דיון שהתקיים היום בוועדת הכספים לציון חמש שנים למחאת יוקר המחיָה, תחת הכותרת "שוק המזון עדיין מופקר", מדגים היטב את הוויכוח בין הגישות השונות לפתרון בעיית יוקר המחיה. באופן מפתיע, נראה כי קיים קשר רופף בין עמדותיהם של חברי הכנסת בנוגע לסוגיה זו, ובין השתייכותם המפלגתית.

חבר הכנסת מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) המשיך את הקו בו נקט, עת עמד בראש הוועדה שהקים נתניהו כתגובה למחאה, שעסק בעיקר בריכוזיות. "בסל ההוצאה של משפחה צעירה בממוצע במדינת ישראל יש 3 מרכיבים מרכזיים: דיור, חינוך הילדים ומזון. מחירי המזון עלו ב-30% בשלוש הממשלות האחרונות. בסוף נותר כוח שוק חזק מדי בידי מספר שחקנים. לא מתמודדים עם הבעיה המרכזית – כוח שוק גדול מדי הן של הרשתות והן של יצרניות המזון. הממשלה לא מתמודדת עם זה".

מנגד, הציג חברו למפלגה, ח"כ איתן ברושי, נקודת מבט הפוכה לנושא, כשבחר להתייחס גם לצד האחר של משוואת יוקר המחיר: "אי אפשר לדבר רק על הוצאות, צריך לדבר גם על ההכנסות. לכן מחאת הקוטג' היא גם מחאה על שכר נמוך מדי". העובדה שציין ברושי, לפיה יוקר המחיה אינו רק שאלה של מחיר אלא היחס בין הכנסות להוצאות, לא זכתה להתייחסות מצד דוברים נוספים בוועדה.

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) הטיל ספק בכנות המאמצים להוריד את יוקר המחיה: "הקמת ועדת טרכטנברג הייתה רק לצורך הפגת מתחים והוצאת הרוח ממפרשי המחאה החברתית, בפועל לא נעשה דבר". הוא קבל על הטלת האשמה על המגזר החקלאי. וקנין הביע תמיכה בהגדלת ההוצאה הציבורית כשהתייחס לנושא הדיור ואמר, "ישראל כץ הוא לא קוסם. כשרואים את המחלפים שנבנה במדינה, זה כי בוועדה הזו אישרנו 30 מיליארד שקל ל-5 שנים לתחבורה. קחו את השיכון. תנו 20 מיליארד לשיכון. כל עוד אין בנייה ציבורית מסיבית לא יהיה פתרון".

את גישת האוצר, ייצג בדיון חבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו) שאמר, "אנו עושים מלחמת חורמה במונופולים. פיקוח מחירים זה מלחמות של פעם. במדינת ישראל יש ריכוזיות אדירה במשק שמנוהלת על ידי כוחות חזקים. בפעם ראשונה הגיע שר אוצר שלא מפחד מהמונופולים הללו ולא מהרשתות. יש לאפשר יבוא מקביל של מוצרים, שזה מה שיוריד בסוף את המחירים.בטואלטיקה, במוצרי מזון, בצעצועי ילדים ובעוד תחומים מתחילים לראות שינוי. הפתרון זה תחרותיות, זה דורש אומץ, זה דורש יכולת להילחם. הפתרון הוא הנהגת תחרותיות שדורש אומץ פוליטי".

הוויכוח בוועדה, בין אם על המדינה להתערב ובין אם יש להסתמך על מנגנון השוק, התרחש בעיקר בקרב חברי הקואליציה עצמם. חבר הכנסת אורן חזן התמקם בין הצדדים [מצא את שביל הזהב] כשאמר: "מונופולים צריך לפרק, אבל פיקוח צריך לעשות".

מבחן הטונה

מקרה מבחן לגישת האוצר, לפיה יש להגביר את התחרותיות באמצעות חשיפה ליבוא, התקיים בהמשך היום בדיון מעקב על מחירי הטונה. חלק מחברי הכנסת קראו לביטול מלא של הרפורמה, מכיוון שלטענתם היא לא השיגה את מטרותיה ומחירי הטונה לא ירדו. גפני פתח את הישיבה ואמר, ש"בסוף כולם יהפכו ליבואנים. המחירים לא ירדו, העובדים יפוטרו ויֵצא שכרנו בהפסדנו. ביקשתי לבטל את הפעימה הרביעית או לבטל לחלוטין את ההפחתה של המכסים". הפעימה הרביעית של הורדת המכסים מ-18% ל-12% התרחשה בינואר השנה. בהמשך, הביע גפני, יחד עם יתר חברי הוועדה, תרעומת על כך שאנשי האוצר לא העבירו לוועדה את הנתונים שעלו מהבדיקות שקיים האוצר בנושא, חרף התחייבותם בישיבה הקודמת.

אל מול הביקורת על הרפורמה בטונה, טען נציג אגף תקציבים באוצר, עידו סופר, כי המחירים של ארבעת המותגים המובילים בענף ירדו בין 10% ל-15%, וכי היבוא כרגע הוא רק 14%, כך שלא נשקפת כל סכנה לתעשייה המקומית.

את הרפורמה תקפו גם גלית שגיא, מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים ודוד בועז, יועץ כלכלי לתעשייה, שהביא נתונים הפוכים לנתוני האוצר ואמר כי "הכוונה של האוצר לא רק שלא התממשה, קרה בדיוק להפך, מה עוד צריך לבדוק. נגמר המועד החוקי של המשחק. יש תוצאה. אני חושב שהדרישה של ח"כ ברושי ואחרים להחזיר את המצב לקדמותו היא דרישה אלמנטרית".

ח"כ אורלי לוי העירה כי כל הפחתות המכסים להקלה על יבוא הן קודם כול ויתור על הכנסת המדינה, ורק בדיעבד מתברר האם חלקן אכן מתגלגל לציבור הרחב, או שנספג כרווח אצל היבואנים או רשתות השיווק: "שוב אלו פערי התיווך. חומר הגלם בעולם יורד ב-30% והשוק נשאר אדיש. המחיר הסופי נשאר אדיש ומישהו עשה קופה גדולה בדרך ואלו אותם אנשים שעושים קופה בפערי התיווך במוצרים אחרים. מי מגן על האזרחים? מי מגן על הצרכן הסופי?"

גפני נקט בקו תקיף והודיע לנציג האוצר כי אף שאין בכוונתו לקיים דיון נוסף, הוא דורש מאנשי האוצר להעביר לוועדה את כל הנתונים שעולים מהבדיקות שהם עצמם קיימו בעקבות הרפורמה. כן חזר ודרש לבטל את הפעימה הרביעית: "אתם לא צריכים את האישור שלנו להפחתת המכסים, אבל המשמעות היא שאנחנו יודעים שאתם שגיתם ולא רוצים לרדת מהעץ. אני חושב שמן הראוי היה לקבל את עמדת משרד הכלכלה, להחזיר בחזרה את הפעימה הרביעית. אין צורך להתעקש. אתם לא לומדים את זה אצלכם בסדנאות, כשהקב"ה חילק את השכל, לא רק אתם הייתם שם".