דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

The B word

מאבק הקהילה הגאה להכרה ולשוויון חווה התקדמות גדולה בשנים האחרונות – יותר דמויות ציבוריות יוצאות מהארון, יותר ויותר מוסדות שבעבר לא יכולנו לדמיין שיקבלו את הקהילה עושים זאת, ואנו רואים דמויות להטביות בעמדות גבוהות מאי פעם בעבר. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים עצומים מולם הקהילה ממשיכה להיאבק. דוגמה אחת לאתגרים האלה ראינו בקושי העצום לקיים מצעד גאווה ראשון בבאר שבע.

You can’t bi what you can’t see

נושא אחר שמעסיק אותי ברמה האישית מתייחס למקום וליחס אותו מקבלים ביסקסואלים – אנשים שנמשכים גם לנשים וגם לגברים, ולא רק למגדר אחד. בתור ביסקסואלית, אני מרגישה שאנחנו חיים בעולם מוצף ביפוביה. עולם בו רוב האנשים פשוט לא מאמינים שביסקסואליות קיימת, בו רוב התגובות לאדם שמזדהה כביסקסואל יהיו מחיקה וזלזול. אם את אישה ואת ביסקסואלית את יכולה לקבל אחד מהשניים – או תגובה שמאשימה אותך בבלבול או תגובה שמזמינה אותך לשלישייה. אם אתה גבר לעומת זאת תקבל רק את הסוג הראשון – זה שלא מאמין לך, זה שחושב שאתה הומו שמפחד לצאת מהארון או לחלופין סטרייט שהתבלבל. אפשר לחשוב על כמה וכמה סיבות לכך שאלה התגובות שביסקסואלים וביסקסואליות מקבלים, אחת מהן קשורה לדעתי לחוסר חמור בייצוג.

You can’t bi what you can’t see
ביסקסואלים לא קיימים. לא בסרטים, לא בסדרות, לא בפרסומות, לא בפוליטיקה, לא בחיים הציבוריים – הם לא שם. אפשר למצוא פה ושם סדרה סמי-מוכרת שמציגה דמות ביסקסואלית (כמעט תמיד אישה) וגם משתמשת במושג ביסקסואליות, אבל זה נדיר. ברוב המקרים – או שלא נהיה קיימים, או שתוצג לפנינו דמות ביסקסואלית שתוגדר במושגים אחרים.

דוגמה אחת היא "כתום זה השחור החדש". סדרה שיכולה להיחשב למהפכנית מבחינת כמות הנשים שמככבות, כותבות ויוצרות אותה, אך נתקלת בקושי בתחום הייצוג הביסקסואלי. הסדרה מוצפת בנשים ביסיות כאלה ואחרות, הדמות הראשית היא ביסקסואלית, יש בה דמויות שבמהלך הסדרה מגלות את המשיכה הביסקסואלית שלהן. עדיין, לאורך 4 עונות שלמות, אנחנו לא שומעים את המושג שאין-לומר-את-שמו, אפילו לא פעם אחת. את הדמות הראשית, פייפר, אנחנו פוגשים כשהיא מאורסת לגבר ומהר מאוד מגלים שבעבר ניהלה מערכת יחסים ארוכה עם אישה. כשהיא מדברת על הנושא הזה עם בן זוגה או משפחתה היא מכנה את עצמה "לסבית לשעבר" או שהיא מדברת על "מערכת היחסים הלסבית" שהיתה ואיננה. בהמשך היא והאקסית חוזרות לזוגיות ואנחנו רואים חלקים בסדרה בהם היא נקרעת בין שתי האהבות שלה – גבר ואישה. אם פייפר הייתה אישה אמיתית הייתי מקבלת את זה שהיא מגדירה את עצמה כמו שהיא רוצה – בא לה להימשך לשני המגדרים ולקרוא לעצמה "לסבית לשעבר"? בבקשה. אבל היא דמות שהומצאה בשביל סדרה, וכמו רובן המוחלט של הדמויות הביסקסואליות שאנו רואים על המסך גם היא לא משתמשת אף פעם במושג "ביסקסואליות".

דמיינו עולם שעוד לא התחיל את מלחמתו בהומופוביה

למה חשוב בכלל להשתמש במושג? מה רע בהצגת דמות ביסקסואלית מבלי להגדיר אותה ככזו? החשיבות היא לנו הצופים. המדיה שמקיפה אותנו והתוכן שאנו נחשפים אליו משפיעים על תפישות העולם שלנו, על הדברים שאנו מגדירים נורמליים ולא נורמליים. דמויות מלאות של הומואים משפיעות על רמת ההומופוביה בחברה, דמויות חיוביות של בני מיעוטים משפיעות על גזענות. באותה צורה, אנשים שמרגישים שהם נמשכים לגברים ולנשים אך לא נחשפים כמעט אף פעם לדמויות ביסקסואליות על המסך, ירגישו הרבה פחות בטוחים בזהות שלהם.

אני מדברת בחודשים האחרונים עם יותר ויותר ביסקסואליות וביסקסואלים שמספרים על החוויות שלהם ככאלה. דבר אחד שחוזר אצל כל מי ששוחחתי איתו הוא העברת שנים ארוכות תחת זהות אחרת. אם זאת אישה שהמשיכה העיקרית שלה היא לנשים – היא תספר איך העבירה את כל התיכון והצבא כשהיא קוראת לעצמה לסבית. אם זה גבר שנמשך בעיקר לגברים – הוא יספר איך הציג את עצמו שנים כהומו. כך ביסקסואלים רבים נותנים רק לצד אחד של המשיכה שלהם נראות עד שהם מבינים ומקבלים את הזהות המינית המלאה שלהם. במקרים רבים זה לא בגלל שהמשיכה הנוספת לא הייתה קיימת לפני, אלא מכיוון שקשה מאוד להבין ולקבל משיכה שאינה מדוברת ואינה מונכחת במרחב הציבורי.

דמיינו עולם שעוד לא התחיל את מלחמתו בהומופוביה. עולם בו אין מחוץ לארון אף מפורסם הומו, פוליטיקאי הומו, מנהיג הומו, אף סדרה על הומואים ואף דמות של הומו שאפשר להיחשף אליה או להזדהות איתה. עולם בו המושג "הומו" כמעט ואינו נשמע. זה עולם בו בני נוער הומואים מפחדים עוד יותר מעכשיו לצאת מהארון או לדבר על מה שהם חווים, עולם בו היציאה הזאת מסוכנת להם עוד יותר מכמה שהיא מסוכנת היום. מחיקת הזהות הזאת היא פחות או יותר, למעט כמה דוגמאות יוצאות דופן, מה שחווים היום ביסקסואלים וביסקסואליות. המצב הזה הוא אחד הגורמים לכך שכל כך הרבה ביסקסואלים נמצאים בארון, לכך שמחקרים רבים מראים שביסקסואלים מהווים את האחוז הגבוה ביותר בתוך הקהילה הגאה, ובכל זאת אנו שומעים ורואים כל כך מעט מהם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!