סוגיית הפער בין ריבית בנק ישראל ובין הריבית על המשכנתאות הגיעה לוועדת הכספים: משה גפני הודיע אתמול (שני) כי יקיים דיון מקיף בסוגיה בהשתתפותם של נגידת בנק ישראל, המפקחת על הבנקים, הממונה על ההגבלים העסקיים ונציגי הבנקים. לדבריו, "חייבים להקל על נוטלי המשכנתאות".

עוד אמר גפני, כי "על פי חוק בנק ישראל שאושר בוועדת הכספים, נגידת הבנק היא גם יועצת כלכלית-חברתית לממשלה ועליה לסייע בקידום פתרונות להקלה על צרכני הבנקים, בין השאר על נוטלי המשכנתאות".

סיכון מערכתי מול היגיון חברתי

את המרווח בין ריבית בנק ישראל לריבית המשכנתאות, חשפה לפני מספר שבועות סגנית נגידת הבנק, ד"ר נדין בוטו טרכטנברג, בכנס של מכון אהרון. טרכטנברג הראתה כיצד עלות הדיור לאורך תקופת החזר ההלוואה טיפסה ב-229,000 ש"ח לדירה ממוצעת, לא רק בגלל עליית מחירי הדירות, אלא גם בגין ייקור הריבית של הבנקים ללווים. החשיפה עוררה סערה ציבורית. ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, תקף את בנק ישראל בתכנית של רינו צרור בגלי צה"ל ואמר, "בא הגנב וגונב ואחרי זה הולך להתלונן במשטרה שמישהו גנב. בנק ישראל תפקידו להעמיד תנאי מימון סבירים בתנאי שוק סבירים, אבל הוא לא עשה את זה".

בתדרוך עיתונאים שהתקיים לאחרונה, לא הכחישה נגידת בנק ישראל את הטענות של יצחקי, אלא הודתה שייקור הריבית ללווים הוא פועל יוצא של רגולציות שהטיל בנק ישראל על הבנקים ושהיא עומדת מאחוריו. על טיעוניה של הנגידה חזרה אתמול בוועדה נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מרב שמש, שהסבירה כי מכיוון שנדל"ן הוא תחום מסוכן, ומכיוון ששיעור ההלוואות שניתנות לבנייה ולרכישת דירות גדל באופן יחסי בתוך תיק האשראי של הבנקים, עליית הריבית מוצדקת כך שהרווח העודף של הבנקים יוכל לפצות אותם על הסיכון הגובר. אם הסיכון יתממש ותהיה נפילה בכושר החזר ההלוואות של רוכשי דיור וקבלנים, הגדלת הריבית תתקזז איתו. אם הסיכון לא יתממש, אז "רק" רווחי הבנקים יגדלו.

גפני, יו"ר ועדת הכספים. צילום: פלאש 90

המיקום של הבנקים כ"מערכת הדם" הפיננסית של המדינה מחייבת דאגה ליציבותם, שכן התמוטטותו של בנק גדול תגרור אחריה נזק כלכלי עמוק כמעט לכל האזרחים באופן ישיר או עקיף. עם זאת, בנק ישראל אינו מתכוון להעלות את הריבית שלו בזמן הקרוב  ולכן לא יעלו תשלומי המשכנתא הצמודים, אך רוכשי הדיור החדשים ישלמו ריבית גבוהה יותר. חברי הכנסת לא קיבלו את הגישה לפיה דווקא רוכשי הדיור החדשים צריכים לממן את כלל הסיכון המערכתי של המגזר הבנקאי על חשבונם.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי "העלאת הריבית כמוה כהעלאת מחיר הדירה בעוד 100 אלף שקלים ויותר, וזה עלייה בפועל של מחירי הדיור. לגבי יציבות הבנקים, יש עדיין הרבה שומנים שהבנקים יכולים לספוג. רואים את זה ברווחים העצומים שלהם". גפני הצטרף לדבריו ואמר שלדעתו, "התפקיד שלכם לא רק יציבות הבנקים. הצלחתם בזה מעל ומעבר עד כדי כך שנאלצנו להעביר חוק להגבלת שכר הבכירים. המציאות הזו שבנק ישראל עומד מהצד לא מקובלת עליי".

בשלב מסוים בדיון, פנתה ח"כ אורלי לוי אבקסיס לנציגת בנק ישראל ואמרה, "אם העלית את הריבית החודשית ב-500 ש"ח דחקת החוצה אוכלוסיות שלמות. כמה פלטתם החוצה? חקרתם את זה? החלשים יהפכו לשבויים של בעלי הדירות. בבקשה תנתבו ביקושים."

חבר הכנסת אחמד טיבי ציין כי "הבנקים מקשים מאוד על ערָבים שמתקשים לקבל משכנתאות". חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) ציין כי "חרדים לא רק שלא מקבלים משכנתאות, אלא גם לא מקבלים סיוע בשכר דירה, כי הם לא גרים בדירות, אלא במחסנים תת-קרקעיים".

חברי הכנסת הציעו הגיון תמחור אלטרנטיבי למשכנתאות לפיו, לא רק חישובי הבנק בנוגע לסיכון ללקוח הספציפי יקבעו את גובה הריבית, אלא גם קריטריון חברתי. לשיטתם, רוכשי דירה ראשונה יזכו לריבית מסובסדת, שתושת כייקור ריבית לרוכשי דירה שנייה ומעלה, מעבר לגובה הריבית שהבנק מעוניין לגבות.

מי יעזור ללקוחות לקבל משכנתא ?

סגן יו"ר התאחדות יועצי מימון לדיור, אורן שלו, האיר בעיה נוספת במצב הנוכחי, כשאמר כי "העלייה בריבית הבנקים פוגעת בעיקר בזוגות הצעירים. הריביות מאוד גבוהות. בעיה קשה בנושא המשכנתאות היא, שהבנקים אומרים לנו היועצים החיצוניים, שהם לא מדברים עם היועץ אלא רק עם הלווה. יש עניין שנקרא 'גורם מפנה' וההחלטה של הבנק לאשר את היועץ או לא. למעשה, לא מאפשרים ללקוח להשיג מסלול משכנתא טוב יותר".

מקורות במגזר הבנקאי אומרים כי תחום יועצי משכנתאות אינו מוסדר ומפוקח כהלכה, וכי היו מקרים שבהם התעורר צורך להגן על מבקשי ההלוואות מפני יועצים שניצלו אותם.

הדיון בנושא צפוי להימשך כאמור במפגש נוסף של וועדת הכספים עם נציגי בנק ישראל שיְכנס יו"ר הוועדה משה גפני.