בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה למשרד הבריאות לאייש כ-300 תקני רופאים לבתי החולים עד תחילת 2017. זאת, לאחר שהמדינה לא עמדה בהתחייבותה לרופאים מ-2011 להוסיף 1,000 תקנים נוספים בתוך ארבע שנים. השופטים הורו להביא לידיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יעקב ליצמן את דבר שעות העבודה המרובות של המתמחים ברפואה, כדי שישקלו הוספה נוספת של תקנים. המתמחים עובדים במשמרות רצופות של 24 שעות ויותר ללא הפסקות שינה, בניגוד לפסק דין המורה על הפסקה בת שעתיים לה זכאים המתמחים במשמרות מסוג זה.
השופט דורי ספיבק, שעמד בראש הרכב השופטים, ביקר את התנהלותה של המדינה, שאמנם הקצתה תקנים אך לא איישה אותם. בפסק הדין כתב השופט ספיבק כי "על מנת להביא למזור למתמחים ולשאר הרופאים שב'שטח', בבתי החולים, אין די ב'הקצאה על הנייר' ללא איוש התקנים שהוקצו. אם נרשה לעצמנו להשתמש בדימוי מעולם הרפואה, הרי בדיוק שמרשם לתרופה כשלעצמו, מבלי שכנגד אותו מרשם תינתן לפציינט התרופה אותה ייטול, אינו יכול לרפא את המחלה, כך הקצאת תקנים כשלעצמה אינה יכולה להביא מזור לתחלואי המערכת. הכרחי שבהמשך לה אכן יאוישו התקנים שהוקצו ברופאים בשר ודם, שיאיישו את המחלקות הצמאות לכוח אדם".
ההסכם הקיבוצי בין ההסתדרות הרפואית (הר"י) למדינה נחתם לאחר שביתה ממושכת של הרופאים בשנת 2011, והוא כלל הוספה של 1,000 תקנים נוספים לרופאים בבתי החולים בתוך ארבע שנים. בנובמבר 2015 עתרה הר"י לבית הדין לעבודה כנגד הפרת ההסכם, מאחר שמתוך 1,000 התקנים שנקבעו בהסכם הקיבוצי הוקצו רק 814 תקנים. בהר"י דרשו מהמדינה להקצות את התקנים החסרים, יחד עם 50 תקנים נוספים אליהם התחייבה המדינה, לצורך יישומו של פיילוט לקיצור משך התורנות. בנוסף, דרשה הר"י שבית הדין יורה על איושם בפועל של כלל התקנים שהוקצו לבתי החולים הממשלתיים, לבתי החולים של הכללית ולהדסה.
ביום שבו הוגשה התביעה הודיעה המדינה על הקצאתם של 297 תקני רופאים נוספים, כדי לאפשר לרופא מתמחה הפסקת שינה בת שעתיים במשמרת של מעל 24 שעות. המהלך נוצר כדי לקיים הוראה של פסק דין מיולי 2014, שמחייב את המדינה לדאוג להפסקות השינה. אך התקנים הנוספים לא אוישו עד היום, וכאמור, בית המשפט קבע כי על המדינה לאיישם עד תחילת 2017. בית הדין חייב גם את המדינה לדווח להר"י על איוש התקנים.
למרות דחיית בקשתה של הר"י כי התקנים שהוקצו לצורך תנומות לא יוקצו על חשבון תקני ההסכם הקיבוצי אלא בנוסף להם, ציין בית הדין בפסק דינו כי הוא רשם בפניו את הצהרתה של המדינה שניתנה במסגרת ההליך המשפטי, לפיה היא נכונה להקצות עשרות תקנים נוספים אשר יוקצו במספר פעימות במהלך השנים 2017-2016, לטובת תגבור כוח האדם הרפואי בבתי החולים השונים, במקצועות הרפואה השונים שבהם קיימת מצוקת כוח אדם רפואי, בהתאם לצרכים בשטח, וכי הקצאת תקנים זו תתואם עם הר"י.
במהלך הדיון בתיק דרשה הר"י שהתקנים שנוספו, כדי לאפשר הפסקות שינה במשמרות, לא יחושבו כחלק מ-1,000 התקנים שבהסכם המקורי, אך בית הדין דחה את הבקשה. כמו כן, נדחתה בקשת הר"י להחריג מהתקנים המקוריים 62 תקנים שהוקצו לרופאים ערבים ולמתמחים שהם עולים חדשים. הר"י ביקשה גם לחייב את בית החולים הדסה לאייש 50 תקני רופאים שהוקצו לו וטרם אוישו, אך בית הדין דחה את ההכרעה בעניין.
בקשה נוספת של הר"י שנדחתה היא להוסיף 50 תקנים שעליהם סיכמה עם המדינה לאחר חתימת ההסכם ב-2011, לטובת פיילוט של קיצור משמרות הרופאים. זאת, עקב הצהרה מאוחרת של הר"י עצמה כי היא מתנגדת למהלך של קיצור משמרות הרופאים.
