ועדת החוץ והביטחון התכנסה אתמול (שלישי) לציון עשור למלחמת לבנון השניה, לדיון שעסק בלקחי המלחמה וההיערכות לעתיד בהיבט של מוכנות העורף. בעוד שרוב האזרחים היהודים התפנו מאזור הפגיעות בתקופת המלחמה, הרבה מהאזרחים הערבים נשארו בטווח הפגיעה. לאורך תקופת המלחמה נהרגו 21 אזרחים יהודים ו-18 אזרחים ערבים. כמו כן, המדינה לא השקיעה בהסברה ובתשתיות להגנת העורף הערבי, ולא אכפה את התקנות לבניית מקלטים ומרחבים מוגנים ולהתקנת צופרי אזעקה במגזר הערבי. רבים לא היו ערוכים לפגיעת טיל ולא היה להם היכן להסתתר.
בוועדה נחשפו נתונים קשים על המוכנות של רשויות מקומיות בישראל למלחמה הבאה וכי 21 אחוז מהאוכלוסייה נמצאים תחת רשויות שלא יצליחו או יתקשו לתפקד בעת חירום. "תשובות אם יצליחו או לא נקבל רק ביום פקודה, והדבר איננו מתקבל על הדעת." אמר ראש הועדה, חבר הכנסת, אבי דיכטר.
תא"ל דדי שמחי, ראש מטה פיקוד העורף אמר כי מתוך 257 רשויות מקומיות, 235 ידעו להתמודד ברמת הצלחה כזו או אחרת במצב חירום עתידי, ורק 22 רשויות, בהן נמצאים 2% מהאוכלוסייה, לא יתפקדו טוב. תא"ל שמחי התבקש לפרט יותר את מדרג המוכנות של הרשויות, והשיב כי 61% מהרשויות, בהן נמצאים 79% מהאוכלוסייה ידעו להתמודד טוב או טוב מאוד, ובנוסף עוד 31% מהרשויות, בהן נמצאים 19% מהאוכלוסייה, יתקשו לתפקד אבל יצליחו.
הוא הוסיף כי "רובן של הרשויות הן רשויות ערביות בצפון, ויש קורלציה כי רשויות אשר מתקשות בתפקוד בשגרה לאלה המתקשות בתפקוד בחירום. עם זאת, הדגיש שמחי, רוב הרשויות בעוטף עזה ובגבול הצפון הן ברמת התפקוד הטובה ביותר, וכן יש תקצוב מיוחד של 20 מיליון ₪ בשנה, מעבר לתקציב השוטף, אשר נועד להשקעת מאמץ מיוחד בעשר רשויות שזקוקות לו."
שמחי המשיך עם הסקירה וציין כי "32% מהאוכלוסייה ללא מיגון תקני, שזה לא אומר ללא מיגון בכלל, אלא שאין להם ממ"ד, מקלט פרטי או מקלט ציבורי."
ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) אמר ל 'דבר ראשון': "למדנו הרבה דברים מלבנון השניה. צה"ל למד הרבה לקחים שיפר ותיקן. העורף האזרחי עושה דברים אבל רחוק ממה שצריך, לא יושמו כל ההמלצות. הצפון יהיה תחת מלחמה והמערכה תהיה מאוד קשה, מדברים על 1200 רקטות ביום. הצפון לא מוכן בעיקר במיגון. למדנו כבר בדרום שצריך לתת לכל אזרח אפשרות תוך 10 שניות למצוא מכסה. בצפון אין את זה.
המדינה צריכה להשתתף בזה. המערכה לא תיקרה מחר וזה בידיוק הזמן לקחת את הכסף ולהשקיע.להערכתי מדובר על סדר גודל של מיליארד ש"ח שהמדינה תשקיע היא תשתתף בהקמת המקלטים."
על מוכנות הישובים הערביים אמר בן ראובן בדיון שהמצב הוא "בכי רע". והוסיף שמדובר ב "תקלה אחת גדולה והן לא מוכנות לכלום".
ראובן התייחס גם ליכולת לקיים הסדר מדיני עם חיזבאללה על מנת למנוע את המלחמה ואמר כי " בזירה הצפונית אין לנו השפעה. המהומה בסוריה ולבנון אנחנו צריכים להסתכל מהצד צריך לראות איפה מתערבים, עד היום לא התערבנו. למה חיזבאללה נלחם בסוריה? כי סוריה זה הקישור בין לבנון לאיראן. אין להסדר מדיני מקום היום על סדר היום."
שאול אהרון, סגן בכיר לראש רח"ל אמר בדיון: "ההתקדמות הראשונה מהמלחמה היא עצם הקמת רח"ל. רח"ל הבינה אחרי המלחמה שאין מקום שממנו מנהלים את הרשות בשעת חירום, ולכן הוקמו 192 מרכזי הפעלה ברשויות מקומיות, גם צוותי חירום ישוביים. לראשונה גם הועבר תרחיש ייחוס בקבינט, וכך שרים קיבלו אחריות מיניסטריאלית וכל שר היה אמור להבין מה תפקידו . הונהג, גם תרגיל העורף הלאומי שמאמן את כל המדינה ומשרדי הממשלה למצבי חירום".
אהרון נשאל על ידי יושב ראש הוועדה מה הפערים הדרמטיים בעיניו, וזה השיב כי אי קיומו של תקציב ייעודי לנושאי חירום במשרדי הממשלה, נושא המלאים לשעת חירום, אשר גם דורשים תקציב גדול ושינוע המלאים הללו בעת חירום.
עוד השתתף בדיון ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) שאמר: "חייבים להשיג התחייבות לתקציבים הן לתכניות הפינוי והן לנושא המיגון. מלחמה יכולה חלילה להביא אותנו לאלפי הרוגים ונזקים לתשתיות בהיקפים שנתקשה להשתקם מהם. אם לא נמגן בחמישה מיליארד בתר"ש חמש שנתי, נספוג נזקים של 50 מיליארד".
