דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב המדינה

תקציב המדינה / חוק יסוד תקציב המדינה עבר בקריאה שנייה ושלישית

אחרי שורת דיונים בוועדת הכספים ובתום דיון ארוך במליאת הכנסת, אושר חוק היסוד ברוב של 50 חברי כנסת מול 44. חברי האופוזיציה תקפו את שר האוצר שתמך בהצעה משיקולים קואליציוניים בלבד. טרכטנברג: "כל המשרד שלך, כולם בדעה אחת, ואתה נכנע לראש הממשלה על זה?"

מליאת הכנסת במהלך הדיונים על התקציב הדו שנתי (צילום: פלאש 90)
מליאת הכנסת במהלך הדיונים על התקציב הדו שנתי (צילום: פלאש 90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), שנועד לאפשר את הצעת התקציב הדו-שנתי לשנים 2018-2017 אושר אתמול (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית לאחר דיון ממושך במליאת הכנסת. 50 חברי כנסת תמכו בחוק, ו-44 התנגדו.

"דעתי האישית היא שלא צריך תקציב דו-שנתי" אמר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), "אבל אני חתום על הסכם קואליציוני.  זו גם הייתה עמדתו של שר האוצר, אנחנו ישבנו יחד בישיבה, עם ראש הממשלה, והוא אמר: 'אכן אני חתום על הסכם קואליציוני, ואני אכבד את זה', וזאת תמונת המצב. יש לזה מעלות, ויש לזה חסרונות. לו זה היה תלוי רק בי, היה מגיע תקציב חד-שנתי. אבל זה לא תלוי רק בי, אני חלק ממערכת".

לדבריו של גפני, הצעת התקציב אינה הצעה לתקציב אחד עבור שנתיים, אלא שתי הצעות תקציב נפרדות ל-2017 ו-2018 אשר מצביעים עליהן ביחד. "פעם הכנסת הייתה מאשרת את התקציב הדו-שנתי והכנסת יוצאת מהעניין, והפעם זה יהיה אחרת" אמר. גפני התייחס למנגנון ההתכנסות המוטמע בחוק התקציב, על פיו הממשלה תגיש לכנסת עד סוף דצמבר 2017 תכנית לביצוע איזון בתקציב 2018, בהתאם לעדכון תחזיותיה בדבר הכנסות והוצאות המדינה. אולם סביר שתכנית שכזו, במידה ויהיה בה צורך, תתקן רק היבטי מאקרו של התקציב ואך ורק בדרך של קיצוץ, ושהדיון הציבורי והפוליטי שיתאפשר סביבה יהיה מצומצם מזה המתנהל סביב חוק תקציב, המחויב בהגשה לכנסת 60 ימים מראש.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), הדגיש את הקושי לחזות את השינויים בשדה הכלכלי הגלובלי והמקומי לאורך תקופת זמן כה ארוכה, והדגיש כי "זה לא תקציב דו-שנתי, אדוני, זה תקציב תלת-שנתי, אם אנשים כאן לא שמו לב. אנחנו מדברים על 17'–18', אבל כאן אנשים שוכחים שאם הממשלה הזו תשרוד – בחירות אמורות להיות ביוני 2019. אז מה יעשו? תקציב לשישה חודשים?"

ח"כ אורלי לוי -אבקסיס אמרה כי יש הסכמה גורפת שתקציב דו-שנתי הוא טעות. "אולי היחידי שראה בזה יתרון היה ראש הממשלה. אבל היתרון שלו לא היה מהפן הכלכלי, בטח לא מהפן החברתי, אלא מהרצון שלו לשרוד פוליטית. והתקציב הדו-שנתי בעצם מאפשר לו לשרוד פוליטית עד מרץ 2019".

לוי-אבקסיס, לצד חברי כנסת נוספים, הפנתה את חיציה אל שר האוצר משה כחלון, שהצהיר כבר כי הוא מתנגד לתקציב הדו-שנתי באופן עקרוני, ותומך בו משיקולים קואליציוניים.

"מדוע שר האוצר לא דאג שהאחריות שלו תבוא לידי ביטוי גם בהתנהלות שלו?" שאלה לוי-אבקסיס. גם ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) מתח ביקורת על כחלון ואמר "מה, ראש הממשלה היה מפרק את הממשלה וזורק אותך מהממשלה אם היית עומד על זכותה של מדינת ישראל להתנהל מקצועית כפי שצריך? מישהו היה מעז לעשות לך את זה? אז למה? כל המשרד שלך, כולם בדעה אחת, ואתה נכנע לראש הממשלה על זה? למה? בוא תקום ותסביר את זה". טרכטנברג הזכיר בדבריו כי מעולם לא נפלה ממשלה בישראל כתוצאה מהצבעות על תקציב.

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) הזכיר את התקציב הדו שנתי של  2011-2012. "כשאנחנו שואלים את עצמנו ומסתכלים מה קרה בפעם האחרונה במדינת ישראל כשהיה תקציב דו-שנתי אנחנו רואים שהמשק הגיע לגירעון של 50 מיליארד שקל" אמר מרגלית, "וכשהגיעו ל-50 מיליארד שקל, זה כמו שאתה פתאום סוטה מהכביש כשאתה נוסע מאוד מאוד מהר, היו צריכים לעשות סטייה נגדית. ובאותה סטייה נגדית – שהייתה כרוכה בהעלאת המע"מ, שזה מס שפוגע מאוד בשכבות המתקשות יותר, וקיצוץ הקצבאות מרגע לרגע, שמאוד פגע בחלקים שלמים באוכלוסייה – הבאנו ל-50,000 משפחות שנפגעו ובתוך הדירוג של ה-OECD הגיעו באותה שנה מתחת לקו העוני".

טרכטנברג הזכיר גם את התקדים שהוביל לחקיקת תקציבים דו-שנתיים בישראל ואמר "העניין הזה נולד ב-2009 מתוך כורח, מכיוון שזו הייתה בשנת בחירות והמדינה התנהלה ללא תקציב. 'אמרו: נעשה כבר תקציב לשנה הזאת, שלא עשינו בשנה הקודמת, ונשליך כבר על השנה הבאה'. מה החשש הגדול שלי? שזה יתקבע במדינת ישראל מכאן ואילך, כנגד מה שקורה בכל העולם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!