שנת 2015 לא הייתה שנת תקציב רגילה. שר האוצר דאז, יאיר לפיד (יש עתיד), הכין תקציב חד שנתי לשנת 2015, אך התקציב לא עלה להצבעה בשל פיטוריו, ב-2 בדצמבר 2014. בימים אלו שהרוחות סוערות סביב פעולות נתניהו בשוק התקשורת, נהוג להזכיר כי ראש הממשלה פירק את ממשלתו הקודמת שבועות ספורים לאחר שחוק "ישראל היום", חוק שהיה מיועד למנוע הפצת עיתון המוני בחינם בישראל, עבר בכנסת בקריאה טרומית. אך יתכן מאד שהתקציב החד-שנתי שהכין לפיד היה הסיבה לפיזור הממשלה, ולמצער, סיבה שקולה לחוק "ישראל היום".
הפלת הממשלה הכניסה את מדינת ישראל למצב של 'אין תקציב'. בכל התקופה של בחירות, הקמת הממשלה ודיוני התקציב המחודש (התקציב לשנת 2015 אושר למעשה רק לקראת סוף נובמבר 2015, יחד עם תקציב 2016), נוהל נוהל ע"י אגף החשבת הכללית, על בסיס התקציב הקודם (2014), בשיטה של 1/12, כלומר הוצאה חודשית ממוצעת של התקציב הקודם, וועדות חריגים בהן אושרו הוצאות נוספות.
עתה, עם פרסומם של 'הדוחות הכספיים המאוחדים' על ידי אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, ניתן ללמוד עוד על התוצאות של ניהול התקציב במרבית השנה על ידי החשבת הכללית, וגם משהו על הלך הרוח במשרד האוצר.
נתונים טובים
על חלק מהנתונים כבר דיווחנו ב'דבר ראשון' בסוף השבוע שעבר. הנה כמה נתונים מרכזיים שעולים מהדו"ח:
הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2015 הסתכם בכ- 24.9 מיליארד שקלים, שהם כ- 2.2% אחוז מהתמ"ג. מדובר בסכום נמוך בכ-6.5 מיליארד ש"ח מהגירעון שתוכנן.
ההוצאות של הממשלה הסתכמו ב-325.5 מיליארד ש"ח. מדובר בהוצאות השוטפות, כלומר הוצאות משרדי הממשלה, תקציב הפיתוח וההשקעות של הממשלה, ובתוספת התשלום של הריבית על החוב הלאומי. הריבית על החוב הלאומי שולמה כמתוכנן, אך בתחום ההוצאה של משרדי הממשלה מדובר על 4 מיליארד ש"ח פחות מהתכנון! קיצוץ בתקציב המדינה למעשה, שעבר ללא כל החלטה, וגם ללא כל דיון ציבורי.
ההוצאות האזרחיות הסתכמו בכ- 68.8% מהתקציב וכ- 17.8% מהתמ"ג. הוצאות הביטחון הסתכמו בכ- 20.9% מהתקציב וכ- 6.1% מהתמ"ג. באוצר משבחים את העלייה במשקל ההוצאה האזרחית בתקציב בשנים האחרונות, לעומת ההוצאה הביטחונית, אך ממעטים לדבר על הפער הגדול שבין ההוצאה האזרחית בישראל לבין ההוצאה האזרחית ב-OECD.
מבין כלל חלקי התקציב, הביצוע הנמוך ביותר של התקציב לעומת התכנון נמצא בסעיף תקציבי הפיתוח. דווקא בהוצאות הפיתוח "נחסך" מרבית הכסף מהמשק.
מדיניות, לא טעות
הדבר המפתיע הוא שזו עובדה ידועה כי השקעות נמוכות מובילות להאטה משקית, וזו הורידה את הצמיחה לנפש בישראל כמעט לאפס. זו אינה דווקא תוצאה של שנת תקציב בודדת. דו"ח של ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, מראה את הפיגור המתמשך של ישראל בתחום תקציבי הפיתוח.
כפי שניתן לראות בגרף, תקציב הפיתוח (ביחס לתמ"ג) בישראל הוא מהנמוכים שישנם ב-OECD, ומראה מגמה מובהקת של צמצום תקציבי.
דעה
הדבר המפתיע בכל זה הוא שבאגף החשבת הכללית דווקא מתגאים בניהול התקציב "החסכוני", בשנת 2015. מה שאנחנו רואים בתקציב הזה הוא בעצם התמצית של מדיניות החנק התקציבי באוצר, את הביצוע המושלם, מבחינת המשרד. ככה זה כשסופרים את הכסף ואין מונה לגירעון החברתי. בשנת 2015 הצליחו להפחית בהשקעות המדינה בנו באזרחים, בלי שנתנגד, בינתיים. אם כך, כנראה שאפשר להמשיך עם זה.
יתרה מכך, באגף החשבת הכללית הדגישו בעת פרסום הדוחות הכספיים את הסכנות העתידיות של הפנסיה התקציבית בישראל. כנראה שלשם רצו להסית את האש. וזה עבד – מרבית העיתונים הכלכליים דיווחו שבוע שעבר בדאגה על ההוצאות העתידיות של שנת 2040, בתוספת הפניה של אצבעות מאשימות כלפי אלו שעלולים לחיות באופן סביר עם הפנסיה המובטחת להם, בניגוד לרובנו. על הקיצוץ הקשה שהוחל על הציבור הישראלי בשנת 2015, כמעט ולא נכתב דבר.