דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דיור

כלכלה וחברה / קבינט הדיור אישר: ארנונה חריגה לדירות שלא משמשות למגורים

התקנה, שקיימת היום כהוראת שעה, מאפשרת לרשויות מקומיות לגבות ארנונה מוגדלת מבעלי דירות שאינם מתגוררים בהן או משכירים אותן

דגם של בניין דירות יוקרה בירושלים. רוב דירות היוקרה נמצאות בבעלות אזרחים זרים וישראלים המשתמשים בהן כדירות נופש. ירושלים היא העיר בה יש הכי הרבה "דירות רפאים" - כ-10,000 דירות ריקות. צילום: ליאור מזרחי / פלאש 90.
דגם של בניין דירות יוקרה בירושלים. רוב דירות היוקרה נמצאות בבעלות אזרחים זרים וישראלים המשתמשים בהן כדירות נופש. ירושלים היא העיר בה יש הכי הרבה "דירות רפאים" - כ-10,000 דירות ריקות. צילום: ליאור מזרחי / פלאש 90.

קבינט הדיור בממשלה אישר את הצעתו של שר האוצר משה כחלון להטיל ארנונה מוגדלת על מבני מגורים שאינם בשימוש. על פי ההצעה, תוכל רשות מקומית לקבוע היטל גבוה יותר של ארנונה לדירה שאינה בשימוש הנמצאת בתחומה, בתעריף השונה מהתעריף לדירת מגורים רגילה.

ההיטל הוא חלק ממאמציו של השר כחלון להגדיל את היצע הדירות המוצעות לציבור באמצעות מאבק בתופעת 'דירות הרפאים', דירות אשר בעליהן אינם מתגוררים בהם ואינם משכירים אותם לדיירים אחרים. באמצעות קביעת תעריף גבוה יותר של ארנונה, יכולות הרשויות המקומיות לדחוף את בעלי הבתים להשכיר את הדירות או למכור אותן, ובכך להגדיל את היצע הדירות הזמינות למגורים.

עד כה נקבעה תקנה זו כהוראות שעה שתקפה עד סוף שנת 2016. כעת תיקנו שר האוצר כחלון ושר הפנים דרעי את תקנות הארנונה הכללית ברשויות המקומיות, והמירו את הוראת השעה בהוראת קבע. התקנה קובעת כי ההגדרה לדירת מגורים שאינה בשימוש היא "מבנה מגורים שלא התגורר בו איש דרך קבע בתשעה מבין שנים עשר החודשים שקדמו ל-1 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה מוטלת הארנונה". שינוי התקנות אושר גם בוועדת הכספים.

איתורן של דירות רפאים נעשה לרוב על פי חשבונות המים והחשמל: מאחר והדירות אינן בשימוש, חשבונות החשמל והמים בהם נותרים אפסיים. על פי נתונים שפורסמו בדו"ח ועדת טרכטנברג ב-2011, ומבוססים על נתונים שהתקבלו מחברת החשמל, במדינת ישראל ישנן 46,855 דירות ריקות. בעליהם של הדירות הריקות הם לעיתים תושבי חוץ, אשר מחזיקים בדירות בכדי לשהות בהן בעת ביקוריהם בארץ.

חשוב לציין כי לסוגית הדירות הריקות ישנן גם משמעויות חברתיות ועירוניות. בשכונת משכנות שאננים לדוגמא, הממוקמות מול העיר העתיקה בירושלים, ריבוין של דירות ריקות הופך את השכונה לאזור שפעמים רבות הינו ריק מאדם.

ההחלטה ליישם את התקנה ולהטיל ארנונה מוגדלת נמצאת בידי הרשויות המקומיות. בשנים האחרונות השתמשו העיריות במספר הזדמנויות בתקנה בכדי לנסות ולצמצם את מספר הדירות הריקות. לדוגמה, בחודש מרץ השנה איתרה עיריית תל אביב כ-1,400 דירות שלא הייתה בהן צריכת מים לתקופה של תשעה חודשים לפחות, והטילה עליהן חיוב גבוה של ארנונה. גם עיריית חיפה הודיעה בינואר 2014 כי תטיל חיוב ארנונה כפול על דירות שאינן בשימוש, ובחודש מרץ האחרון החלה לדרוש אותו מבעלי הבתים שנמצאו ריקים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!