בוועדת העבודה והרווחה נערך דיון בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה אשר סקר את יישום המלצות דו"ח הוועדה למלחמה בעוני. לדברי נציגת משרד הכלכלה תקציב ההכשרות המקצועיות למבוגרים זינק בשנת 2016 ל- 115 מיליון ש"ח, לעומת 50 מיליון בלבד בשנת 2015.

המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד, מיכל צוק, הציגה נתונים לפיהם היעד הכללי לשיעורי תעסוקה בגילאי עבודה (25-64), אשר נקבע לשנת 2020 הוא 76.5%, ובשנת 2015, הגיע כבר ל- 76.9%, בעיקר בשל עלייה משמעותית בתעסוקת נשים חרדיות: מ- 61.5% בשנת 2010 ל- 73.1% כבר בשנת 2015, בעוד היעד לשנת 2020 עמד על 63% בלבד. עם זאת, בקרב נשים וגברים ערבים וכן בקרב גברים חרדים טרם הושג היעד: 32.3% בשנת 2015 בקרב נשים ערביות לעומת יעד של 41% לשנת 2020, 51.2% בקרב גברים חרדים לעומת יעד של 63% ו – 76.1% לעומת 78% בגברים ערבים.

נציגת משרד הכלכלה התייחסה לכך שהממשלה לא מגדירה יעד כמותי להוצאה מעוני על פיו ניתן למדוד הצלחה בתכנית, ולכן משרד הכלכלה מציב לעצמו יעדים גבוהים מאלה שהממשלה מסתמכת עליהם: האם האדם עובד או לא עובד. צוק אמרה, "אנחנו ממשיכים במאמצים, הכוללים הכשרות מקצועיות, הקמת וחיזוק מרכזי תעסוקה ועוד".

בנוסף ציינה צוק כי בעבודה היומיומית בשטח משרד הכלכלה מתייחס לצרכיהן הייחודיים של אוכלוסיות שונות. היא הציגה לוועדה תכנית תלת שנתית בהשקעה של 20 מיליון שקלים לגיוס אלף עובדים מהחברה הערבית לתעשיית ההיי טק.

חברי הוועדה ח"כ מאיר כהן ויו"ר הועדה אלי אלאלוף התנגדו לחלוקה למגזרים ביחס לתחום התעסוקה כחלק מהמאבק ליציאה מעוני, "ילד עני הוא ילד עני ולא חשוב איפה הוא מתפלל, תיזהרו עם ההפרדות האלה", אמר אלאלוף. "מתחיל להיווצר שיח אלים, כתוצאה מההתייחסויות הדיפרנציאליות. באים ואומרים: כשמוציאים את הערבים מהנתונים, הכל בסדר. נו באמת", אמר כהן.

טענה נוספת שעלתה בדיון היא שמרכזי התעסוקה אינם פועלים מספיק כדי להכניס אנשים למעגל העבודה, לדברי מאיר כהן "מרכזי התעסוקה רק נותנים פרנסה לאנשים שעובדים בהם. אני מכיר מרכזים כאלה, שלא הביאו אפילו אדם אחד לעבוד. אנחנו צריכים אנשים עם סכין בין השיניים שיכניסו אנשים למקומות עבודה".