דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

אסטרולוגיה ניאו-ליברלית

כניסתה הצפויה של 'ישראל ביתנו' לממשלה, הציפה את השאלה איך יוכל נתניהו להיענות לדרישות הכלכליות של הסיעה, כשלצווארה של הממשלה כרוכה משקולת הברזל של "הנומרטור". הדרישה בעלת המשמעות התקציבית העיקרית, היא הגדלת הקצבה לגמלאים עולי ברית המועצות, אשר יתכן ותתגלגל להעלאת הקצבה לכלל הזקנים, בעלות מוערכת של מיליארדי שקלים.

את הקדימון להתנגשות בין צרכים חברתיים מוצדקים מהמעלה הראשונה לבין "הנומרטור" אפשר היה לראות בפרשת העלאת יהודי אתיופיה.

הפגנה למען העלאת יהודי אתיופיה - הפאלשמורה צילום: קורינה קרן / פלאש 90
הפגנה למען העלאת יהודי אתיופיה – הפאלשמורה צילום: קורינה קרן / פלאש 90

בנובמבר 2015 אישרה הממשלה פה אחד את הצעת המחליטים שהעלה שר הפנים דאז, סילבן שלום, להעלות במהלך חמש שנים את שארית יהודי אתיופיה הכוללת 9,146 בני אדם הממתינים במחנות מעבר בגונדר ובאדיס אבבה. גם משרד האוצר גיבה את ההחלטה. לאחר האישורים, הוקם צוות מיוחד בין משרדי שכלל את מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציגי משרדי האוצר, על מנת להכין את התוכנית שתממש את ההחלטה. שלושה חודשים לאחר מכן בפברואר 2016 הודיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה כי ביצוע ההחלטה מושהה מאחר ואין מקור תקציבי לביצוע ההחלטה.

הבעיה לא הייתה שבתקציב 2016 אין כסף לביצוע ההחלטה. אלא שעל פי "הנומרטור" בשנים הבאות צפויה חריגה מתקרת ההוצאה ועל כן, כדי לאשר את ההחלטה צריכה הממשלה לקבוע קיצוץ או גדילה בהכנסות לשנים הבאות שיהיו שוות ערך לעלות ההחלטה. מה עלות ההחלטה? הצוות הבין משרדי קבע כי ההחלטה להעלות את 9,146 יהודי אתיופיה תעלה כ-3 מליארד שקל. כלומר סכום דמיוני של קצת למעלה מ-328,000 ₪ לאדם. לשם השוואה, אם חישוב דומה היה מבוצע בתחילת שנות ה-90', עת עלו לארץ כמליון יהודי ברית המועצות לשעבר, הממשלה הייתה צריכה למצוא מקור תקציבי להוצאה של 328,012,000,000 ש"ח, שזה בערך כל תקציב המדינה השנתי בימינו. אגב, בפועל עליית יהודי ברית המועצות הייתה אחד מקטרי הצמיחה המשמעותיים במהלך שנות התשעים.

גפני, יו"ר ועדת הכספים, תמך בהכנסת הנומרטור - והתחרט צילום: פלאש 90
גפני, יו"ר ועדת הכספים, תמך בהכנסת הנומרטור – והתחרט צילום: פלאש 90

שני חברי כנסת מהליכוד החליטו כי הם לא מוכנים לקבל את גזירת ה"נומרטור". חבר הכנסת אברהם נגוסה וחבר הכנסת דודי אמסלם, המשמש גם כיו"ר ועדת הפנים, פתחו ב"מרד" והודיעו כי עד שלא תאושר ההחלטה להעלות את שארית יהודי אתיופיה הם לא מגיעים להצבעות ואינם משתפים פעולה עם המשמעת הקואליציונית. העובדה שהקואליציה של נתניהו מנתה באותה העת רק 61 חברי כנסת הפכה את המרד של נגוסה ואמסלם לאפקטיבי ביותר.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים יצא אז בהודעה כי הוא יקדם הצעת חוק לביטול הנומרטור. גפני שאישר בוועדת הכספים את הכנסת הנומרטור לחוק ההסדרים רק מספר חודשים קודם, הבין את גודל הטעות ואמר "לפי הנומרטור, אי אפשר היה להקים את מדינת ישראל".

הפתרון למשבר שארית יהודי אתיופיה הגיע באפריל, כשנתניהו הגיע לסיכום עם נגוסה ואמסלם כי העלאת בני הפאלשמורה תחל כבר ב 2016 עם העלאתם של כ 1300 מהם, וקצב העלאה של השאר יקבע בהתאם לדיוני תקציב 2017 -2018.

אז מה זה הנומרטור הזה?
הנומרטור הוא כלי לחיזוי הוצאות הממשלה לשלוש השנים הבאות (מעבר לשנת התקציב הנידונה). הנומרטור אוסף את תחזית התחייבויות הממשלה הנובעות מחקיקה, פסיקה, החלטות ממשלה, הסכמים ועוד. אליהן הנומרטור מוסיף את תחזית הגדילה של האוכלוסיה ומשתנים סטטיסטים נוספים להם יש משמעות תקציבית (לדוגמא הארכת גיל הפנסיה כתוצאה מגדילת תוחלת החיים). אל תחזית התחייבויות הממשלה המכונה "הטייס האוטומטי" מצרפים את תחזית ההכנסות, תחזית הגירעון ותחזית צמיחת התמ"ג. את הנתונים הללו מעמידים מול שני הכללים הפיסקאלים הקבועים בתיקונים לחוק "הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992" הראשון הוא הגירעון המותר לאותה שנה לפי כלל הגירעון, השני הוא מגבלת ההוצאה המותרת לאותה שנה על פי כלל תקרת ההוצאה.

קשה להגיד שלהעלות את 9146 יהודי אתיופיה זה לא ראוי וצודק. אבל אפשר להגיד שהנומרטור לא מאפשר.

בסופו של דבר, קובע הנומרטור האם השנים הבאות צפויות לחרוג מכלל תקרת ההוצאה וכלל הגירעון ובכמה. הנומרטור, ככלי לחיזוי המדיניות הפיסקלית, הוכנס לראשונה לשימוש פנימי במשרד האוצר בשנת 2014. בחוק ההסדרים שליווה את תקציב 2015-2016, נכנס הנומרטור כתיקון המחייב את הממשלה לשמור על הריסון התקציבי לשלוש השנים הבאות, גם בהחלטת התקציב וגם בכל החלטה בעלת משמעויות תקציביות. כלומר, בגין כל החלטה בעלת אופי תקציבי שהממשלה רוצה לקבל היא צריכה לפנות לנומרטור ולבדוק לא רק האם יש בתקציב הנוכחי כיסוי להחלטה, אלא גם אם ישנו כיסוי בשלוש השנים הבאות, כפי שהן צפויות בנומרטור. בעצם הנומרטור הפך להיות כלי המרחיב את הריסון התקציבי שיוצרים כלל ההוצאה וכלל מגבלת הגרעון – שלוש שנים קדימה.

מה החזאי מבין?
מעבר לכך שכלל ההוצאה וכלל הגירעון כופים על הממשלה מדיניות מצמצת, הפוגעת בשירותים החברתיים של האזרחים, לנומרטור יש בעיה קשה נוספת – התחזית.

עד כמה נוטות התחזיות עליהן נסמך הנומרטור להיות לא מדויקות, העיד שר האוצר כחלון, כשהסביר את התנגדותו לתקציב דו שנתי: "תקציב דו־שנתי לא טוב לכלכלת ישראל בעיקר בגלל תחזיות. אתה לא יכול לחזות הוצאות כספיות ב־2018 על פרויקט כזה או אחר. יש כאן אתגרים ויש כאן הפתעות".

ח"כ משה גפני "לפי הנומרטור, אי אפשר היה להקים את מדינת ישראל".

כדי להבין עד כמה התחזיות מוטות ע"י תפיסת העולם של מי שעורך אותן, ניתן להביט על השינוי שחל במהלך השנים האחרונות בטווח הטעות של תחזית הגביה ממיסים, לעומת הביצוע בפועל. מדו"ח מבקר המדינה עולה כי בין השנים 1992-2003 התחזית תמיד הייתה אופטימית מדי ובסוף השנה התברר כי המדינה גבתה פחות כסף מהמתוכנן. זאת למעט השנים 1999-2000. טווח הטעות הממוצע נע סביב 5% כשבשנים 2002-2003 הסטיה הגיעה לרמה של 10%!

החל משנת 2004 התחלף הדיסקט באוצר. במרבית השנים שבין 2004-20015 האוצר העריך באופן פסימי את ההכנסה הצפויה מגביית המיסים זאת למעט השנים 2008-2009 והשנים 2011-2012. בשבע מתוך 11 השנים האחרונות, נוצרו עודפי גביה ממיסים בשיעורים של עד 7.5% מהתחזית. בשנת 2015 לדוגמא, עודפי הגביה ממיסים עמדו על כ-7 מליארד שקלים.

התחזיות של השנים האחרונות הן לא יד המקרה. כל הכספים שמוגדרים עודפי גביה, מועברים ישירות לכיסוי הגירעון ובכך משרתים מדיניות כלכלית מצמצמת. אם התחזיות היו אופטימיות יותר, חלק גדול יותר מהמיסים יכול היה להיות מופנה לשירותים חברתיים ופחות לכיסוי הגירעון.

בשבע מתוך 11 השנים האחרונות, נוצרו עודפי גביה ממיסים בשיעורים של עד 7.5% מהתחזית. בשנת 2015 לדוגמא, עודפי הגביה ממיסים עמדו על כ-7 מליארד שקלים.

אין לא יכול – יש לא רוצה
מדוע קידם ראש הממשלה את ה"נומרטור" בחוק ההסדרים, כך שיהפוך אח"כ לסד המגביל את יכולת קבלת ההחלטות של הממשלה שלו? מעבר לתפיסת העולם הניאו ליברלית הקובעת כי יש לצמצם את השירות שהמדינה נותנת לאזרחיה, ראש הממשלה נהנה מכך שיש לו את האפשרות להגיד – רוצה אבל לא יכול. קשה להגיד שלהעלות את 9,146 יהודי אתיופיה זה לא ראוי וצודק. אבל אפשר להגיד שהנומרטור לא מאפשר. קשה להגיד שהמצב בו חיים העולים הותיקים מוצדק. אבל אפשר להגיד שאין לזה כיסוי תקציבי ב-2019.

אם נחזור לכניסת ישראל ביתנו לממשלה, תסריט צפוי הוא שבימים הקרובים יודיע ראש הממשלה כי נמצא פתרון. האופציה הפחות סבירה היא שנתניהו יודיע כי על אף הנומרטור וכלל מגבלת ההוצאה הוא מקבל החלטה שצפויה להגדיל את מסגרת התקציב. האופציה ההגיונית לתסריט הזה היא שנתניהו יתפור תרגיל, כמו בסיפור העלאת 9000 יהודי אתיופיה הנותרים, שיאפשר לליברמן להציג הישג מצד אחד ואילו מהצד השני לא לשבור את הכלים באשר לכללים הפיסקלים ודימוי האחריות התקציבית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!