דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

לא חסרת פגמים

כשניגשים לכתוב משהו על ביונסה/קווין-בי, יש להניח שהוא כבר נכתב בעבר. ביחס לזה שמדובר בכוכבת הכי גדולה בעידן שבו מה שרוב האנשים עושים זה לכתוב את דעתם באינטרנט, קשה לחדש בנושא. ועדיין יש משהו בה, בקווין-בי שמושך שוב ושוב את כולם, כולל אותי, שלא נמנית עם המעריצים הגדולים שלה.

עוד דבר שכדאי לציין הוא שלא משנה איך היה יוצא האלבום החדש, אותו מספר המילים היה נכתב עליו. כולם מדברים על האיכות המדהימה שלו, אבל במצב שהיא נמצאת בו זה לא כל כך משנה מה ביונסה תעשה, הכל יזכה לאותה תשומת לב, שזה בגדול כל תשומת הלב שהעולם יכול לתת למשהו, גם אם לא מדובר ביצירה הכי משמעותית שלה.

האלבום lemonade, שהוא בעצם קליפ באורך שעה, יצא במפתיע לפני כשבועיים דרך האפליקציה טידאל שנמצאת בבעלות בעלה של קווין-בי, ג'יי.זי. האלבום מנסה לתאר איזו שהיא דרך אותה ביונסה עוברת מלגלות שהיא נבגדה (ככל הנראה ע"י ג'יי.זי), הכעס, ההשלמה/קבלה, הבחירה שלה בעצמה ועד הסוף הטוב שבו המשפחה חוזרת להיות משפחה כפי שמצופה ממנה.

ביונסה בהופעה צילום:Donna Lou Morgan, U.S. Navy מתוך ויקימדיה קומונס
ביונסה בהופעה צילום:Donna Lou Morgan, U.S. Navy מתוך ויקימדיה קומונס

ביונסה ממשיכה את העיסוק שלה במיניות, פמיניזם, מצב השחורים בארה"ב ומשפחה. במובן הזה היא לא מוכנה לוותר על אף אחד מהמאבקים שלה ולהיכנס לנישה מסויימת. היא תעשה פופ או אר.אנ.בי איכותי וקליל, אבל תנסה לתת לו טוויסט. בעיני זה עובד רק כי אף זמרת אחרת לא מתקרבת לדימוי הציבורי וחברתי שבא עם המותג. אם פעם היו משווים בינה לבין ריהאנה, היום כבר אף אחד לא יעז להשוות בין ביונסה לרירי שעושה באנגים והולכת רוב הזמן ערומה.

המעמד של ביונסה לא נוצר במקרה. מי שהכתיר אותה והפך אותה למי שהיא זה גבר שחור וחזק אבל לא ג'ייזי כפי שרבים חושבים. לא, מדובר בנשיא ארה"ב, ברק אובמה.

ביונסה שרה בטקס ההשבעה הראשון (2008) של אובמה, ולאחר מכן שרה באירוע ההשבעה בבית הלבן את at last כשבסופו הזילה דמעות. התמונות האלו הפכו אותה למנהיגת העולם החופשי, במובן ההוליוודי.

האלבום כולו הוא מחווה לנשים שחורות, מאבקן באדונים הלבנים שניצלו והעבידו אותן, בשוטרים שיורים והורגים ללא סיבה את בניהן, אבל גם מאבק בתוך המשפחות שלהן – אבותיהן ובעליהן. בתחילת האלבום ביונסה משלבת קטעים שכתבה המשוררת הבריטית ממוצא סומאלי, וורסאן שייר, המשך לשיר flawless מהאלבום הוקדם בו היא שילבה קטעים מנאומה של הסופרת הניגרית צ'ימאמאנדה נגוז'י אדיצ'י. אורח נוסף הוא מלקולם X, שהציטוט שלו ש"נשים שחורות הן הציבור הכי מדוכא בארה"ב" מצוטט בסוף השיר 'freedom', בו נראות נשים שחורות מרחבי המדינה.

https://www.youtube.com/watch?v=L_Hgh7sPDLM

ביונסה בסופר-בול האחרון

לכל אורכו של האלבום ביונסה מארחת ומסמפלת קולות של אנשים שחורים והדיכוי שהם עברו: האמהות של טרייבון מרטין, אריק גארנר ומייקל בראון שנהרגו מידי שוטרים מקומיים, ובמקרה הם היו גם שחורים, נראות באחד השירים כשהן מחזיקות את תמונותיהם. גם נינה סימון ולד זפלין מסומפלים באלבום, והטניסאית סרינה ווליאמס משתתפת בקליפ. הקליפ/סרט עצמו הוא מחווה אינסופית ליופי שחור, אופנה שחורה, ושיער שחור ומקורזל. אפשר גם לומר שזו למעשה הפקת אופנה מטורפת עם פסקול.

מבחינת איכות השירים, אני מאוד אהבתי את "דדי לסונס" שהוא בכלל שיר קאנטרי, ושמחתי מאוד על הבחירה של ביונסה להכניס אותו ולפנות לעוד קהלים. השיר הוא על דברים שקווין-בי למדה מאבא שלה, שחוץ מלמזוג לו וויסקי עם התה הוא מנסה להכין אותה למפגש עם הגברים בעולם הזה. "אבא שלי הזהיר אותי מגברים כמוך, הוא אמר, מותק הוא משחק בך", היא שרה, והכל באווירת קאנטרי נעימה וזורמת.

"אני אוהבת את האפרו של התינוקת שלי, אני אוהבת את הניגר שלי עם נחיריים של הג'קסון פייב" (formation)

שיר נוסף שהוא לדעתי הטוב באלבום, הוא freedom. הראפר המצליח בעולם כיום קנדריק למאר, מתארח בו, והוא מנקז לתוכו את כל השאיפות של ביונסה להיות אישה שחורה ומצליחה. הוא מדויק וגם הכי מזכיר זמרות שחורות מהסיקסטיז.

השיר הכי חזק במובן של מילים וכעס הוא 'סורי'. בשיר ניתן לשמוע משפטים כמו, "תמצוץ לי את הביצים", ו-"אצבע אמצעית למעלה". באנגלית זה נשמע יותר טוב.

"אבא שלי הזהיר אותי מגברים כמוך, הוא אמר, מותק הוא משחק בך" (Sorry)

את האלבום סוגר FORMETION שיצא לפני חודש כקליפ בפני עצמו. בקליפ שמצולם ברובו בניו אורלינס, ביונסה משתמשת בדימויים חזותיים המתייחסים לאסון קתרינה, סופת ההוריקן שפגעה בניו-אורלינס ב-2005 והובילה למותם של למעלה מ-1,800 איש, רובים שחורים ועניים. השיר עצמו מתאר כמה זה קשה – אבל כמה היא אוהבת – להיות שחורה.

כל אחד מהשירים בנפרד די חלש, אבל צפייה/האזנה רציפה לכל האלבום\קליפ הזה היא ללא ספק חוויה רגשית חזקה. לא אהבתי את הסוף הטוב שהיא יצרה בסוף -לחזור לג'י.יזי על אף הבגידה. אם את מנסה להיות מודל לחיקוי לנשים את צריכה, לדעתי, לגרום להם להאמין שהן יכולות להצליח ולהגשים את עצמן ושסוף טוב הוא לא בהכרח הבחירה משפחה.

כמו האלבום כולו, השיר נגמר בזה שביונסה אומרת שתכלס הדרך היחידה לנצח היא אם יש לך כסף. אם מצרפים לכך את סוף האלבום בכלל, שהוא שיר הלל למונוגמיה ומשפחה קלאסית, אנחנו נשארים עם די מעט. מכל הצהרות השחרור, השוויון ומיגור הדיכוי לא נשאר הרבה. ביונסה, לכי תקראי קצת מרקס.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!