ועדת העבודה והרווחה של הכנסת התכנסה היום (ראשון) לדיון מיוחד על עתידו של החינוך הטכנולוגי והחינוך המקצועי בישראל. יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף יזם את הדיון בתגובה להחלטתו של ראש הממשלה לעצור את העברת בתי הספר המקצועיים ממשרד הכלכלה למשרד החינוך.

אלאלוף מתנגד להחלטה זו, ובדיון בוועדה היום הזכיר כי הוועדה למלחמה בעוני, שבראשה עמד, המליצה לפצל את בתי הספר המקצועיים ממערך ההכשרה המקצועית ולהעבירם למשרד החינוך. עם זאת, משתתפים נוספים בוועדה הביעו חשש מהמהלך ומהשפעותיו על החינוך המקצועי. בסיום הדיון החליטה הוועדה לשגר מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר הכלכלה, ובו קריאה להעברת החינוך המקצועי, כולל עובדיו, ממשרד הכלכלה למשרד החינוך.

"לא כל התלמידים בישראל מסוגלים לשבת 30 שעות בכיתה עיונית. גם אני הייתי כזה – נושר בתוך התיכון" אמר שולי אייל, מנהל אגף ההכשרה המקצועית במשרד הכלכלה, האמון גם על בתי הספר המקצועיים, "100% מהתלמידים אצלנו היו תלמידי משרד החינוך. אנחנו מציעים לתלמידים הללו מודל שונה שלא קיים היום במשרד החינוך, ואם קיים, אני מסכים שצריך היה לאחד מערכות. אנחנו מציעים כיתות קטנות, עם מעטפת טיפולים מאוד מוערכת. הם חווים הצלחה לראשונה. הם משתכרים בכיתה י"א וי"ב. ה-1,500 שקלים בחודש הללו יכולים להיות ההבדל בין תלמיד שמסיים לימודים ומתגייס לתלמיד שנושר".

חינוך מקצועי. צילום: אורן חדש

חינוך מקצועי. צילום: אורן חדש

ח"כ מירב בן ארי (כולנו) הביעה תרעומת על כניסת שיקולים פוליטיים לסוגיה. "זה לא נראה לי הגיוני שבמדינה מתוקנת יש שתי מערכות חינוך. צריך להיות מערכת אחת לכולם. התלמידים של משרד הכלכלה לא התחנכו שם מהגן, הם עשו סיבוב במערכת החינוך ולא מצאו להם שם פתרונות". בן ארי הדגישה את נסיונה כמנהלת מערכות חינוך לנוער בסיכון ואמרה "החשש שלי היה תמיד שאם ישארו בבית ספר רגיל לא יקבלו גם 12 שנות לימוד. היו לי הרבה חבר'ה שנכשלו כישלון חרוץ במערכת ואז בסוף למדו שנות י"ג-י"ד", הדגישה את חשיבותה של מערכת החינוך המקצועית. את דבריה סיכמה בכך שהיא רואה הזדמנות היסטורית לתיקון "משרד החינוך אומר 'אני רוצה ללמוד להבין ולקחת אחריות' וכדאי לתת לו הזדמנות".

מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן טענה שמשרד החינוך יודע אף הוא לתת הכשרה מקצועית "האמירה אנחנו יודעים לעשות מקצועי ואתם לא, היא לא רלוונטית. יש לנו היום אגף הסמכות וכל המעטפת הנדרשת לילדים במדינת ישראל". כהן טענה כי בשמונה בתי ספר שעברו לפני כשנתיים ממשרד הכלכלה למשרד החינוך מערכת ההכשרה המעשית המקצועית לא נפגעה. לדבריה, על פי הייעוץ המשפטי של המשרד גם האמירה שהנערים בבתי הספר שתחת משרד החינוך לא יוכלו להמשיך בעבודה על פי חוק החניכות אינה נכונה.

"המערכת שהדירה היא זו שתחזיר", טענה כהן. "הילדים ילמדו מקצוע, טכנולוגיה ובגרות מי שיכול אבל לא יהיה להם תיוג נוסף של ילדי כלכלה או רווחה. החתירה לבגרויות היא לא דבר אסור. אבל גם היום יש חצי בגרות, רבע בגרות, תעודה מקצועית כזו או אחרת ילדים צריכים לקבל הזדמנות שווה לציון מגן". לדבריה אלה השיב אייל ממשרד הכלכלה ואמר "הייתי שמח שתשלחו מפקחים פדגוגיים אלינו שיאפשרו ציוני מגן גם לתלמידים שלנו".

עמיר עמר מהסתדרות הנוער העובד והלומד, המייצגת את בני הנוער העובדים במסגרת חוק החניכות, ופועלת בחלק מבתי הספר המקצועיים, אמר כי בחלק מאותם בתי ספר שעברו למשרד החינוך רואים פגיעה משמעותית בעבודת הנערים כחלק מהכשרתם. "מה שחשוב לנו זה שישמר נושא החניכות והעבודה. העבודה והחניכות נותנת לילדים הללו שכר וחונך צמוד במקומות שהם עובדים שהופך דמות משמעותית שמלווה אותם", אמר. לדבריו ישנו חשש משפטי שחוק החניכות, לפחות בנוסחו הנוכחי, לא יאפשר את המשך הפעלת המודל במסגרת משרד החינוך.

דיתה ויהודה ברונציקי, מייסדי מפעל אורמת ובית הספר המקצועי אורט אורמת הפועל לצידו זה 40 שנה, אשר לעת פרישה עוסקים בפרוייקטים חינוכיים הגיעו אף הם לוועדה. "אנחנו רוצים להעלות את התיוג של ההשכלה הטכנולוגית והחינוך המקצועי" אמרה דיתה ברוניצקי, " הילדים שבאים לבית הספר שלנו הם ילדים שנשרו ממערכת החינוך, כלומר איפה שהוא במערכת החינוך לא טיפלו בהם כמו שצריך". דיתה הצטרפה לדבריו של אייל ואמרה שאי מתן ציוני מגן לתלמידי בתי הספר המקצועיים היא תוצר של מאבקים בין המשרדים. הדגש שנתנה היא על שמירת העבודה צמודת המפעלים "זה דבר שלפי דעתי אסור לוותר עליו. ההתרשמות שלנו מקריאת העיתונים היתה שזו הכוונה" אמרה. יהודה הוסיף "אם יעבירו את זה לאיפה שיעבירו –לפחות שיעשו את זה טוב. שמשרד החינוך כתוב ויצהיר שהוא לא מתכוון לנתק את הקשר עם המשק. אל תנתקו את הקשר עם התעשייה".

רבקה לזובסקי יו"ר ויצו העולמית אמרה שכיועצת חינוכית כ-13 שנים בגימנסיה הרצליה, היא הכווינה הרבה ילדים לבתי הספר המקצועיים "לא כי לא יכלו להיות בבתי ספר עיוניים אלה כי אהבו את המקצוע. והם הגיעו למשרות גבוהות ולתפקידי מפתח והניעו את המשק. אנחנו צריכים לתת כוח לחינוך המקצועי המשולב בעבודה".

"אני מאוד סימפטי לצורך שיהיה מודל אחר. אין מודל אחד שמתאים לכל סוגי הילדים" אמר ח"כ מנואל טרכטנברג "ההטרוגניות היא עובדת חיים. לא יכול להיות שמודל אחד תופס את הצרכים וההתפתחות האידאלית של כל ילד" הסביר. אם זאת הדגיש כי לדעתו השייכות של תלמידים למשרד הכלכלה יוצרת להם 'תיוג' שונה המשפיע על תפיסתם העצמית ועל האופן בו החברה תופסת אותם. "הייתי אחראי על ההשכלה הגבוה בישראל כחמש שנים וחצי, ותמיד אמרתי שתואר אקדמי הוא לא חזות הכל, ואנחנו לא צריכים לשאוף לכך לכל ילד. יש כל מיני אפיקים לרכישת השכלה והכשרה לא פחות איכותית מתואר אקדמי" אמר. עם זאת הדגיש "יש רק גוף אחד שאחראי על החינוך וזה משרד החינוך".

ועדה חינוך מקצועי. צילום: דבר ראשון.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה בחינוך מקצועי, אתמול (ראשון). צילום: דבר ראשון.

לדיון הגיע גם דניאל בן דוד, בוגר בית ספר מקצועי, אשר סיים כעת לימודי י"ג-י"ד במשרד החינוך וסיפר: "למדתי בבית ספר במשרד החניך וזה בית ספר שיש בו הרבה ילדים, 400 ילד בשכבה, 40 ילד בכיתה. לא הכי הצלחתי שם, הייתי תלמיד של ציון 50-60, שלא תמיד נמצא בשיעורים ומסתובב כל היום. בכיתה י' עברתי לבית ספר מקצועי שנתן לי כל מה שהייתי צריך כולל הסעות ואוכל. אם לא הייתי מגיע התקשרו אלי עשר פעמים, לראות אם לא קמתי. קיבלתי שיעורים פרטיים לפני בגרויות בשעות לא שעות, מורים שישבו איתי עד הערב, דברים שלא קיבלתי במשרד החינוך. וראיתי התקדמות של עצמי בדבר שלא היה לי אפשרות אליו".

רונן לוי יו"ר איגוד המוסכים בישראל הדגיש את החשיבות של שיפור הדימוי של המקצועות עצמם. "כשמדברים על חינוך מקצועי או טכנולוגי כאן בארץ מדברים על זה כעל דבר נמוך, מן משהו שהוא לא ברמה. אנחנו צריכים להפוך את המקצועות למקור גאווה. בגרמניה להיות מייסטר (חונך שמכשיר תלמידים, נ.צ.כ) זה גאווה. פה מכונאות רכב – יודעים שאתה בנמוך שבנמוך. אנחנו מאבדים את המקצועות בישראל. זה עניין ציוני, אנחנו בבעיה ציונית. אנחנו מפתחים מקצועות לא ייצרניים. המדינה לא מדברת בסופו של דבר על יצרנות ועמלנות" אמר, והוסיף כי בעיניו הפתרון טמון בעבודה משותפת של משרדי הממשלה השונים.