"אם היו כותבים את דוח וינוגרד היום לא היו כותבים בו 'החמצה חמורה'." אמר אמש אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, בערב עיון לציון עשור למלחמת לבנון השנייה. ידלין הציג מסמך שנוסח עם תחילת המערכה, בפורום בו היה שותף כראש אמ"ן יחד עם הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, בו נכתבו יעדי המערכה של צה"ל ואף אושרו ע"י הדרג המדיני, ואלו הם: העמקת ההרתעה הישראלית, הפסקת הטרור מתחומה של לבנון, פגיעה משמעותית בחיזבאללה והותרת סוריה מחוץ למערכה.
לצד חברי הכנסת עמיר פרץ וציפי לבני (המחנה הציוני), רא"ל במיל' דן חלוץ, ובכירי מערכת הביטחון הישראלית, אחד מאורחי הערב היה רמטכ"ל צבא איטליה הגנרל קלאודיו גרציאנו שהתלווה לרמטכ"ל גדי אייזנקוט. גרציאנו היה מפקד יוניפי"ל, כוח צבאי לשמירת שלום מטעם האו"ם שמוצב בדרום לבנון, בשנים 2007-2010.
לדברי ידלין ובפרספקטיבה של עשור, ברמה הטקטית, צה"ל עמד בהישגים, ועל אף ההרגשה הציבורית, למלחמה הישג אסטרטגי משמעותי – הגבול הצפוני שקט כבר עשור.
"העובדה שחיזבאללה הרבה יותר דומיננטי היום מבעבר מראה שההישג מוגבל. היינו יכולים לעשות את המלחמה קצרה יותר עם פחות אבידות, הביצוע לא היה מספיק טוב. החיילים ומפקדי הפלוגות ומפקדי הגדודים היו מצויינים. מעליהם צריך לבדוק. הדרג המדיני לא הבין את המשמעות של העורף שסופג ביומיום." אמר ידלין. להערכתו, הדרג המדיני לא הבין את הלחץ בו נתון העורף בזמן הלחימה ותחת התקפה והשפעתו על מהלכי הלחימה. לו היה הדרג המדיני נוקט בקו תקיף כלפי ממשלת לבנון ואחריותה על הלחימה מתוך שטחה נגד ישראל והייתה תוקפת תשתיות אזרחיות, המערכה לא הייתה נמשכת יותר משבוע.
"אין מלחמות טובות. ישנן מערכות ומלחמות שמרחיקות במידה ניכרת ואף מונעות את המלחמות הבאות. ככל שעובר הזמן, מאז מלחמת לבנון השנייה, מתברר שהיא מרחיקה את המלחמה הבא," אמר ח"כ פרץ שהיה שר ביטחון חדש בזמן המלחמה. "אני מאלה שלקחו על עצמם אחריות. אי אפשר להטיל עלי אחריות שלא התאמנו 4-5 שנים. אי אפשר לומר עלי למה הימ"חים (מחסני החירום של צה"ל ללחימה ש.נ.) מוכנים. אני לוקח על זה אחריות ולא מחפש אשמים. אני קבעתי לעצמי בסמוך למלחמה, עם כל הכבוד לעתיד שלי, העתיד של מדינת ישראל תלוי באיך צה"ל נראה. שצה"ל יוכל לשקם את עצמו ולהתמודד. צה"ל יותר חשוב מכולנו, אבל אסור לשכוח את העורף. העורף הפך לדבר מרכזי מאוד וחשוב ביכולת שלו לעמוד בפני האתגרים החדשים. שמח שהפנמתי את השלוב בין הגנה פסיבית לאקטיבית." פרץ מכוון בדבריו להחלטתו לקדם את תוכנית 'כיפת ברזל' להגנה מפני טילים קצרי טווח, ולהחלטה להשקיע ולמגן את ישובי עוטף עזה בממ"דים ומיגוניות.
"ישראל צריכה לשנות דיסקט – אין צבאי בלי מדיני. צבאי זה לא רק גנרלים. ומדיני זה לא רק לפלפים בחליפות. לבנון השנייה היתה הפעם הראשונה שזה הובהר." כך אמרה ח"כ ציפי לבני, שרת החוץ בזמן המלחמה. "ישראל צריכה לעשות כמה צעדים וליצור ברית אסטרטגית אמיתית ופומבית עם סעודיה ומדינות נוספות – שגם מבחינתן חיזבאללה היא האויב. החלוקה בין הסונים המתונים לשיעים הקיצונים יחד עם חלוקת העמדות האזורית החדשה ביחס לסוריה, הפכו את חיזבאללה לאויב מוצהר של מדינות נוספות באזור.
"הנסיון ליצור בכח תמונת ניצחון בשעות האחרונות של לבנון השנייה היתה טעות בעיני. כשהיה ברור שיש החלטה של מועצת הביטחון היה צריך לסיים. זאת היתה החלטה שלנו. החיזבאללה נאלץ לקבל אותה ומיד התחיל אמברגו ימי של כוחות בינלאומיים. תמונת הניצחון של לבנון השנייה היתה במועצת הביטחון כשהתקבלה החלטה של כל העולם יחד עם ישראל נגד חיזבאללה – פעם ראשונה שבה ישראל יוזמת החלטת מועצת הביטחון ולא יושבת מבוהלת מול החלטות מועצת ביטחון."
"אם ארגון חיזבאללה חש שהוא לא הפסיד, אז הוא ניצח. אצלנו, אם הניצחון הוא לא בנוקאאוט אז הוא לא ניצחון. מודל ששת הימים לא יחזור יותר. אין מלחמות של הכה, רסק וניצחנו. המושג ניצחון אמורפי ולא ודאי בסוג כזה של מלחמות." אמר רא"ל במיל' דן חלוץ שהיה רמטכ"ל בזמן המלחמה. "צריך להבהיר שבלחימה מול ארגונים התגובה תהיה קשה וכואבת במטרה להשיג דבר אחד, לדחות את הסיבובים הבאים. אם יהיה הישג מדיני אז מצויין אבל קודם כל לדחות את הסבבים הבאים."
