דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

תקציב המדינה / ועדת הכספים דורשת לאשר כל שינוי בתקציב לקראת 2018

הוועדה התכנסה אתמול (ד') להכנת הצעת החוק של המסגרת הדו-שנתית לתקציב לקריאה שנייה ושלישית. גפני: "נוסיף את החובה לקבל אישור של הוועדה. אחרת המדינה תנוהל ללא פיקוח ציבורי".

לאחר שמליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק שקובע את המסגרת הדו-שנתית של התקציב לשנים 2018-2017, התכנסה אתמול (רביעי) ועדת הכספים לדיון על הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בדיון דרשו כל חברי הוועדה, להבטיח שבכל מקרה של שינויים והתאמות של התקציב במעבר בין 2017 ל- 2018, יידרש אישור של ועדת הכספים. זאת כדי להבטיח פיקוח ובקרה פרלמנטריים על ניהולו של התקציב. רוב חברי הוועדה הביעו הסתייגויות מהתקציב הדו-שנתי. אפילו חברת סיעתו של שר האוצר, חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו), הביעה אי שביעות רצון ואמרה כי היא "לא מרוצה מהתקציב הדו-שנתי ולכן, מתוך אחריות לכלכלה, התעקשנו על 'נקודות יציאה', בהן יתקיים דיון בוועדת הכספים".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע שהצעת החוק "תשונה ובכל מקום שהדבר יידרש נוסיף את החובה לקבל אישור של הוועדה. אחרת המדינה תנוהל ללא פיקוח ציבורי". גפני ציין שהקראת סעיפי הצעת החוק וההצבעות תתקיימנה בשבוע הבא. עוד הוצע, להוסיף סעיפים שיקבעו את המנגנון שייתן מענה להתפתחויות במעבר בין שתי שנות התקציב. במידה שלא יחולו שינויים בתחזיות הפיסקליות, לא יחול כל שינוי והמדינה תמשיך עם התקציב הדו-שנתי שאושר מראש. במידה שיחולו שינויים שיחייבו מענה, כלומר התאמות בתקציב, אלו יובאו לאישור ועדת הכספים. את הנוסחה הזו, שאמורה לפתור את הבעיות שעשויות להתעורר עקב קיומו של תקציב שמאושר מראש לתקופה ארוכה, הציע חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו).

סגנית ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, יעל מבורך, שהשתתפה בדיון, הסבירה כי בנובמבר 2017 יקבלו חברי הוועדה סקירה של המשרד בנוגע לעמידה ביעדים. עוד הוסיפה מבורך כי החוק כבר קובע מנגנון מיוחד להתמודדות עם חריגות מהמסגרות הפיסקליות. "ככל שתהיה חריגה מהמסגרות הפיסקליות, כגון גידול בגירעון עקב גידול בהוצאות או קיטון בהכנסות, שר האוצר ישתמש ברזרבה מיוחדת של 3.5 מיליארד ש"ח שמיועדת רק לתכלית הזו – סגירת הפער בין התחזית לגירעון בפועל," הסבירה מבורך, "בנוסף, החוק קובע שייעשה קיצוץ רוחבי של 1%, אלא אם כן הממשלה תקבל החלטה אחרת וכן עוד רזרבה של 2.5 מיליארד ש"ח, שבה יוכל שר האוצר לתת מענה לעניינים ספציפיים ככל שיידרש. כלומר, המנגנון שהחוק קובע, נותן לנו כרית ביטחון של עשרה מיליארד ש"ח להתמודדות עם סטייה מהמסגרות הפיסקליות שתיקבענה בעת אישור התקציב. אבל כל זה רק במקרה שמסיבות כלשהן ההכנסות תהיינה נמוכות מהצפי, ועל כן הגירעון יגדל מעבר למתוכנן. כמובן, שאם לא תהיינה חריגות, לא יחול כל שינוי".

מנגנון ההתכנסות. גרפיקה: דבר ראשון.
מנגנון ההתכנסות שהאוצר הכניס לתוך התקציב הדו-שנתי. המנגנון אמור לתת פיתרון מובנה, טכני ואוטומטי כביכול, למקרה שתחזיות ההכנסה וההוצאה בשנה הראשונה של התקציב הדו-שנתי אינן מתממשות, וכך כביכול להרגיע את המבקרים בדבר האיוולת שבקביעת תקציב דו-שנתי, ללא מספיק מידע על מה שיקרה בעוד שנה מעכשיו. אך המנגנון מתייחס רק לקיצוץ, ונותן לאוצר כלים לקצץ עד 10 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה, גם ללא אישור הכנסת. גרפיקה: דבר ראשון.

"הבעיה היא עם המנגנון לקראת 2018," אמר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), "בפועל זה אומר שמייצרים תקציב חדש ל- 2018 בלי שום הנחה על שולחן הכנסת ודיון בוועדת הכספים, זה לא הגיוני ולא חוקי. לא ייתכן שפקידים בודדים יקבעו את המדיניות הכלכלית. אמנם יביאו לאישור הממשלה, אך שם מרימים ידיים אוטומטית ומעבירים תקציב ללא דיון. למעשה, ההתאמות האלה הן תקציב חדש. במקרה של התאמות, הדיון חייב לחזור לוועדת הכספים".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הדגיש, גם הוא, את הבעייתיות בהתנהלות ללא מעורבותה של הוועדה. "באמצעות התרגיל הזה האוצר מבקש לעקוף את הכנסת ואת ועדת הכספים," אמר רוזנטל, "זה תיאטרון של אבסורד. מנגנון עדכון כשיש שינויים דרמטיים יש גם היום. גם היום יש רזרבות בתקציב. אין כל שינוי מלבד העובדה שאם באוצר יחליטו שיש פער בין מה שתוכנן למצב בפועל, ניתן לקזז את תקציב ההתאמות מבלי לבוא לכנסת ולוועדת הכספים, ויכולים להחליט על קיצוץ רוחבי של 1% ללא אישור ודיון ציבורי. זאת הנקודה הקריטית בכל העניין. כל המנגנון הזה נועד לעקוף את הכנסת. אני דורש להכניס לחוק סעיף הקובע שכל שינוי ייעשה באישור ועדת הכספים".

היועץ המשפטי למשרד האוצר, אסי מסינג, הסביר כי "המנגנון בחוק מדבר על כך שהאומדנים של התחזיות ייעשו כמו תמיד, כפי שעושה הממשלה לגבי כל תקציב; הנומרטור, הכנסות והוצאות, גירעון, צמיחה וכד'. אם יהיה פער, יש צעד אוטומטי לכסות אותו. ככל שיהיה פער נוסף, הממשלה תכין תכנית התכנסות שיכולה לכלול שורת צעדים בין בחקיקה, בין בהחלטות ממשלה. רזרבת ההתאמות היא ל-2018 בגובה 3.5 מיליארד ש"ח, בנוסף לרזרבה הרגילה. בדומה לתקציב רגיל, הממשלה יכולה לקבל החלטות נוספות לצמצום הפערים, כגון משיכת דיבידנד, לקיחת סיכונים שונים וכד', חקיקת משנה, העלאת מכסים וכד'. האישור להפעלת המנגנון צריך להינתן עד סוף מרץ 2018, אחרת הכנסת מתפזרת".

"נכניס את אישור ועדת הכספים לכל שינוי. ברור שיהיו פערים ויידרשו התאמות," סיכם גפני את הדיון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!