לפני כשבועיים, יצאו שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן בהצהרה משותפת לפיה יעלה תקציב סל הבריאות מ-350 מיליון ש"ח ל-550 מיליון ש"ח, וכי 50 מיליון ש"ח מהתוספת לתקציב ייועדו להרחבת תחום הסקירות הגנטיות. אולם לפי הצעת החוק שפורסמה אתמול (רביעי), וכפי שדווח ב'דבר ראשון' עם פרסום ההצהרה, התוספת המשמעותית לתקציב הסל – 250 מיליון ש"ח – תגיע מכיסם של אזרחי ישראל.

האופן שבו משרד האוצר מתכנן לממן את הגדלת התקציב היא דרך הטלת מס על המבוטחים בשירותי בריאות נוספים (שב"ן, הביטוחים המשלימים של קופות החולים השונות). ובביטוחי בריאות פרטיים. על פי הצעת החוק "החל ממועד גביית ההיטל על ההכנסה, ישמשו הסכומים שייגבו להגדלת המימון הציבורי ולעדכון סל שירותי הבריאות בסך של 200 מיליוני ש"ח נוספים אשר ייכנסו לעלות הסל מדי שנה". על פי הערכת האוצר, "החלטה זו צפויה להביא לתוספת הכנסה בתקציב המדינה של כ-200 מיליון ש"ח לשנה כמפורט להלן: כ-115 מיליון ש"ח לשנה מהיטל השב"ן, כ- 85 מיליון ש"ח לשנה מההיטל על ביטוחי הבריאות הפרטיים".

בשנת 1997, אחוז משקי הבית בחמישון העליון שהיו בעלי ביטוח משלים היה גדול פי 3.7 ממקביליהם בחמישון התחתון. בשנת 2014 ירד הפער ל-1.7. נתון חשוב נוסף הוא שהחל משנת 2006, יותר מ-50% ממשקי הבית בחמישון התחתון מחזיקים ביטוח משלים.

גובה ההיטל שיוטל על הכנסותיהן של קופות החולים מביטוחים משלימים יעלה באופן הדרגתי. בשנת 2017 יעמוד ההיטל על 3%, בשנת 2018 יעלה ל-6%, ובשנת 2019 יעמוד על 9%. המדינה צפויה להגדיל את הכנסותיה לכל אחת מהשנים 2019-2017  בכ-200 מיליון ש"ח, שישמשו להגדלת סל הבריאות.

אך במקביל יוביל הדבר להעלאת הסכום המשולם על ידי המבוטחים, שהם רוב המבוטחים בישראל, עבור הביטוח המשלים. בניגוד לביטוח הבריאות הממלכתי, אשר נגבה על ידי ביטוח לאומי, ומשולם באופן פרוגרסיבי כאחוז מהכנסת המבוטח, הרי שהביטוחים המשלימים הינם בסכומים אחידים (לפי קבוצות גיל), ולכן הנטל של התוספת לתשלום הביטוח המשלים יורגש יותר אצל בעלי ההכנסות הנמוכות.

כולם ישלמו

על אף שניתן היה לשער כי השב"ן וביטוחים פרטיים הם נחלתן של השכבות החזקות, ולפיכך תכנית האוצר תמסה את בעלי האמצעים, המציאות שונה בתכלית, לפי נתוני ה-OECD למעלה מ-80% מהתושבים בישראל יש ביטוח פרטי או שב"ן דרך הקופות.

בנוסף, מדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם בסוף חודש מאי השנה, עולה כי אם בעבר היה השב"ן נחלתן של השכבות המבוססות יותר, כיום שיעור בעלי ביטוחים אלה מתחלק באופן כמעט שווה בין כל שכבות האוכלוסייה. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 1997, אחוז משקי הבית בחמישון העליון שהיו בעלי ביטוח משלים היה גדול פי 3.7 ממקביליהם בחמישון התחתון. בשנת 2014 ירד הפער ל-1.7. נתון חשוב נוסף הוא שהחל משנת 2006, יותר מ-50% ממשקי הבית בחמישון התחתון מחזיקים ביטוח משלים.

בהודעתו על הגדלת תקציב הסל, טען שר הבריאות כי "הרפורמה הזו תוביל לסל שוויוני יותר… ותסייע ביצירת מערכת שוויונית עבור מעמד הביניים והשכבות החלשות". אך שכיחות השימוש בביטוחים המשלימים לסוגיהם, כפי שעולה מהנתונים, בצירוף העובדה שהמס המתוכנן יוטל באופן שווה על כלל המבוטחים – ללא קשר למצבם הכלכלי – מראה כי האופן שבו תכוסה תוספת התקציב יפגע דווקא במעמד הביניים ובשכבות החלשות.

פגיעה אפשרית נוספת בציבור המבוטחים טמונה בחוק החדש הקובע כי על קופות החולים "לבצע תוך 60 יום התאמות בתכניות השב"ן, בין היתר, כך שיוסרו מתכניות אלה שימושים שאינם נמצאים בתעדוף גבוה מבחינת יעילותם הרפואית, וזאת כדי שלא יהיה צורך בהגדלת סכום דמי החבר שנגבים בתכניות אלו כתוצאה מההיטל האמור". משמעות הדבר שקופות חולים שלא תרצינה  להעלות את דמי הביטוח, תיאלצנה להקטין את מספר השירותים הכלולים בו. על אף שצעד זה, לכאורה, חוסך מהמבוטחים את עלות המס החדש, הרי שבפועל, עלויות השירותים שתוצאנה מהביטוחים תתגלגלנה ישירות אל הלקוחות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "ככל שיהיה צורך בהפחתת שירותים הנושא יבחן באופן מקצועי על ידי המשרד כך שיבוטלו שירותים שהם אינם חיוניים ואינם הכרחיים בשב"ן".

משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה כי "מטבע הדברים אנו תומכים בהגדלת סל התרופות  אך לא באמצעות  מיסוי על השב"ן.  עמדתנו היא כי יש להזרים מקורות כספיים חדשים למערכת ולא להשתמש בכסף פרטי למימון סל ציבורי. עוד מוקדם לדעת מה תהיה השפעתה של החלטה זו על מגוון השירותים אך היא בוודאי לא תאפשר הוספה של שירותים כמו שנעשה בשנים האחרונות".

תגובת משרד האוצר לא נתקבלה תגובה נכון לשעה זו.