"המחיר היה מאוד יקר, אבל הפיגוע בדומא סימן את הקו האדום. אני יכול לומר שנוצר מחסום כלפי תג מחיר, וזו האווירה התרבותית שסוחפת איתה גם הרבה מהקצוות" כך מתאר הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול" ברעננה, את השפעת פיגוע ההצתה בדומא על הציבור הישראלי ובפרט על החברה הציונית-דתית.

"אם אני לוקח שנה אחורה, אני יכול להגיד באופן כמעט וודאי שהייתה הזדעזעות טוטאלית מהמעשה של דומא. אני לא מכיר רב שלא הסתייג, אפילו הרבנים הקיצוניים", אמר הרב שרלו בשיחה עם "דבר ראשון". לאחר רגע קצר של מחשבה, הוא מבקש לסייג קלות את דבריו, ומספר שהייתה קבוצה מסוימת, "קטנה" לדבריו, שלא האמינה שמי שעשה את הפיגוע הם אלה שבאמת ביצעו אותו. "ברמה העקרונית, אני לא מכיר מישהו שדיבר מילה חיובית על עצם המעשה, אבל ישנן תיאוריות קונספירציה שמסתובבות."

שרלו מתכוון בין השאר לרב דניאל סטבסקי מבית שמש, הנחשב לרבם של נערי הגבעות. הרב סטבסקי טען כי מי שביצע את הפיגוע בדומא הם ערבים "ופרובוקטורים מהשב"כ" ואמר כי "כשזה יתגלה, בוודאי יהיו מאוכזבים מאוד". הוא גם הרב שערך את החופה ב"חתונת השנאה", שבה רקדו פעילי ימין עם אקדחים, רובים וסכינים ודקרו את תמונתו של הילד עלי דוואבשה שנרצח בדומא (אם כי לא ברור האם נכח גם בזמן הריקודים).

"הוכחה שאפשר לעצור את הטרור היהודי"

בשנה שחלפה מאז הפיגוע בדומא נרשמה ירידה משמעותית בפעולות טרור יהודי ו"תג מחיר". על פי נתוני השב"כ, במחצית הראשונה של שנת 2016 בוצעו בסך הכל 4 פעולות טרור יהודי, שכללו הצתת 2 כלי רכב ומכון לשטיפת מכוניות בפתח תקווה. לשם ההשוואה, בשנת 2015 בוצעו 16 פעולות תג מחיר, וכך גם בשנת 2014. ככל הנראה, הירידה הזו היא פרי מאמצים של המשטרה, השב"כ ופרקליטות המדינה לבלום קבוצות וגורמים שונים הקשורים למעשים אלו. בין השאר הוצאו צווי מעצר מינהליים למספר פעילים בולטים, בהם מאיר אטינגר, ועשרות צווי הרחקה מינהליים מאזור יהודה ושומרון.

"העובדה שפעולות תג מחיר נעלמו כמעט לחלוטין מחזקת את הרוב הגדול שמתנגד לכך", מוסיף הרב שרלו, "לדעתי זו הוכחה שאכן תפסו את הגורמים הרלוונטים. מה גם שהוכח שתג מחיר היא קבוצה קטנה שניתן ללכוד אותה ואפשר לסגור עליה. גם השב"כ טען את זה. נכון להיום, נראה שהושגה שליטה על הסכנה משם".

"השיח השתנה"

שרלו מספר על סימן משמעותי נוסף מבחינתו להבנת השינוי שחל מאז האירוע בדומא, "כרב, אני חשוף למפגש עם אין ספור בני נוער. פעם היה שיח על מה המדינה מתרגשת כשיש הצתה של מסגד או של שטיח בתוכו, וטענות שזה לא פרופורציונאלי למה שהערבים עשו לנו. ככה הנוער הרבה לכתוב. היום האמירות האלה כבר אינן, כאילו שהשיח הזה נעלם".

– האם יש לנו סיבה לחשוש מאירועי אלימות קיצוניים בעתיד?
"מבחינת 'תג מחיר' אני לא נביא, אין לי יכולת להגיד מה יהיה. אני יכול להצביע על משהו אחר – המאבק על פינוי מאחז עמונה. הסיבוב הראשון (פינוי המאחז ב-2006 – מ.ר.) היה לא פשוט. היה מאוד אלים, מכל הבחינות. היה בו סלוגן שאמר 'לא נהיה ילדים טובים כמו בהתנתקות'. עכשיו אני יכול להגיד שהמאבק נעשה בדרך הכי נכונה שאפשר לעשות – בצורה דמוקרטית, דרך הזירה הפוליטית והמשפטית, ללא שימוש בשפה האלימה. זה אתגר גדול למדינת ישראל. והיה אם לא תיפתר המחלוקת בשפה הזאת, אני לא יודע מה יכול לקרות. צריך לעודד את המדינה לפתור את זה בדרך הדמוקרטית" מזהיר שרלו.