כלי טייס בלתי מאוייש (כטב"מ) חדר בשבוע שעבר למרחב האוויר הישראלי באזור הצפון. כחלק ממערך המגן הישראלי, שוגרו שני טילי פטריוט מסוללות הפרושות באזור ליירט את כלי הטיס. הטילים, שייעודם המקורי הוא יירוט מטוסים והוסבו מאוחר יותר ליירוט טילים החטיאו את הכטב"מ. לאחר כישלון היירוט, שיגר חיל האוויר מטוס קרב שירה לעבר כלי הטייס טיל אוויר-אוויר, אך גם ניסיון זה לא צלח. ככל הידוע, הכטב"מ הצליח לחזור למקום ממנו שוגר עם החומרים שהספיק לאסוף.
האירוע מעלה שאלה על היכולת להתגונן מאיומים אוויריים. שכן, מלבד משימות לאיסוף מידע, כטבמ"ים יכולים גם להיות חמושים.
"השימוש ילך ויגבר"
זו לא הפעם הראשונה שכטבמ"ים חודרים למרחב האווירי של ישראל, גם מדרום וגם מצפון. חלקם הצליחו לאסוף חומר ולחזור לבסיס האם שלהם וחלקם יורטו. לפני שנתיים זוהה כטב"מ שהגיע מאזור קוניטרה שבסוריה, שיורט על ידי טילי פטריוט. ב-2012 חדר כטב"מ נוסף, הפעם מאזור צפון הנגב שיורט על ידי מטוס קרב של חיל האוויר.
"השימוש בכלים האלה רק ילך ויגבר" אמר ל'דבר ראשון' ד"ר הילל אביחי, עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, ומומחה בטרור אווירי. "המלחמה היא לא סימטרית, אנחנו לא נלחמים צבא מול צבא ולכן האויבים שלנו מנסים כל הזמן לגלות נקודות תורפה כאלה ואחרות. ואנחנו מגיבים בהתאם. יש חדירות אנחנו בונים גדר, יש מנהרות כבר מתכננים חומה. אבל אין ספק שהיום הכטב"מים הם נקודת תורפה ואין לנו הגנה של 100% מהם".
"כל חדירה של כלי טיס זר יוצר הפחדה אצלנו" אמר, "אפשר להשיג היום גם מ- Google Earth מפות אבל הם (חיזבאללה מ.ר) קוראים עלינו תיגר".
"חשוב לציין" מוסיף אביחי, "כי לצפות ל100% סטריליות זה יומרנות. הבקרה בגבולות מאוד גבוהה. הבקרה של חיל האוויר הצליחה לאתר בעזרת המכ"מים והלוויינים ומדובר בהישג גדול. אנחנו מספר 1 בעולם בפיתוח לוויינים ומכ"מים".
יש פתרונות
עד עכשיו הגיעו כטב"מים רק לצורך צילום וחשיפת מודיעין. אך מה התרחישים שאנחנו יכולים להיתקל בהם בעתיד?
טל ענבר ראש המרכז למחקר החלל וכטב"מ במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל אמר לדבר ראשון' כי "זה מתחיל מכלים פשוטים שיכולים לשאת על עצמם רימון יד ולהפיל אותו. דבר שבהחלט יכול ליצור נזק.
הכלים היותר גדולים שידועים לנו היום שנמצאים אצל חיזבאללה הם מסוג 'שאהד 129' מתוצרת איראן. הוא יכול להתחמש בטילים מונחים, משמע יכול גם לפגוע מלבנון. האם זה אתגר? כן האם אפשר להפיל אותו. כן. הכלים הללו בהחלט יכולים לגרום נזק".
אז מה ניתן לעשות?
"חשוב להבין שישראל שוקדת היום על פיתוח ושיפור יכולות היירוט שלה. בנוסף לכך, ניתן לשפר בהיבטים של בקרה ותרגול הצוותים. העניין האנושי מאוד משמעותי ביכולת לתפעל מצב של חדירת כטב"מ. ובמיוחד בזמן מלחמה שהשמיים יהיו רוויים גם בארטילריה שלנו וגם בקטיושות כנגדנו. חוץ מזה שאפשר להגדיל את הרגישות של המכ"ם ולפרוס בעוד מקומות".
"כל אירוע שנגמר לא טוב, כמו מה שקרה בשבוע שעבר, צריך לתחקר ולהבין למה לא הצלחנו ליירט. התחקיר של חיל האוויר כמובן מסווג." מוסיף ענבר.
אך הכטב"מים הם רק חלק מהבעיה לשמירה על מרחב אוויר בטוח של ישראל, כיום מדברים על הערכות שבמערכה הבאה יהיו 1,200 רקטות ביום. האם מערכות היירוט יצליחו לעמוד בעומס?
"פיתרון חשוב גם לכטב"מים, אבל גם ובעיקר למתקפת רקטות הוא לא רק במישור ההגנתי אלא גם במישור ההתקפי. אני לא מתרגש מזה שמאיימים להפיל 1,200 רקטות ביום, קודם כל רובן לטווחים קצרים. וגם אני מאמין שיהיו יותר כיפות, ונצליח להתמודד יותר. חשוב לזכור שתקציב הוא מוגבל וצריך ללכת כל הזמן לפי הערכות האיום. אם יש הערכה של יותר כטב"מים. צריך לפתח, יכולות שיטפלו באיומים משתנים."