עשרות בתי ספר מקצועיים בהם לומדים 12,000 תלמידים יועברו מאחריות משרד הכלכלה למשרד החינוך – כך החליט מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר. ההחלטה, שהתקבלה על ידי ראש הממשלה נתניהו, המשמש גם כשר הכלכלה, תובא בקרוב לאישור הממשלה. על פי החשיפה של אתר themarker, בתי הספר יצטרפו למערך החינוך המקצועי-טכנולוגי של משרד החינוך, בנימוק של איחוד פונקציות דומות שמופעלות על ידי שני משרדי ממשלה שונים. למעשה, בין המערכות קיים הבדל משמעותי: בעוד בתי הספר המקצועיים במשרד החינוך מתמקדים בלימודים עיוניים לבגרות לצד לימודים לתעודת מקצוע, בבתי הספר המקצועיים במשרד הכלכלה הדגש הוא דווקא על התנסות מעשית בעולם העבודה.
נראה שהמהלך, שיש הרואים בו הרס מכוון של החינוך המקצועי, נעשה "מעל לראשו" של משרד הכלכלה עצמו, ומובל למעשה על ידי משרד ראש הממשלה, בידי ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו.
מערך בתי הספר המקצועיים במשרד הכלכלה פועל מכח "חוק החניכות", המאפשר להכניס את התלמידים לעולם העבודה בצורה מפוקחת ומבוקרת. בתי הספר בנויים כך שחלק אינטרגרלי משבוע הלימודים בהם כולל עבודה בשכר במפעלים, חברות או מקומות עבודה שבית הספר קשור אליהם. לכל נער מוצמד במקום העבודה חונך מטעם המעסיק, ועל החיבור בין בני הנוער למקומות העבודה והחונכים אמון רכז תעסוקתי מטעם בית הספר. הרכז מלווה את החונכים, בפגישות קבועות, בהתמודדויות החינוכיות שהם נתקלים בהם במהלך העבודה. הרכז התעסוקתי גם מלווה את החניכים בשעות לימוד העוסקות בהכנה לעולם העבודה, וכן בשלבים שונים הנדרשים לכניסה לעולם העבודה – כותב איתם קורות חיים, מלווה אותם לראיונות עבודה, מלמד אותם לפתוח חשבון בנק ולנהל אותו, ולהתנהל נכון מבחינה כלכלית. חוק החניכות חל כיום רק על התלמידים הלומדים בבתי הספר של משרד הכלכלה, ותלמידי החינוך המקצועי-טכנולוגי אינם מתנסים באופן דומה בעולם העבודה.
"חסרים לנו אנשי עשייה בשטח"
עדי זיסקינד מנהלת את התיכון המקצועי "חושן" בירושלים, המשתייך לרשת "דרור בתי חינוך" ונמצא בפיקוח משרד הכלכלה. היא מספרת שהמורים בבית הספר רואים בעצמם מנטורים של התלמידים, ומלווים אותם פעמים רבות, מקצועית ורגשית, גם לאחר תקופת הלימודים. לדבריה, הניסיון שצברו החניכים במהלך לימודיהם מקנה להם יתרונות לאחר מכן בשוק. "ילד בכיתה י"א שכבר יוצא לצלם חתונות, בר מצוות וכנסים, זה ילד שיודע את העבודה, ויוצא מוכן יותר לחיים. הערך העצמי שלו עולה".
"זו מערכת שמייבשים אותה", מוסיפה זיסקינד, "יש מקצועות שמאוד נדרשים ועולם התעשייה משווע שמדינת ישראל תיקח עליהם פיקוד, אלא שמדינת ישראל לא מקצה כסף כדי להקים את בתי הספר האלה" היא אומרת, "מערכת החינוך לא מעודדת מעמד ביניים, ועולם יצרני ועובד. למה כולם רצים לחמש יחידות לימוד במתמטיקה? לא שאני לא חושבת שזה חשוב, אבל רק בזה מושקעת האנרגיה, שילדים יוציאו כמה שיותר יחידות בבגרות וילמדו לימודים כמה שיותר עיוניים. אין בכלל חשיבה על מה השוק במדינת ישראל צריך, על מה מכשיר אותם לחיים האמיתיים. יש פנטזיה שכולם יהיו עורכי דין ורופאים".
מחקר מדגמי של משרד החינוך מצא שרק 37% מבוגרי בתי הספר של משרד החינוך סיימו עם תעודת בגרות, בעוד 69% מבוגרי החינוך המקצועי במשרד הכלכלה סיימו עם תעודת גמר או מקצוע המקנה להם כלים בשוק העבודה
רוב הנערים המגיעים כיום לבתי הספר של משרד הכלכלה נשרו ממרוץ הבגרויות של משרד החינוך. "היום אנחנו יודעים לדבר על ריבוי סוגי אינטיליגנציות, אבל אף אחד לא מתרגם את זה למערכת החינוך", אומרת זיסקינד, "לא כל הילדים חייבים להיות חזקים בתחום העיוני. היו לי לאורך השנים ילדים שהיו גרועים בתחום העיוני, אבל מוכשרים מאוד בתחומים של הידיים – מיומנויות שאף אחד לא מטפח. ולאורך כל השנים אמרו להם שהם דפוקים, זה מה שהמערכת שידרה להם – וזו איוולת. חסרים לנו אנשי עשיה בשטח. אנחנו מביאים בהון עתק אנשים מחו"ל בשביל התעשייה. למה לא לגדל דור של אנשים שטובים בזה, מבריקים בזה? שיהיו עם תחושת ערך, יתרמו לחברה, יפסיקו להיות שוליים ויהיו למרכז".
ואכן, מחקר שפורסם לפני כחודשיים הראה כי לתלמידים בבתי הספר של משרד הכלכלה סיכוי גבוה יותר לסיים את לימודיהם עם תעודה רשמית מאשר לתלמידי משרד החינוך. המחקר, שנערך על ידי הרשות הארצית למדידה ולהערכה במשרד החינוך, השווה בין שתי קבוצות ממצב חברתי-כלכלי דומה וציוני מיצ"ב דומים בכיתה ח' שלמדו במסלולים השונים. בעוד שרק 37% מבוגרי בתי הספר של משרד החינוך סיימו עם תעודת בגרות, 69% מבוגרי החינוך המקצועי במשרד הכלכלה סיימו עם תעודת גמר או מקצוע המקנה להם כלים בשוק העבודה.
התלמידים יוחזרו למערכת שפלטה אותם
האם ההחלטה להכניס את מסגרות החינוך המקצועי לחיק משרד החינוך היא חלק מהתיקון? זיסקינד ספקנית. לדבריה, על אף שמשרד החינוך החליט לצמצם את הנשירה ולטפל בתלמידים המתקשים להסתדר בה, בפועל ישנה נשירה סמויה גבוהה, המלווה בתחושות כישלון עבור התלמידים שאינם מתאימים ללימודים עיוניים. "זה שזה יהיה תחת משרד החינוך, זה לא מה שמפריע לי בכל הסיפור. אין לי בעיה עם האמירה העקרונית שמשרד החינוך צריך להיות אחראי על החינוך של כל ילדי מדינת ישראל", היא אומרת, "אבל צריך לראות איך עושים את זה, ולא לעשות זאת כאקט פוליטי. משרד החינוך צריך היה להקים ועדה ולראות איך משלבים בין מה ששני המשרדים מביאים".
התחושה של זיסקינד היא שהמהלך הנוכחי אינו חושב דיו על טובת הילדים, על צורכיהם ועל טיפוחם. היא חוששת שמשרד החינוך יכניס את בתי הספר המקצועיים לסד העיוני ולאופני החינוך המקובלים בו, ושההתנסויות בעבודה מעשית יפגעו. בדיונים שהתנהלו בנושא בין משרדי החינוך והכלכלה אמרה מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן, כי אין בכוונתה להמשיך את המודל המשלב עבודה בתעשייה. חששה של זיסקינד שהתלמידים יוחזרו למסגרת שכבר פלטה אותם, נראה מוצדק.
"יש לי בוגרים שהחליפו בין כיתה א' לכיתה ט' חמש מסגרות לימודיות, כי העיפו אותם או שהם נשרו. אצלנו הם לא רק סיימו, הם גם התגייסו לשירות משמעותי, ועוסקים היום במקצוע"
"מקום שרואה אותך ודואג לך"
"לא נכון לילדים האלה כיתות גדולות, הם נבלעים והולכים לאיבוד, והם יברחו עוד פעם לשוליים ואל מחוץ למערכת. צריך בשבילם מקומות קטנים, מערכת אינטימית, יחס אחר. במערכת של משרד הכלכלה הילד מגיע בבוקר לא למפעל של אלף תלמידים, אלא למקום שרואה אותך ודואג לך" אומרת זיסקינד. "יש לי בבית ספר של 140 תלמידים תקנים של שתיים וחצי יועצות. יועצת על סביבות ה-40-60 תלמידים. במשרד החינוך יש יועצת על סביבות 250-400 ילדים. השעות הפרטניות שילדים מקבלים אצלי, שעות תגבור שיש במשרד הכלכלה לעולים, לאתיופים, לליווי מקצועי במקומות העבודה, הן בהיקפים שמשרד החינוך לא מתקרב אליהם בתקציבים שלו".
"יש לי בוגרים שהחליפו בין כיתה א' לכיתה ט' חמש מסגרות לימודיות, כי העיפו אותם או שהם נשרו. אצלנו הם לא רק סיימו, הם גם התגייסו לשירות משמעותי, ועוסקים היום במקצוע" היא מסכמת. על אף נתוני הפתיחה, כ-90% מבוגרי החינוך המקצועי מתגייסים לצה"ל, רבים מהם עוסקים בשירות במקצוע אותו למדו. "יש לי בוגרים שהם צלמים והמשיכו ללימודים גבוהים בצילום, יש לי בוגרים ביחידת ההסרטה בדובר צה"ל, בוגר שהגיע דרכנו להיות צלם קרבי בסיירת גולני, בוגר שלנו תוך כמה חודשים מהגיוס שלו הפך להיות מפקד קורס ההכשרה לטבחים, בסאונד יש לנו חבר'ה בערוץ הכנסת, בוגרות קוסמטיקה בעלות מכונים פרטיים".
המעבר למשרד החינוך עלול גם להעמיד בסכנה את פרנסתם של המורים שאינם בעלי תעודת הוראה או השכלה אקדמית. זיסקינד מתארת את הסגל החינוכי בחינוך המקצועי כמסור ומקצועי, "אנשים מאוד ערכיים, ציוניים, שרוצים לעשות שינוי ובוחרים לעבוד עם נוער שהזניחו אותו בהרבה מקומות". לדבריה, המורים העיוניים למתמטיקה, אנגלית, לשון וכו' הם כולם בוגרי מוסדות להכשרת מורים, ואילו המורים המקצועיים באים מהשורה הראשונה של העוסקים בתחומם המקצועי. "כולם מורים, גם אם לא כולם עם תעודת הוראה. אם הם לא מגיעים עם הכשרה של מורים הם עוברים אצלנו הכשרה, השתלמויות צוות, ליווי, הדרכות שבועיות, חניכה. לא לוקחים אנשים ברמה נמוכה".
לא רק לנערים שנשרו
לדעתה, השיח הציבורי על נושא החינוך המקצועי תקוע סביב טענות על הסללה עדתית. "צריך לפתוח את הסיפור הזה. לאט לאט אנחנו עושים את זה", היא אומרת ומדגישה שנעשים ניסיונות שונים לפתוח מסלולים שונים, מגוונים ומתקדמים. "גם המקצועות שיש בבית הספר שלנו הם בכוונה לא מקצועות 'סטיגמתיים' כמו חשמל ומכונאות רכב, אלא סאונד, צילום, בישול. בגדול, המערכת הזו צריכה שלא ייבשו אותה כדי לפרוח ולפתוח עוד מקומות. אנחנו בבתי הספר פונים להורים ותלמידים ונותנים אופציה אחרת לילדים שסובלים בתוך המערכת. זה לא רק לנערים שנשרו, זה לנערים שבאים כי הם אוהבים ומחוברים למקצועות".
לדבריה, בתיכון חושן ובבתי ספר מקצועיים נוספים מגישים גם לבגרויות אקסטרניות נערים שרוצים ויכולים בכך. "עובדים בזה גם יותר קשה כי זו אוכלוסיה שיותר קשה לה. אנחנו משקיעים בזה הרבה יותר שעות, עם לקויות למידה, והתאמות, ומורה פרטנית". אבל החזון של זיסקינד הולך עוד רחוק מכך, וכולל קרדיטיזציה של המדינה לתעודת המקצוע לצורך קבלה לאקדמיה. "בגרמניה למשל, זה לא משנה אם סיימתי לימודים מקצועיים או עיוניים – אני יכול להתקבל לאוניברסיטה. אלו שני מסלולים זהים במובן שעם התעודה שיוצאים איתה אפשר להמשיך ללימודים גבוהים. למה במדינת ישראל זה לא ככה?".
תגובות
במשרד הכלכלה, האמון על בתי הספר המקצועיים, סירבו להתייחס לנושא והפנו למשרד ראש הממשלה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה שהעלתה כי לטובת הילדים ולטובת חיזוק החינוך המקצועי נכון לאחד את כלל בתי הספר בתחום זה תחת משרד החינוך".
לשאלות "דבר ראשון" על אופן הביצוע של התכנית והשפעותיה על בתי הספר המקצועיים, התלמידים והמורים בהם הפנו במשרד רה"מ אל משרד החינוך.
תגובת משרד החינוך טרם התקבלה.
