים הנמוכים שנותנים למי שאוהבים לכנות טייקונים.
"בנק קואופרטיבי נועד לתת מענה, בין השאר, בדיוק לדבר הזה. מקום שבו תוכל לקבל על הפקדונות שלך ריבית גבוהה משמעותית מה-0% שאתה מקבל היום במערכת הבנקאית, ומהצד השני, מתוך הנחה שאתה לווה טוב, שמחזיר. לא גמ"ח, לא אחד שמודר אשראי, אלא אחד שזקוק לאשראי, אבל מחזיר אותו ובהיסטוריה שלו אין לו היסטוריה של אחד שכשל בהחזר הלוואות ומשלם היום ריבית הרבה יותר גבוהה מהסיכון האמיתי שבעצם הוא משקף".
איך אתם יכולים להתמודד עם מערכת המידע של הבנקים והיכולת להעריך סיכונים מלווים ?
איתן מתוקי, כלכלן מנוסה, מנהל כספים עם רקורד מרשים ויועץ לקואופרטיב "אופק" משיב: "זו מערכת מאוד מורכבת. אנחנו מדברים על עשרות פרמטרים שאנחנו מכניסים לתוך בדיקה של המידע לגבי הלקוח. הנושא הזה של הלוואות בריבית 0% זו פילנטרופיה. אנחנו לא למטרות רווח, אבל אנחנו לא פילנטרופיה. אנחנו עושים את הבדיקה. נכון, שיכול להיות שהסינון שלנו יהיה יותר קפדני, כי לא ניקח סיכונים, נעשה סינון הרבה יותר מאסיבי. אבל אני יכול להבטיח לך שהאחוזי הדיפולט (לווים שלא עומדים בתשלומי ההחזרים) שלנו לא יהיו יותר גבוהים מאשר של הבנקים. מעבר למה שהבנקים עושים, אנחנו עובדים גם על פרמטרים אחרים, חברתיים וכאלה שהבנקים לא מתעסקים איתם, ולכן התוצאות שלנו יהיו טובות".
בבנק אופק מקווים לקידום היוזמה הממשלתית לדירוג אשראי אישי, שתכיל את היסטוריית האשראי של הלקוחות ואיתה נוכל לעשות "שופינג" בין הבנקים. הנהגת תעודה כזו תקל על בנקים ואחרים להעריך את סיכוני הלווים, גם אם אינם מנהלים את כל עסקיהם דרך אותו בנק או מוסד פיננסי. מבחינה חברתית, השיטה הזו תקל על לווים אמינים להשיג הלוואות זולות יותר, אך גם תגדיל את חלקם של מסורבי האשראי – שלא יקבלו הלוואה בשום מקום, למעט במקרים שיקבלו ערבות מדינה מקרן מיוחדת ללקוחות שמתויגים כבעייתיים.
גם עלות המניה, 3,000 שקלים, היא הוצאה שבשלב ראשון מושכת יותר משקיעים שמעוניינים להלוות מאשר אנשים הזקוקים להלוואה. עוד הוצאות שקיימות במערכת הבנקאית, שלא יהיו בבנק אופק בשלב הראשון, הן פריסת סניפים עם פקידים ומתן שירות בשפות מלבד עברית – מה שיוצר רלוונטיות גבוהה לאוכלוסיה מבוגרת שאינה דוברת עברית. טלמון מסכים שזה עניין חשוב: " בסופו של יום נהיה חייבים לתת שירות גם בשפות אחרות. האם ביום הראשון של הפעילות זה יקרה? אני לא יודע, אבל אם אנחנו רוצים להיות עם מאות אלפי חברים, לא ייתכן שלא נהיה ערוכים לתת שירות בשפות אחרות, בערבית, ברוסית, באמהרית. אין בכלל שאלה."
אפשר להבין שהגרעין המייסד את חברי אופק, אינם משתייכים למעמד הנמוך, אלא למעמד קצת יותר חזק.
טלמון עונה בישירות: "רוב רוכשי המניות אצלינו הם לא פוטנציאל של לווים. הם הפוטנציאל של מלווים. אלו אנשים, יחסית מבוססים, בני המעמד הבינוני, שבעצם לא מזוהים כאנשים שיש להם צרכי אשראי, אלא יש להם פקדונות שמקבלים 0% ריבית ומוכנים להסתפק לא ב6-7% שאפשר אולי לקבל ב-ELOAN, אלא-ב3% ריבית, אבל לדעת שמנגד גם יהודה טלמון, שזקוק להלוואה והוא לווה טוב, לא ישלם יותר מ-3% על ההלוואה וזו הבשורה שאנחנו הולכים להציע".
אם תצליחו לכסות את העלויות זה יהיה שינוי דרמטי.
"אז קודם כל המודל העסקי שלנו אומר שאפשר לעשות את זה. כמובן שבסוף השאלה היא, מה יהיה מספר החברים. אתה יכול להיות ספקן, אבל המודל העסקי שלנו נבנה ע"י אנשים מאוד מאוד רציניים, גם על ידי אנשים יוצאי המערכת הבנקאית וגם על ידי אנשים שניהלו עסקים בחיים שלהם, ניהלו קרנות הון סיכון, והם מראים שזה עובד. את המודל העסקי אנחנו לא מציגים בחוץ, אבל איך הפלטפורמה תעבוד עם המרווחים – כמובן שנוציא החוצה כי זה מה שאנחנו ההולכים לשווק. בשלב ראשון מדובר על הלוואות של עד 50,000 ₪, למשקי בית ועסקים קטנים".
מקובל לחשוב שבתחום הבנקאות יש יתרון משמעותי לגודל.
"קודם כל, זה נכון. אבל אנחנו לא מתחילים כבנק. אנחנו עובדים מתחת לרדאר בשלב זה. אין לי את הרגולציה של בנק. אין לי את המפקחת. אין לי את הנגידה. יש לי את מה שאחרים עושים לשם רווחים ואני עושה את זה למטרה חברתית, ואני יכול להסתפק במרווחים הרבה יותר קטנים. אנחנו לא נחליף את הבנקים, לעולם. אם אנחנו נגרום לזה שבעקבות הכניסה שלנו ייכנסו עוד שחקנים. אתה יודע מה, לא עוד 100. יהיו עוד 12, או 15 אז עשינו את שלנו ואם אנחנו נדגדג את הבנקים ונגרום להם בסופו של יום להתנהג בהתנהגות טיפה שונה ממה שהיא מתנהלת היום כי הם ירגישו מאוימים אז עשינו את שלנו".
מה כמות החברים ש"אופק" מיועד להגיע אליה ?
מתוקי משיב: " מכיוון שאנחנו לא הולכים לחלק רווחים, אנחנו בנויים לרדת על למינימום ההכרחי בנושא של עלויות תפעול שלנו. לא נגיע ל-100 עובדים גם אם נחלום. תראה לי בנק שידע לעבוד עם פחות מ-100 איש ? כמות החברים היא אחת המטרות שלנו. מבחינתנו, שיהיו מאות אלפים.
אם אני משיג כמות מאסיבית של חברים , אני יכול להוריד את דמי הניהול כי את ההון אני יכול להשקיע במקום אחר, בפיתוח, משקיע בחלק מהוצאות התפעול. יש לי כל מיני אפשרויות, אבל יש איזה טרייד אוף. תבין, אנחנו לא למטרת רווח. כל הכסף שיצטבר ילך כדי לעשות את הפעולות הבאות: הן לטובת הP2P (תיווך הלוואות בין חברי האגודה), והן לטובת אגודת אשראי, ובנק בשלב יותר מאוחר".
אתם עובדים בהתנדבות או בשכר ?
מתוקי "הועד המנהל כולו בהתנדבות. הפעילים של המיזם של ה-P2P הם בשכר. חלקם מקבל שכר מהאגודה"
או קיי, מה בנקים או נציגי הבנקים התבטאו ביחס לאופק או שהם התעלמו. הם חוששים ? הם בעד ? הם תומכים?
יהודה: מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל, הוא ידיד והוא חבר. שנכנסתי לתפקיד הרמתי לו טלפון ואמרתי לו תשמע, יש מקום לבנקים ויש מקום לאופק ולי אין לי כוונה לזרוק בליסטראות על הבנקים כי אני חושב שהבנקים הם חלק מהגופים שחייבים להיות במדינה, עם כל הביקורת ועם כל השינויים שאני חושב שחייבים להיות בנקים ובאתי והצגתי את אופק בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שהבנקים הם חלק ממנה והם לא מנעו את זה. הם לא תקפו אותנו. אני חושב שהבנקים מבינים שלא יהיה ניתן לעצור אותנו. להגיד לכם שהם אוהבים את זה ? אני לא בטוח.
אולי כי זה יתוש מבחינתם ?
"לפעמים גם עקיצה של יתוש היא כואבת. הם מבינים, שאם אופק יקום, אז ביום הראשון הוא יהיה יתוש אבל הוא עם פוטנציאל להיות צרעה עוקצת ".
מה אתם מצפים שיווצר בין החברים ואיך ?
טלמון: "אנחנו מקיימים את הכל בשקיפות מאוד גבוהה עם החברים. אנחנו מכנסים אסיפה כללית , מדווחים על הכל באתר האינטרנט, בניוזלטר לחברים, בכל מהלך. כשהלכנו עכשיו למיזם של ה-P2P, כינסנו אסיפה כללית של כל החברים. הואיל וידענו שלא יבואו 3,700 חברים לאסיפה, אז עשינו 3 ימים של הצבעה אינטרנטית וכל מהלך האסיפה היה בREAL TIME באינטרנט, וידענו שלמרות שהיה לנו רוב של 99% שאישר את זה, אותו 1% אם הוא לא מרוצה והוא רוצה את כספו בחזרה, נתנו לו למשוך את כספו בחזרה וללכת הביתה. העברנו את המהלך, ומי שנשאר נשאר. זו אגודה שיתופית עם תקנון, אבל במהלך הדרמטי הזה, או משנה הכיוון הזה של ה-P2P חברתי, אנחנו לא רוצים לכפות אפילו על המיעוט של המיעוט, שיגיד: לא בשביל זה קניתי מניה – החזרנו להם את הכסף. אנחנו מנסים ליצור איזה דיאלוג של קהילה ושל שיתוף. למשל עכשיו כשאנחנו מדברים מי יקבל הלוואות ורוצים לעשות תיעדופים של אלמנטים חברתיים. כינסנו שוב ישיבה שהזמנו אליה מי שרוצה, שיגיד איך הוא רואה את זה, איך הוא מצפה. ככל שזה ניתן, ובמגבלות, בכל זאת, אי אפשר לכנס כל יום 3,700 איש בכיכר העיר ולקבל החלטות."
אתה מרגישים שיש רוח גבית להקמת המיזם?
"רוח גבית בסך הכל יש, מאנשי האוצר. הנגידה, שרואה את תפקידה העיקרי בשמירה על יציבות הבנקים ומזהה כל שינוי כזה כמאיים על היציבות, היא עומדת על הרגליים האחוריות שלה".
למסקנות ועדת שטרום, שאמורות להקל משמעותית על כניסתו של קואופרטיב אופק לשוק הבנקאות, מתייחס טלמון בספקנות בינתיים. "הפרטים החשובים הם אם המסקנות האלו יאומצו ויהפכו למעשה חקיקה, זה יפתח את הדרך לכניסה מדורגת של שחקנים חדשים, שבראשית הדרך ייהנו מתנאי סוף מאוד נוחים לאגודות אשראי ואם הפעילות שלהם תצליח, או באמצעות התאגדות של מספר אגודות אשראי להפוך לבנק קואופרטיבי".
האם ללובינג שלכם היה חלק בהחלטות ?
"זה לא רק אנחנו , אבל אין לי ספק שהמהלכים שאנחנו מנסים לקדם מזה שנתיים וזה שהבאנו לפני כחודשיים ארצה את הנשיא העולמי של הבנקים הקואופרטיביים שפגש גם את דרור שטרום, גם את המפקחת על הבנקים היה לזה השפעה ועידוד ותמיכה במהלך הזה. אני חושב שזה נעוץ ברוח המפקד שמתחילה בשר כחלון. זה מראה שכשבן אדם נחוש לקדם דברים אז אין דרך לעצור אותו."
"אנחנו כאזרחים רגילים לקטר ולהגיד – הממשלה לא בסדר, המערכת לא בסדר", מסכם טלמון, "אבל לפעמים כדי לתקן את זה , אנחנו צריכים לעשות גם מהצד שלנו, ואני חושב שהקמת הבנק החברתי היא המעשה מהצד שלנו, שאומר שאפשר לעשות אחרת, אפשר להתנהג אחרת ואפשר לשנות את ההתנהגות וההתנהלות של השוק. אני מקווה שמספיק אזרחים ואזרחיות יבינו את המסר, יצטרפו אלינו למסע הזה וביחד נביא לשינוי".
