דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
גבעת עמל

גבעת עמל / הצעה לפשרה ל-120 משפחות בתביעה הייצוגית של תושבי גבעת עמל

השופטת אגמון-גונן הציעה לצדדים את הפשרה במסגרת דיון בבית המשפט המחוזי בת"א ואמרה: "אם המדינה מיישבת אנשים במקום מסויים היא צריכה להיות אחראית ולדאוג להם אחר כך".

במרכז התמונה מאחור, מלי אלפסי ויוסי כהן, אשר הגישו את התביעה הייצוגית בשם תושבי גבעת עמל. בחזית התמונה באמצע עורך הדין משה קריף, בא כוחם. יולי 2014, בית המשפט המחוזי בתל-אביב. צילום: דבר ראשון.
במרכז התמונה מאחור, מלי אלפסי ויוסי כהן, אשר הגישו את התביעה הייצוגית בשם תושבי גבעת עמל. בחזית התמונה באמצע עורך הדין משה קריף, בא כוחם. יולי 2014, בית המשפט המחוזי בתל-אביב. צילום: דבר ראשון.
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בדיון שהתקיים אתמול (שלישי) הציעה השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב הצעת פשרה בין תושבי גבעת עמל ליזמים הפרטיים אשר טוענים לזכויות בקרקע, בראשם עומד איש העסקים יצחק תשובה. הדיון התקיים במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי שני תושבי שכונת גבעת עמל, מלי אלפסי ויוסי כהן, בשם תושבי השכונה.

על פי הצעת הפשרה המקדמית של השופטת, כ-120 משפחות גרעיניות אשר התגוררו בשכונה עד למכירתה ליזמים פרטיים בשנת 1961, יפוצו בשיעור השווה לערך דירה ממוצעת באיזור.

הצדדים נשלחו לשקול את ההצעה וישיבו לבית המשפט את החלטתם העקרונית באוקטובר. "המסר שאני רוצה שיצא מהסכם פשרה כזה הוא שנעשה תיקון היסטורי עם אלה שהביאו אותם להתיישב בגבעת עמל וצאצאיהם" אמרה השופטת.

הדיון אמור היה לעסוק בשאלה האם ניתן לנהל בסוגיה זו הליך ייצוגי, אולם השופטת אגמון-גונן העדיפה דווקא לשטוח הצעת פשרה בפני הצדדים. "אני לא מטילה עדיין אחריות" אמרה השופטת והבהירה כי יש לצרף להליך את החברות היזמיות המחזיקות בבעלות על הקרקע, שלא נתבעו על ידי אלפסי וכהן, ושעל פי דעתה צריכות לשאת ברוב עלות הפיצוי, במידה שיפסק במסגרת פשרה או במסגרת הליך רגיל.

על פי הצעת הפשרה של השופטת הקבוצה המיוצגת תכלול רק מאה ועשרים משפחות גרעיניות, שרובן חיות בשטח מאז שנת 1947, ואשר התגוררו בגבעת עמל בשנת 1961 בעת מכירתו ליזמים הפרטיים תוך התחייבות לספק להם דיור שווה ערך. בדבריה התייחסה השופטת לכך שכיום התביעה מבקשת לפצות גם את משפחות בניהם של מתיישבי גבעת עמל הראשונים, וכן מתיישבים אשר התיישבו בשכונה לאחר שנת 1961, ואמרה כי היא סבורה שגם במסגרת הליך מלא של תביעה ייצוגית, קבוצה רחבה כל כך תהיה לא ריאלית.

"אני ערה לקושי של מי שגר שם למעלה מ-40 שנה, ונכנס אחרי שנת 1961. אבל אני חושבת שאם נכלול אותם אף אחד לא יוכל לקבל שום דבר, גם במסגרת תובענה ייצוגית. אני חושבת שמי שבאמת זכאי לסעד, זה אלה שיישבו את המקום – אם המדינה מיישבת אנשים במקום מסויים היא צריכה להיות אחראית ולדאוג להם אחר כך", אמרה השופטת.

"אני מנסה לצלם תמונת מצב של שנת 47 ואחר כך 61, ולהגיד מה היה קורה אם הכל היה מתנהל כמו שצריך, כפי שהבטיחו"  לדבריה ככל הנראה לאותם תושבים היתה נבנית דירה בשיכון כזה או אחר, "והדירות הללו היו רצות במשפחה כבכל משפחה אחרת". לפיכך אמרה כי "120 המשפחות הללו צריכות לקבל כמשפחה, כיחידה אחת, ולא משנה כמה גילגולים וילדים היו להם, פיצוי בשווי של דירה ממוצעת באיזור" הסבירה השופטת את הפשרה המוצעת ודייקה: " אני לא חושבת שצריך לקבל את השווי של דירות היוקרה במגדלים, וגם לא של דירות שיכון שקיימות. באיזור הזה יש גם דירות ישנות וגם פרוייקטים חדשים. וצריך לקחת איזה שהוא ממוצע באמצעות שמאים".

לצורך ביצוע הצעת הפשרה הציעה מינוי ועדה מוסכמת על הצדדים שתורכב ממשפטנים ושמאים אשר תאתר ותסנן את מאה ועשרים המשפחות, באמצעות עיון במסמכים הקיימים בידיהן וברישומים משפטיים מהתיקים השונים שניהלו תושבי השכונה ושהתנהלו נגדם, ואשר תקבע את האיזור בו יחושב מחיר הדירה הממוצעת, ואשר יכלול בכל מקרה את הפרוייקט הנבנה בשטח השכונה ואת שיכון צמרת הצמוד לה. משפחות אשר כבר התפנו וקיבלו פיצויים, יקבלו השלמה לסכום הפיצוי שתקבע הועדה. כאמור הסכום יינתן לכל משפחה גרעינית משנת 1961, ובמקרים בהם מדובר ביורשי המתיישבים הותיקים שכבר נפטרו, יצטרכו המשפחות להציג הסדר ירושה.

גבעת עמל. צילום: תומר ניוברג\פלאש90
גבעת עמל. צילום: תומר ניוברג\פלאש90


סיפורה של שכונה

בפתח דבריה הבהירה השופטת כי אין עוררין על כך שבשנת 1947 נשלחו על ידי מוסדות היישוב וההגנה משפחות אשר התגוררו באיזורים המופצצים של תל אביב ליישב את הכפר הנטוש ג'אמוסין, במטרה להרחיקם מאיזורי הקרבות, ולהבטיח שתושבי הכפר לא ישובו. בתחילה מדובר היה על פיתרון זמני, אולם עם שוך הקרבות החלו תושבי השכונה לפעול להסדרת פתרון קבוע עבורם. בשנת 1949 בעקבות פנייתם לראש הממשלה בן גוריון פורסם כי בכוונת הממשלה לשכן אותם בשיכוני קבע, וכי עד מציאת הפיתרון יוכלו להשאר במקומם. אולם תוכנית שיכון הקבע לא יצאה אל הפועל. אדמות השכונה מבחינה פורמאלית הפכו לנכסי נפקדים, בידי רשות הפיתוח ולאחר מכן הועברו אל מנהל מקרקעי ישראל.

בשנת 1961 מכר מנהל מקרקעי ישראל חלקים מהקרקע לחברת ב.פ. דיור שהיתה בבעלות חברת סולל בונה. בהסכם המכירה לא שותפו דיירי השכונה, אולם ההסכם כולל הכרה בזכויותיהם לדיור חלופי שווה ערך לנכסים אשר עמדו לרשותם אז. על פי השופטת אגמון גונן, כבר בשלב זה התגוררו בשכונה תושבים שלא נשלחו אליה במהלך מלחמת העצמאות, אולם מסמכים שונים הקשורים בהסכם מעידים כי הוא כלל הכרה בזכאותם של כמאה עד מאה ועשרים משפחות לדיור חלופי. המספרים אינם מדוייקים, והשופטת ביקשה לקחת את הגדול שבהם. על פי הנתונים שהציגו עורכי הדין של התובעים, בשנת 1965 היו בשכונה כבר כ-300 משפחות.

תושבי השכונה מנהלים לכל אורך השנים מאבק על הכרה בזכויותיהם בקרקע. והעניין חוזר ומועלה גם על ידי אנשי ציבור מכל רחבי הקשת הפוליטית. בשנת 1972 העלה אותו ח"כ יגאל הורוביץ (ליכוד) והשווה את השכונה לשיכון צמרת השכן לה, בו מכרו לתושבים את בתיהם תמורת סכום של 3 לירות למטר מרובע, סכום שלטענתו תושבי גבעת עמל יכלו לעמוד בו, ולא הוצע להם על אף שביקשו.

בימים אלו, במקביל להצעת חוק שעברה בקריאה טרומית, הקובעת פיצוי הולם למי שגר בגבעת עמל טרם שנת 1961 של חברי הכנסת שולי מועלם, דב חנין ואילן גילאון, מתנהלות תביעות לפינוי וסילוק יד נגד רבים מתושבי השכונה.

מגישי העתירה הם מלי אלפסי ויוסי כהן, שניהם נולדו בשכונה להורים אשר במלחמת העצמאות עברו משכונות תל אביב המופגזות אל בתי הכפר הנטוש ג'אמוסין, על פי הוראת המוסדות וההגנה, במטרה להרחיקם מאיזורי הקרבות, ולהבטיח שתושבי הכפר לא ישובו. השניים מבקשים לתבוע את מנהל מקרקעי ישראל, הרשות לפיתוח ועיריית תל אביב בגין הפרת הבטחות שילטוניות שניתנו למתיישבי גבעת עמל על ידי מוסדות השלטון ב-1947 עם יישובה, ובגין אי אכיפת זכאותם של המתיישבים לדיור שווה ערך כפי שהוסכם עם היזמים אשר קנו את השטח על יושביו מידי המדינה. השניים מבקשים כי בית הדין יורה לפצות את תושבי גבעת עמל הן על הנזק הממוני אשר נגרם להם בגין אי קיום ההתחייבות, וכן על עגמת הנפש שנגרמה לתושבים בשל פינויים הכפוי ובשל הזנחתה של השכונה במטרה להמאיס עליהם את החיים בה.

עם תום הדיון מסרו העותרים ל'דבר ראשון' כי בכוונתם לעבור על החומר, להקדיש להצעת הפשרה מחשבה ולנתח אותה, ולהגיב בהמשך. העותרים נתבקשו להעביר תשובה עקרונית לנציגי רשויות המדינה, העירייה והבעלים, עד לתחילת ספטמבר, כשבאוקטובר ידרשו שני הצדדים להשיב האם הם מקבלים את הצעת הפשרה העקרונית. במידה ויקבלו את ההצעה ידונו בפרטיה, ובמידה ולא, יבחן בית הדין את האפשרות להליך תביעה ייצוגי מלא.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!