מכון התקנים, גוף ללא מטרות רווח, המופקד באופן בלעדי על הענקת תו תקן ישראלי למוצרי יבוא, עומד ככל הנראה בפני שינוי, ועימו תחום התקינה בישראל בכלל. הצעת חוק, אותה יזם ח"כ רועי פולקמן (כולנו), אמורה ליצור תחרות בתחום בדיקות התקנים, ולאפשר למכונים נוספים להעניק אישור עמידה בתקנים למוצרי יבוא.
מטרת החוק המוצע הינה להוזיל את עלות התקינה על מוצרים המיובאים לישראל, ובכך להוזיל את המוצרים עצמם. עם זאת, מבקרי החוק טוענים כי מעבר לכך שלא בטוח שהתחרות תביא להוזלה לצרכן, היא עלולה ליצור ניגוד עניינים מסוכן: כדי להתחרות, עלולות המעבדות להקל בבדיקות. ההצעה, שכבר עברה בקריאה טרומית, נידונה בימים אלה בוועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הרפורמות.
ביום חמישי האחרון סיירו חברי הכנסת מן הועדה המיוחדת הדנה בחוק במעבדת איזוטופ ליד צומת כנות, העוסקת בבדיקת תקנים של עבודות עפר בישראל. מטרת הסיור הייתה להדגים לחברי הכנסת כיצד המעבדות הפרטיות הפעילות כיום במגזר בדיקות התקן בשוק המקומי ובדיקות מוצרי יצוא, יוכלו להיות מוסמכות בעתיד גם לבדיקת מוצרי יבוא, הנמצאים כיום בבדיקת מכון התקנים באופן בלעדי.
במכון התקנים סבורים כי ההצעה היא הצעה מסוכנת, אשר תרומתה הפוטנציאלית להפחתת יוקר המחיה היא מזערית, ולא שקולה לסיכונים הטמונים בתוכה. לטענתם, מתן האפשרות למעבדות פרטיות לבדוק מוצרי יבוא על בסיס תחרותי תיצור ניגוד עניינים, שכן מעבדה שתערוך בדיקות מקלות יותר, תזכה לפופולריות בקרב יבואנים וכך ייווצר לחץ לכיוון בדיקות רשלניות. במכון עובדים מעל 1,000 עובדים ולו החוק יעבור סביר שפרנסת רבים מהם תקופח.
היוזמה להחלשת מכון התקנים הופיעה עוד בדו"ח טרכטנברג, שנולד כתגובת ממשלת נתניהו למחאה החברתית. ההמלצה לסייע לבעלי העסקים באמצעות החלשת המכון, משקפת את הרוח של אותה ועדה, אשר תמכה בהמשך המגמה של הפחתת רגולציה, מתוך התפיסה כי הרגולציה הייתה אחת מהסיבות לעלייה ביוקר מחייה.
בהסבר להצעת החוק נכתב כי מטרת החוק הינה ליצור תחרות בענף התקינה, וכי צעד זה צפוי "להביא לחיסכון בעלויות של היצרנים והיבואנים במשק הישראלי, אשר יתורגמו לירידה במחיר שמשלם הצרכן הסופי." על פי ההצעה, המעבדות הנוספות יאושרו על ידי הרשות להסמכת מעבדות או על ידי ארגון החבר בארגון הבינלאומי להסמכת מעבדות.
בנוסף, יאפשר החוק המוצע הכשרת מוצרים באמצעות מעבדות מוסמכות במדינות אחרות ואימוץ של תקנים בינלאומיים.
המגזר הציבורי – פירוק או תיקון?
מכון התקנים סובל משורת בעיות ומשברים בשנים האחרונות. התחרות בינו לבין מעבדות פרטיות בתחום הבדיקות בענף הבניין, רוקנה נתח משמעותי מפעילותו והפכה את אגף הבניין במכון להפסדי. לתפקיד יו"ר המכון התמנה הח"כ לשעבר אמנון כהן (ש"ס), אך זה נאלץ לפרוש מתפקידו לפני מספר חודשים בעקבות תחקיר "עובדה", בו נטען כי הח"כ לשעבר לקח שוחד. תכניות ההתייעלות במכון לא הוצאו לפועל כנדרש. דו"ח מבקר המדינה בשנת 2014 מצא כשלים משמעותיים בעבודתו. על פי מבקר המדינה מכון התקנים נשאר מאוזן כלכלית בזכות הרווחיות של תחום התעשייה במכון.
ההערכות השונות בין משרד הכלכלה לבין המכון עצמו לגבי המשמעות של מכון התקנים במחירי המוצרים נובעת מהנחות שונות. פישוט תהליכי התקינה וקיצורם, ביטול תקנים מחייבים ע"י המדינה, אכן יוכלו לחסוך כסף ליבואנים, או להקל על יבוא מוצרים שכעת אינם מיובאים. עם זאת, לא ברור עד כמה הטבות אלו ליבואנים אכן יתגלגלו לציבור הרחב באמצעות הוזלות במחירי המוצרים, ובאיזו מידה יפגעו בתעשיינים ישראלים.
מאמציו של פולקמן לבטל את הבלעדיות במכון התקנים כדי לשפר את התקינה מבוססים על הגישה לפיה תחרות כלכלית תהיה ה"מחטא" של הכשלים בתחום התקינה בישראל. בשבועות האחרונים ניכרים מאמציו של חבר הכנסת לדון באופן ענייני בהצעתו עם כלל הצדדים המושפעים ממנה, כולל אנשי המכון עצמו, ההסתדרות, העובדים והתעשיינים השותפים בניהול המכון, אך רבים סבורים כי ייתכן ומשמעות ההצעה איננה פתיחת התחום לתחרות ו"פירוק המונופול", אלא הפרטת התחום כולו באמצעות מהלך שירוקן את המכון מליבת פעילותו.
על אף הידע המקצועי שנצבר במכון לאורך השנים, כלל הצדדים, כולל אנשי המכון עצמו, מודים שתפקודו איננו אופטימלי. השאלה שנותרה פתוחה היא מדוע נוטה המדינה לתקן מצב זה בדרך של תחרות מפריטה ולא בדרך של חיזוק ושיפור הסמכות והאחריות הציבורית.
