דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משה כחלון

תקציב 2018-2017 / תכנית הורדת המסים של כחלון מעודדת חוסר שוויון

לפני מספר חודשים כינה כחלון את המע"מ "המס המרושע", והבטיח להוריד אותו. אז למה עכשיו הוא יוזם קיצוץ דווקא במס ההכנסה והחברות? ואיך כל זה קשור לעודפי הגבייה העצומים שמצטברים במרתפי האוצר?

שר האוצר משה כחלון בפורום נתניה לנדל"ן, ארכיון. צילום: דבר ראשון
שר האוצר משה כחלון בפורום נתניה לנדל"ן, ארכיון. צילום: דבר ראשון
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

בימים האחרונים מתקיימים באוצר דיונים אינטנסיביים סביב רצונו של שר האוצר משה כחלון להוריד את מס החברות ואת מס ההכנסה. על פי הדיווח באתר mako, במסגרת דיוני התקציב באוצר בוחן כחלון תכנית להפחתת המסים למשתכרים עד 12-13 אלף ש"ח בחודש. היום הודיע כחלון בישיבה של סיעת כולנו כי "בתקציב הקרוב נפחית מסים במיליארדי שקלים".

לכאורה, תכניתו של כחלון עלולה להראות לא רלוונטית על רקע אזהרות האוצר על פער של מיליארדי שקלים בין ההכנסות של תקציב 2017 לתכנית ההוצאות, אך ייתכן כי שר האוצר יודע כי ה"בור התקציבי" הוא בעיה פיקטיבית. בעשור האחרון, באופן כמעט קבוע, גביית המסים בפועל עולה על היעד בכמה מיליארדי שקלים, וזאת גם כאשר באוצר מעדכנים ומעלים את יעדי הגביה במהלך השנה. את יעד הגרעון שמציב משרד האוצר, מפספס המשק כמעט כל שנה מלמעלה במיליארדי שקלים. בעשר השנים האחרונות, הצטברו סכומים אלו ל-40 מיליארד שקלים.

מה קרה למס המרושע?

הדיווחים על התכנית מעוררים את השאלה מדוע לבחור דווקא במס החברות ובמס ההכנסה כיעד להורדה, ולא את המע"מ. בחודש מרץ האחרון קרא השר כחלון למע"מ "המס הכי רשע", והצהיר כי "אני יכול להתחייב שבתקציב הבא אני אעלה את זה (את נושא הורדת המע"מ – א.ר.) פעם נוספת". כעת, מציע השר כחלון דווקא את הורדת המסים הללו, שהורדתם נחשבתם כפחות מועילה לצמצום פערים. עם זאת, חשוב לציין כי על פי הדיווחים, מתכוון כחלון להתמקד בהורדת מסים לבעלי משכורות של עד 12-13 אלף שקל. אם כך יהיה, יכולה להיות לכך השפעה מסוימת של צמצום הפערים, אך זו תהיה השפעה פחותה בהרבה מאשר במקרה של הורדת המע"מ.

המע"מ (וגם המס על סיגריות) הם מסים רגרסיביים, מגדילי פערים חברתיים, ואילו מס ההכנסה ומס החברות הם מסים פרוגרסיביים, מצמצמי פערים. לו היה מציע שר האוצר להוריד את המע"מ ולהטיל מס עיזבון, כפי שהצהיר במרץ, הרי שהצעות אלו היו יכולות לעודד צמיחה כלכלית במתווה של צמצום פערים ולא של הגדלתם.

גרפיקה: דבר ראשון
גרפיקה: דבר ראשון

נקודה נוספת הנזקפת לטובת הורדת המע"מ, היא כי את המע"מ יכול להוריד כחלון בקלות באמצעות צו בכל עת, ללא קשר להצבעה על תקציב המדינה.

הציבור לא ייהנה מעודפי הגבייה

תכניתו של שר האוצר עוד לא הוצגה באופן רשמי, ובלשכתו הסתפקו באמירה הכללית כי "נשקלות כל מיני אפשרויות כדי להקל על חיי האזרחים במדינת ישראל ולעודד את הצמיחה במשק". עם זאת, לא התייחסו בלשכתו של כחלון לעודפי הגבייה ממסים. למרות שעודפי גבייה יכולים להישמע דבר חיובי, ההערכות הנמוכות ליעדי הכנסות המדינה, יחד עם מגבלת הגירעון ומגבלת ההוצאה, מביאות לקביעת הוצאה נמוכה של הממשלה, ובכך לחנק תקציבי של משרדי הממשלה: פחות חינוך, פחות רווחה, פחות תחבורה, פחות שיכון.

עודפי הגבייה של המדינה לא יכולים לשמש למטרות חברתיות, וזאת בשל כלל ההוצאה המונע את השימוש בהם. העודפים, ברובם הגדול, יחליפו הלוואות שהמדינה התכוונה לקחת וכעת תימנע מהן. מבחינה חשבונאית פשוטה זהו אמנם חיסכון, אבל המשמעות היא הגדלת הגירעון החברתי. בהתחשב בסביבת הריביות הנמוכה, יתכן שהיה דווקא עדיף להגדיל את ההשקעות הממשלתיות, גם במחיר של הגדלת הגירעון.

בניין משרד האוצר. צילום ארכיון: פלאש 90
בניין משרד האוצר. צילום ארכיון: פלאש 90

קיים גם גורם נוסף שכנראה משפיע על העלייה בגביית המס, והוא השינוי ברשות המסים. בשנת 2012 החליט שר האוצר לשעבר יאיר לפיד (יש עתיד) להגדיל את מצבת העובדים ברשות המסים במידה משמעותית. אז הוחלט על תוספת גדולה של 700 תקנים לרשות, תוספת של 13.4% לכ-5,200 עובדים שהיו בה בזמנו. התוספת לא רק הקלה על העומס ברשות המסים, אלא גם הגדילה את היכולת המקצועית והביאה לשינויים איכותיים כמו הצלבות בין מאגרי מידע שונים לטובת תפיסת העלמות מס בתחום הנדל"ן ובתחומים נוספים. למרות שאין דרך לדעת זאת בוודאות, הגיוני להניח שהגדלת רשות המסים וחיזוקה בכח אדם מקצועי משפרת את המאבק בהעלמות המס במדינה, ותורמת להגדלת הגביה.

צמיחת המשק וגביית המסים

ברמה התיאורטית, הורדת שיעור המסים באחוזים עשויה לפעול כמנוע צמיחה – יותר כסף פנוי אצל האזרחים שמגביר את ההשקעות ויוצר צריכה. גדילה בפעילות הכלכלית תגדיל גם את תקבולי המסים בטווח הבינוני. בחישוב דמיוני, אם נתח המסים המשולב ירד מ30% ל28% והפעילות הכלכלית גדלה ב10%, תקבולי המס יעלו במעט. עם זאת, אין הדבר מובטח כלל. מה שכן בטוח הוא שבמידה ושר האוצר מעוניין לצמצם פערים, ישנן חלופות טובות בהרבה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!