בשבוע שעבר פירסם משרד האוצר את הדוחות הכספיים המסכמים את שנת 2015. בחוברת עבה של מאות עמודים, מפורטים הנתונים של ביצוע תקציב המדינה, ובעצם, על מה הוציאה ממשלת ישראל כסף בשנה החולפת. מאחורי הטבלאות והנתונים הרבים, מסתתר סיפורה של כלכלת המאקרו והמיקרו של מדינת ישראל.

מדיניות המאקרו – הגרעון שיורד מעבר לתכנון

אם הרגשת שמדינת ישראל חייבת לכם משהו, כנראה שאתם צודקים: בעוד אזרחי ישראל שילמו מיסים לפי הצפי המתוכנן ואף למעלה מכך, המדינה הוציאה פחות כסף מהמתוכנן. למרות שהגרעון המתוכנן לשנת 2015 עמד על 31.4 מיליארד שקל (2.75% מהתמ"ג), צברה המדינה בפועל גירעון של 24.9 מיליארד שקל בלבד (2.2% מהתמ"ג). מדובר באחוז הגרעון הנמוך ביותר מאז שנת 2008. חסכון של 6.5 מיליארד שקל אולי נשמע נחמד, אבל  למעשה מדובר בכספים שמדינת ישראל החליטה לא להשתמש בהם למטרות אליהן התחייבה בתכנון התקציב.

עודפי הגביה ותת הביצוע של משרדי הממשלה הם המקור להקטנת הגרעון. מי שחשב שאם הגרעון קטן יצא יותר כסף על הציבור, טועה: למעשה, על אף הקיטון של הגרעון ביחס לתמ"ג ירדה ההוצאה הציבורית בחצי אחוז ביחס לתמ"ג (מ-28.7% תמ"ג ב 2014 ל 28.2% תמ"ג ב 2015).

יואב גלנט בכנס הנדל"ן בהרצליה. צילום: דבר ראשון.

גם כשמסתכלים על ההוצאה האזרחית (ללא ביטחון וריבית על חוב) ניתן לראות כי שיעורה מהתקציב נשאר דומה לשנתיים הקודמות ועומד על 68.1% מהתקציב. כך נוצר מצב שעל אף הגידול בגביית המיסים ההוצאה האזרחית יורדת מ 18.2% מהתמ"ג ב-2014 ל-17.7% תמ"ג ב-2015. בראיה רחבה יותר על מצבם של המשרדים האזרחיים ניתן לזהות כי במהלך השנים 2011-2013 עלו הוצאות המשרדים האזרחיים בקצב ממוצע של 8% בשנה. בשנת 2014 ירד קצב הצמיחה של המשרדים האזרחיים לשפל של 2% בשנה ואילו בשנת 2015 עלה תקציב המשרדים האזרחיים ב 5% בלבד.

מחירי הדיור עולים? הנה סיבה שפחות מדברים עליה

המלחמה במחירי הדיור הגואים הייתה הבטחת הבחירות הנפוצה ביותר בתחילת 2015. זו כנראה הולכת להיות גם הבטחת הבחירות המאכזבת ביותר. מעבר לנתוני ענף הדיור (עליה של כ-100% במחירי הדיור בשמונה שנים) הדוחות הכספיים של המדינה מספרים את צידו השני של הסיפור: השינויים בביצוע תקציבי המשרדים מ-2010 עד 2015.

בעוד שהוצאות משרד האוצר לדוגמא עלו בין השנים 2010-2015 ביותר מ-2 מיליארד שקלים, (מ-4.44 ל-6.57 מיליארד ש"ח), הוצאות משרד השיכון ירדו בשנים אלה מ-2.44 מיליארד ש"ח ל 1.8 מיליארד ש"ח. נתון נוסף ביחס לתפיסת הממשלה את אחריותה לבעיית הדיור ניתן למצוא בטבלה המפרטת את מצבם של נכסי הדיור הציבורי. רק בין שנת 2014 לשנת 2015, נגרעו ממצבת הנכסים של חברות הדיור הציבורי 2,341 יחידות דיור. מדובר בשחיקה של כמעט 4% בשנה אחת בלבד.

שר השיכון גלנט הצהיר בחודשים האחרונים כי בכוונתו להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי. מתחילת כהונת הממשלה במרץ 2015 רכש משרד השיכון 745 דירות בכל הארץ. כדי לעמוד בקצב מכירת הדירות של עמידר יצטרך משרד השיכון לעבוד בקצב הרבה יותר גבוה. הבעיה היא שהביצוע בפועל של תקציב משרד השיכון נמצא במגמה של צמצום.

מפירוט ביצוע התקציב של כל אחד מרשויות המדינה המופיע בדו"ח, ניכר שמשרד השיכון מתקשה להוציא את התקציב המיועד לו. בעוד הממוצע עומד על 97.7% משרד השיכון בולט באחוז הביצוע הנמוך שלו: 87.7%  בלבד. גם מתוך סכום זה בוצעו בפועל 45.5% בלבד, ו-42.2% נוספים הועברו לביצוע בשנה העוקבת.

תקציבי החינוך הבריאות והרווחה עולים באופן עקבי

גם נקודות אור אפשר למצוא בדוחות הכספיים לשנת 2015. במהלך שש השנים האחרונות (2010-2015) עלו תקציבי משרד החינוךמ-34.2 מיליארד שקל בשנת 2010 ל 49.207 מיליארד שקל ב-2015. גם משרד הבריאות רשם צמיחה משמעותית: מ-18.9 מיליארד ל-27.9 מיליארד שקל בשנת 2015. עליה עקבית נרשמה גם במשרד הרווחה מ-4.2 מליארד שקל ל-5.9 מיליארד שקל ב 2015. מדובר בשלושת המשרדים האחראים על מרבית השירותים החברתיים בישראל.

גידול ממוצע של 8% בשנה בכל אחד מהמשרדים, בניכוי ירידת המדד והצמיחה של האוכלוסייה עדיין מייצר גדילה ריאלית מסוימת בהשקעה לנפש. עיקר הגדילה במשרדים אלה קשורה לעליית שכר המורים והרופאים ולגידול האוטומטי בתקנים השונים הנובע מהגידול הטבעי של האוכלוסייה.

מהן הרשויות והמשרדים שרשמו את תת הביצוע הגדול ביותר ב 2015?

כאמור הביצוע הממוצע של הרשויות והמשרדים השונים עמד על 97.7%. עם זאת, מספר רשויות ומשרדים בלטו באופן חריג בתת הביצוע שלהם, ולא הוציאו חלק משמעותי מהתקציב שהוקצה להם. באופן לא מפתיע מדובר במשרדים ורשויות בהן מתבצעות רפורמות משמעותיות בימים אלה. מלבד משרד השיכון שרשם ביצוע של 87.7% מתקציבו, ניתן למצוא בתחתית הרשימה את משרד החקלאות עם 74.2%. מנהל המחקר החקלאי עם 87.5% ביצוע, הקרן להגנת הסביבה עם 63.3% אחוזי ביצוע (מתוכם רק 10.4% בוצעו בפועל בשנת 2015. השאר הועברו לשנה העוקבת), הטלוויזיה החינוכית עם 87.4% ביצוע ומשרד המדע הטכנולוגיה והחלל עם 65.8% ביצוע.