דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

פרשת "קרח"

"וַיִּקַּח קֹרַח, וכו'
ויִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם…בְּנֵי לֵוִי." (במדבר, טז, א-ז)
"כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים.
איזו מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קֹרח וכל עדתו". (אבות, ה, יז)

יש להבין מה העניין של "לשם שמים", וכן מה המשמעות של "סופה להתקיים". וכי המחלוקת עצמה ברוכה היא שקיומה נצחי?

הגמרא בעירובין (דף יג) מסבירה: אמר שמואל שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלוקים חיים ומכל מקום הלכה כבית הלל.

וכי יש שתי אמיתות? איך אפשר להבין את "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"?

וקשה יותר, כי אף כשנקבעה הלָכה כבית הלל, לא היה זה על סמך הכרעות הגיוניות, או עניין של חריפות או כישרון או ידע, השיקול היה דווקא של מידות. "מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם, מפני שנוחין ועלובין (מפרש רש"י סבלנים) ושונים דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן".

בית שמאי ובית הלל חלקו זה על זה ללא הרף, אך הכבוד שרחשו זה לזה רק הלך והתעצם, משום שמטרת המחלוקות הייתה להוביל תמיד להבנה גדולה יותר ולהגיע לחקר האמת.

מה עניין "בין אדם לחברו" לאמת החותכת, להלכה הצרופה? מה הקשר בין משפט והיגיון קר לתמימות של מידות?

המושג "לשם שמים" משמעו, לשם האמת ולגופו של עניין, ללא כל נגיעות אישיות. עצם המחלוקת אינה פסולה במהותה, שכן אחת הדרכים ללבן ולהבין דברים לעומקם היא לשמוע את כל הדעות עד אשר יורדים לחקר האמת. אך כשמערבים נגיעות אישיות אל תוך המחלוקת, כשכל אחד רואה את טובתו בלבד – זו היא מחלוקת שלא לשם שמים ותוצאותיה כתוצאות מחלוקת קֹרח ועדתו.

בית שמאי ובית הלל חלקו זה על זה ללא הרף, אך הכבוד שרחשו זה לזה רק הלך והתעצם, משום שמטרת המחלוקות הייתה להוביל תמיד להבנה גדולה יותר ולהגיע לחקר האמת. ולראיה, הגמרא ביבמות (דף יד) מספרת כי בנו של הלל התחתן עם בתו של שמאי, וזאת על אף שחלקו זה על זה בנושאים של הלכות נישואין, כדי להוכיח לכולם כי שוררים ביניהם אהבה ואחווה שלום ורעות.

הגמרא בברכות (דף נח): "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות".

מדוע המשילו פרצופיהם לדעותיהם? אלא כשם שאנו שמחים שאין פרצופינו שווים ולכל אחד יש את הייחודיות שלו, כך אנו אמורים לשמוח שלכל אחד יש את הדעה שלו ולכל אחד יש את הייחודיות שלו.

הגמרא במסכת בבא בתרא (דף יב) אומרת שחכם עדיף מנביא. "איזהו חכם – הרואה את הנולד". ובמה הוא עדיף על נביא? שנביא יודע רק את התוצאה ואילו החכם יודע את הדרך. לא לחינם הוא רואה את הנולד אלא כיוון שהוא רואה את העניין בלי נגיעות אישיות, ולכן הוא יודע את התוצאה. מי שרואה היטב וחוקר את שורשי ההווה והעבר, רואה גם את הנולד, ובזה החכם עדיף על הנביא, כיוון שהנביא יכול להורות רק על התוצאה של הדבר הידוע לו ואילו החכם מגיע אל חקר האמת האפשרית גם בשינויי נסיבות.

מדוע המשילו פרצופיהם לדעותיהם? אלא כשם שאנו שמחים שאין פרצופינו שווים ולכל אחד יש את הייחודיות שלו, כך אנו אמורים לשמוח שלכל אחד יש את הדעה שלו ולכל אחד יש את הייחודיות שלו.

כל אחד מאיתנו אם היה בוחן את הדברים לאשורם ללא נגיעות אישיות היה יכול להגיע למדרגת "איזהו חכם הרואה את הנולד". אך מכיוון שאיננו יכולים להתגבר על הנגיעות האישיות שלנו אנחנו מסתכלים על הדברים דרך הרצונות שלנו, ולכן נמנעת מאיתנו האפשרות לראות את שעתיד לבוא.

ככל שאנו מסירים מעצמנו את נגיעותינו האישיות, כך נוכל להגיע לחקר האמת בראייה הבהירה ביותר, וזה הקשר בין שלמות המידות לפסיקת ההלכה. כיוון שבית הלל היו שלמים יותר במידות זכו לראות את הדברים באופן בהיר יותר ולכן נפסקה הלכה כמותם.

ומה שאמרו "סופה להתקיים" אפשר שרמזו לְמה שכתבו המקובלים, שלעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי. נמצא שגם דברי בית שמאי עתידים להתקיים ולפי זה נבין את המאמר "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!