דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ועדת שטרום

שוק האשראי / הממשלה תאשר היום את החוק להגברת התחרות בבנקים

החוק, שגובש על פי המלצות ועדת שטרום, קובע הטבות לבנקים חדשים והפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים ואמור לעודד כניסתם של שחקנים חדשים לשוק האשראי.

בנק ישראל (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90)
בנק ישראל (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר היום (ראשון)  את תזכיר החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אשר גובש על פי מסקנות ועדת שטרום.

עיקרי החוק דומים למסקנות ועדת שטרום, ומטרתו המרכזית היא להקל על כניסתם של שחקנים נוספים לשוק האשראי. בין השאר, מאלץ החוק את הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) למכור את אחזקותיהם בחברות האשראי ומונע מהם להנפיק כרטיסי אשראי חדשים בארבע השנים הקרובות, בנוסף, נותן החוק הקלות לשחקנים חדשים במגזר הבנקאי לתקופה של ארבע שנים, ומאפשר את העברת המידע הבנקאי של הלקוח מבנק אחד לאחר בהתאם לבקשתו. החוק גם קובע הקמת מועצה מייעצת שאמורה ללוות את יישומו.

חברות האשראי בעמדה להפוך לבנקים בעצמן

חברי ועדת שטרום מקווים שבעזרת הרגולציה החדשה, חברות האשראי יהפכו להיות בנקים בעצמן, ובכך יפתחו את התחרות בשוק. להערכתם, למרות שלחברות האשראי חסר המערך הדרוש להפעיל בנק, כגון פריסת סניפים ארצית והון בכמות מספקת, הם נמצאים בעמדה טובה להתחרות בבנקים הקיימים באמצעות יכולתן להעריך את אמינותם של הלקוחות אשר יבקשו מהם אשראי. השילוב בין תשתית המחשוב ובסיס הנתונים של החיובים בכרטיסי האשראי אמור לאפשר לחברות להעריך באופן יעיל את אמינות הלקוחות, ולכן, גם ללא סניפים ותשתיות מתאימות, הן נמצאות בעמדת זינוק טובה כדי להתחרות בבנקים הקיימים.

מי ירכוש את חברות האשראי? (ולמה?)

עם זאת, מספר שאלות עולות ביחס לאפקטיביות של הרפורמה המוצעת. נכון לעכשיו, לא ברור מי יוכלו להיות הרוכשים של חברות האשראי ולהפוך לשחקנים החדשים בעולם הבנקאות. יתר על כן, לא ברור האם האינטרסים שלהם יעלו בקנה אחד עם הוזלת השירותים הבנקאיים לציבור.

מבחינת העבר הקרוב ניתן לראות דוגמאות לכך שהגברת התחרות אין משמעותה בהכרח הורדת מחירים ללקוחות. רפורמת בכר מ-2003, שאילצה את הבנקים למכור את קופות הגמל לידי חברות הביטוח, הובילה דווקא לעליה בדמי הניהול שמשלם הציבור על הקופות. למרות מגמת הירידה במרכיב זה בשנים האחרונות, הרפורמה חיזקה באופן אסטרטגי את חברות הביטוח ולא את הציבור הרחב.

גם הורדת החסמים ליבוא מזון יוצרת תחרות שלא תמיד פועלת למען הציבור. כך למשל, מתח הרווחים של יבואני המזון נמצא במגמת עלייה ארוכת טווח, והגברת התחרות גורמת להתחלקות ברווח בין מספר גדול יותר של גורמים, אך לא להפחתת המחיר לציבור הרחב.

חוק אחר שנמצא כעת בתהליך חקיקה יכול לפתח חלופה מעניינת וצנועה בהוזלת מחירי הבנקים הוא חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. חוק זה אמור להקל על הסדרת פעולתם של גופים פיננסיים קטנים דוגמת גמ"חים ואגודות אשראי קואופרטיביות. גופים אלה בנויים מלכתחילה במטרה להעניק שירותים פיננסיים כמעט בחינם או בריבית נמוכה, ויכולים בעתיד להוות חלופה זולה משמעותית בשוק הבנקאות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!