הצעת החוק של חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) להכנסת פיקוח על תחליפי חלב אם לתינוקות אושרה בוועדת השרים לחקיקה ותועבר לקריאה טרומית בכנסת. עד לאישור הצעת החוק תקיים ועדת הפיקוח על המחירים משא ומתן עם החברות המייצרות את תחליפי חלב האם על אופי הפיקוח.

הצעת החוק תגדיר את תחליפי החלב לתינוקות כמוצר בסיסי ותכניס אותו לרשימת המוצרים שוועדת הפיקוח על המחירים יכולה לפקח עליהם. עם זאת נראה שכמו במקרה של פערי התיווך של התוצרת החקלאית, ועדת הפיקוח תעדיף לקיים פיקוח רך הכולל מעקב אחר המחירים בלבד ללא קביעת מחיר גג למוצר.

הפיקוח על תחליפי חלב לתינוקות הופסק בשנת 2001. על פי מציעי החוק, במחקר שערך משרד הבריאות נמצא כי כ-43% מהאימהות במגזר היהודי משתמשות בתרכובות מזון לתינוקם באופן קבוע, וכי  יותר מ-10 מיליון אריזות נמכרות מדי שנה, כשקצב הגידול השנתי עומד על 2%-3%. על פי בדיקה של ארגון נעמ"ת, משלמים הורי ישראל כ-62% יותר על תחליפי המזון בישראל מאשר בגרמניה לדוגמא.

הריכוזיות של שוק תחליפי המזון

בשוק תחליפי החלב שולטת חברת אסם באמצעות המותג מטרנה המחזיקה בנתח שוק של 55%-60%. פרומדיקו הנשלטת ע"י ניופארם מחזיקה בנתח שוק של כ-35% באמצעות המותג סימילאק. טבע מחזיקה באמצעות המותג נוטרילון בנתח שוק של כ-10%. במהלך השנה הקרובה מתכננת שופרסל להיכנס לתחום תחליפי החלב לתינוקות באמצעות מותג פרטי. מעבר להיותו של שוק תחליפי המזון ריכוזי, השמרנות של הצרכנים ביחס למזון תינוקות, והדי פרשת רמדיה שעדיין זכורים להורים בישראל מונעת מהם לעבור ממותג למותג. מותגים חדשים מתקבלים בשוק זה בחשדנות. כך היה עם המותג אופטימיל ששווק ע"י חברת מדיצ'י מדיקל בין השנים 2008-2014. לאחר שלא הצליח להשיג נתח שוק של יותר מ 2% הופסק ייבוא המותג הצרפתי. מהשוואת המחירים שערכה נעמ"ת עולה, כי תרכובות מזון לתינוקות יקרים בארץ בכ-62% מגרמניה וב-35% מהמחירים בבריטניה ובארה"ב כשמחיר ממוצע לאריזת 900 גרם עומד על 78 שקלים.

רחל עזריה. צילום: הדס פרוש.

ההיסטוריה של שוק תחליפי המזון לתינוקות בישראל.

עד 1999 מחירם של תחליפי החלב לתינוקות היו נתונים לפיקוח מלא והממשלה קבעה את מחירם. בעקבות ירידת המכירות של מוצרי מטרנה לפחות מ 50% מהשוק החליטה הממשלה להוריד את רמת הפיקוח למעקב מחירים בלבד (פיקוח על פי סעיף ז בחוק הפיקוח על המחירים). בשנת 2001 החליטו במשרד התמ"ת כי התחרות בשוק אפקטיבית והורידו את הפיקוח לגמרי. בשנת 2003 התפוצצה פרשת רמדיה כאשר מספר תינוקות נפטרו לאחר שקיבלו מזון שאינו מכיל את כל הרכיבים להם זקוק התינוק. בעקבות הפרשה יצאה רמדיה מהשוק הישראלי. מטרנה (אסם) וסימילאק (פרומדיקו) נשארו השחקניות המרכזיות היחידות בשוק. בשנת 2008 ביצע המפקח על המחירים בדיקה נוספת של שוק תחליפי החלב. בעקבות המלצות של הממונה על ההגבלים העסקיים ושל מנהל מוצרי הצריכה במשרד התמ"ת הוחלט לא להכניס את תחליפי החלב לפיקוח בטענה שהדבר ימנע ממתחרים נוספים להיכנס לשוק.

מזון לתינוקות. צילום: דבר ראשון

משנת 2011 מתקיים מאבק של ארגונים שונים להחזרת הפיקוח על מחירי תחליפי המזון. הצעות חוק שונות רבות הוגשו בנושא במהלך השנים. ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) וח"כ דב חנין הגיש שלוש פעמים הצעות חוק דומות. גם חברי הכנסת מירי רגב, אלכס מילר, גלעד ארדן, נדיה חילו, יורם מרציאנו וירון מזוז הגישו הצעות חוק דומות. עם זאת אף אחת מהצעות החוק לא אושרו עד כה.

במידה והצעת החוק הנוכחית אכן תעבור בכנסת, יוכלו שר האוצר ושר הבריאות לקבוע מחיר מקסימאלי לתחליפי המזון. עם זאת מאחר ומדובר בשוק ריכוזי ביותר כבר היום יכולה הממונה על ההגבלים העסקיים להכריז על תחליפי המזון כשוק מונופוליסטי ולקבוע הוראות מגבילות לחברות המחזיקות נתחי שוק משמעותיים בו.