דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אפריקה

נשק ישראלי / פעיל בבית היהודי נגד סחר הנשק של ישראל באפריקה

אלי יוסף (60) שואף להוביל למחאה המונית נגד הסחר של ישראל בנשק עם מדינות דיקטטוריות המבצעות פשעי מלחמה. בימים אלו הוא פונה לרבנים ול'מורי מוסר' מכל חלקי החברה, ומאיים בשביתת רעב.

בנימין נתניהו ונשיא קניה בעת ביקור רה״מ באפריקה באוגוסט 2016. צילום: קובי גדעון / לע״מ.
בנימין נתניהו ונשיא קניה בעת ביקור רה״מ באפריקה באוגוסט 2016. צילום: קובי גדעון / לע״מ.
יניב כרמל

אלי יוסף הוא יהודי מאמין. יוסף מאמין שישראל, כמדינת העם היהודי, לא צריכה למכור נשק לרודנים של מדינות אפריקה, ולא צריכה לחמש מיליציות שמבצעות פשעים בחפים מפשע. יוסף מאמין שזהו המצב כיום, אף כי על הפרטים המלאים מוטל איפול. אך מעל הכל יוסף מאמין שהעם היהודי, אם בגלל ההיסטוריה הייחודית שלו ואם בגלל המהות הרוחנית שלו, צריך להתקומם ולהתנגד לרעיון שנשק ישראלי ישמש לפשעים נגד האנושות.

לפני כעשרה ימים התפרץ יוסף, אשר מאחוריו עשרות שנים של פעילות במסגרת הבית היהודי, בזמן נאומו של יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט. האירוע יוצא הדופן התרחש בכנס של אירגון 'רבני צהר' כאשר יוסף קטע את נאום השר בקריאות נגד מתן נשק ישראלי בידי מרצחים.

אלי יוסף. "אני לא יכול לחיות עם זה כאזרח ישראל, שעושים דברים כאלו בשמי, ומוסרים נשק בידי אנשים שעושים זוועות, בשמי". תמונה באדיבות המצולם
אלי יוסף. "אני לא יכול לחיות עם זה כאזרח ישראל, שעושים דברים כאלו בשמי, ומוסרים נשק בידי אנשים שעושים זוועות, בשמי". תמונה באדיבות המצולם

סדרנים ניסו לרסן את יוסף בן ה-60, ומארגני הכינוס קמו אליו. הסדרנים החלו לגרור אותו אל מחוץ לאולם אך יוסף הנרגש היה נחוש להמשיך במחאתו. אחד המארגנים התרה בסדרנים, "לא בכוח, לא בכוח!" ואלו הרפו ממנו. סדרן ניגש ליוסף הנרגש והמתנשף ממאמץ וניסה לשדלו לצאת מהאולם. יוסף הביט בו ולפתע פנה אל הקהל המשתומם: "אין לכם קול? אין לכם קול?! אנחנו עברנו שואה, ילדים, נשים, נרצחו, ואנחנו נותנים נשק, אין לכם קול?"

בשיחה עם 'דבר ראשון' הסביר יוסף את מעשיו, מחשבותיו ורגשותיו בנושא.

"אני יהודי, אזרח ישראל, אני חי פה 40 שנה מאז שעליתי לארץ מאנגליה. לפני כשנה קראתי מאמר בעיתון על קבוצה של רבנים שביקרה במתקן 'חולות' בדרום, ובדקה את המצב של הפליטים שם. בסוף המאמר נאמר משהו בסגנון הזה: 'אי אפשר לגרש אותם מכאן כי שם, במדינתם, הם עלולים להירצח, ולא רק להירצח אלא על ידי נשק ישראלי'.

"וכשאני קראתי את זה הזדעזעתי והתחלתי לבדוק האם זה נכון. נגלה לעיני עולם שלא הייתי מודע לו. ברגע שנודע לי, ברגע שראיתי את הדברים באינטרנט, ואלו הדברים הגלויים כי רוב הדברים הם בעצם חסויים, נדהמתי. אני לא ידעתי שהתעשייה הצבאית שלנו היא כזו. אנחנו, כך אני הבנתי מדוח של אלוף במיל. עוזי עילם שפורסם בעבר, מייצרים יותר מדי נשק בשביל השוק של המדינות הדמוקרטיות, ולמדינות דמוקרטיות אין מספיק סכסוכים, והתעשייה רוצה למכור. אז יש גבול כמה אתה יכול למכור, אז מוכרים למדינות הדיקטטוריות, שזה אפריקה בעיקר.

"ביקור נתניהו באפריקה זה דבר נורא ואיום. הוא מצטלם עם נשיא דרום סודאן שמוכר בכל העולם כפושע, הוא נסע לשם במשלחת עם נציגים של 25 חברות נשק. הם הלכו לשם כדי לפתח קשרים, ויש מה לפתח כי יש שם מספיק סכסוכים ומספיק מלחמות."

"ארה"ב ואירופה לאט לאט יוצאות משם מכיון שהזוועות שם זה יותר מדי. כל נשק שאתה משתמש בו זו זוועה; אבל כשאתה הולך בכוונה תחילה והורג נשים וילדים – אז ארה"ב ואירופה אמרו 'לנו זה לא מתאים'. והן יוצאות מארצות דיקטטוריות ששם עושים דברים נוראים. אז יש לפחות תשע או עשר מדינות שארה"ב יצאה מהן ומי שנכנס לוואקום זה אנחנו.

"עכשיו, מה זה אנחנו? זה אני, גם אם לא שאלו אותי, אבל זה אני. זה לא הסגנון שלי להתפרץ ולהפריע לשר אבל אני ניסיתי הרבה דברים אחרים. עשיתי פגישות עם חברי כנסת והם תמיד התלהבו בפגישה הראשונה, ובפגישה השנייה? אין פגישה שנייה. כי מישהו, כנראה ממשרד הביטחון קירר אותם. ואז הבנתי שאין לי ברירה. מצד אחד זה מעשה של תסכול. ומצד שני זה דבר שחייב להיעשות, אני בסך הכל רוצה שאנשים יחשבו בעצמם מה היה קורה אם זה היה אנחנו הנרצחים. הרי זה היה אנחנו לפני 70 שנה, וזה יכול להיות אנחנו עוד 70 שנה.

"אני לא יכול לחיות עם זה כאזרח ישראל, שעושים דברים כאלו בשמי, ומוסרים נשק בידי אנשים שעושים זוועות, בשמי. בארה"ב יש סיפורים מצמררים, אבל בארץ זה לא מגיע, הדיווחים האלו. לא מספרים על הילדה שראתה את אמא שלה נרצחת ונאנסת מול עיניה.

"אני נתתי לשר בנט הרבה חומרים ושוחחתי עם סגן שר הביטחון, אלי בן דהן, באופן אישי, והוא אמר לי יש פה 7 מיליארד דולר, ולכן אני מציע לך לדבר עם חברי כנסת כי אני לא יכול לבד אני צריך את הסיוע של הסיעה. אז ביקשתי אבל לא הייתה ישיבת סיעה, עדיין לא אירגנו את הישיבה הזו.

רובה גליל. צילום: דובר צה"ל
רובה גליל, מתוצרת ישראל, המכונה גם 'הקלצ'ניקוב הישראלי'. צילום: דובר צה"ל

"אני רוצה שהציבור הישראלי ישאל את עצמו האם הוא יכול לחיות עם זה. אני לא יכול לחיות עם זה. יש אנשים בציבור שלא יכולים לחיות עם הגלידה שביבי מזמין, וכמה שזה עולה. מצידי שביבי יזמין כמה גלידה שהוא רוצה. אבל עם זה, עם סחר נשק לידי דיקטטורים, אני לא יכול לחיות.

"אני מאמין בארץ ישראל, אני מאמין שהיא שייכת לעם היהודי, אבל הנושא הזה הוא לא נושא של ימין או שמאל, אלא נושא של כולם. אני כבר לא נושא תקוות במפלגת הבית היהודי. אני כבר לא כל כך מקובל שם. כשאירגנתי הפגנות למען שחרור פולארד אז כל ראשי המפלגה באו, אבל עכשיו פחות. אבל זה נושא של כולם, בלי ימין ובלי שמאל.

"אני היום מרגיש שהדרך היחידה לעורר את העם זה לעשות את המחאה הכי עממית שאפשר. יש לנו ויכוחים, אנחנו פונים אחד נגד השני, אבל בסופו של דבר אנחנו לא עם שמוכן שדברים כאלה ייעשו בשמו.

"אני פונה לכל הקהילות ולכל הרבנים, ולכל מורי המוסר בארץ, מימין ומשמאל. אני שוקל להתחיל בשביתות רעב מול הבתים של רבנים מרכזיים ביהודה ושומרון, אבל זה צריך להיות משהו מכל חלקי העם.

ילד אפריקאי עם רובה סער. Photo: Pierre Holtz, UNICEF
ילד אפריקאי עם רובה סער. Photo: Pierre Holtz, UNICEF

"הבעיה עם השיטה של מכירת הנשק שלנו זה שהמכירה שלנו היא מכירה עקיפה. קיבלתי טלפון, לדוגמא, משגריר ישראל במדינה באפריקה שביקש ממני לרדת מהפגנה שתכננתי. למה? כי אנחנו כבר לא מוכרים נשק לדרום סודאן. אמרתי לו אם אתה יכול להגיד לי בוודאות שהנשק שאנחנו מעבירים למדינה כזו או אחרת לא מגיע לדרום סודאן בדרכים עקיפות אז אני יורד מההפגנה. הוא אמר לי, את זה אני לא יכול להגיד לך. הוא אמר את האמת.

"אנחנו מוכרים נשק להרבה מאד מדינות באפריקה. בורונדי, רואנדה, רואנדה של היום שעושה דברים מאד בעייתיים. ארה"ב ואירופה כבר לא שם. יש שם בעיות קשות של זכויות אדם. בקונגו ועוד.

"לאירופה יש כרגע רף, מבחינה מוסרית, גבוה יותר משלנו. אבל אני יודע שהעם שלנו הוא אחר. רוב חברי הכנסת שהצביעו נגד החוק של תמר זנדברג לא יודעים מה עושים עם הנשק שלנו. הם לא יודעים שלוחם בדרום סודאן, חלק מהשכר שלו, באופן שמקובל שם, זה לאנוס מקומיות, והם רוצחים אחד את השני, והכל באמצעות הנשק שלנו.

"אני מאמין בארץ ישראל, אני מאמין שהיא שייכת לעם היהודי, אבל הנושא הזה הוא לא נושא של ימין או שמאל, אלא נושא של כולם."

"אז מה המדיניות הישראלית? לא להיתפס. לא למכור ישירות, אלא בתיווך. ולא פחות חמור, תעשיות הנשק שלנו מגייסות בחורים צעירים שהיו ביחידות והם נוסעים לשם, בשביל 20 אלף שקל בחודש, ומאמנים את היחידות האלו. וזה משהו לא טוב. אנחנו לא צריכים את זה.

"אני חושב שלישראל יש יכולת וכוח להשפיע שם בדרך של שלום. ולא עושים זאת, אבל בטח שלא צריך לעשות מלחמה. ביקור נתניהו באפריקה זה דבר נורא ואיום. הוא מצטלם עם נשיא דרום סודאן שמוכר בכל העולם כפושע, הוא נסע לשם במשלחת עם נציגים של 25 חברות נשק. הם הלכו לשם כדי לפתח קשרים, ויש מה לפתח כי יש שם מספיק סכסוכים ומספיק מלחמות.

"אני שמעתי את ציפי חוטובלי אומרת שהתעשיה הצבאית פותחת לנו דלתות באפריקה. ושאלתי אותה איך הם פותחים לנו דלתות, מה הם עושים שם? אז היא עשתה כזו תנועת יד בביטול.

"זה פשוט לא מעניין אותם שאפריקאים נרצחים עם נשק שלנו. נוצרות בעיות הומניטריות, יש משבר הומניטרי בדרום סודאן. אני קודם כל בנאדם ובנאדם מרגיש בנאדם אחר.

"אני מנסה להציג לציבור, בהרצאות שלי, גישה אחרת מזו שמציג יד ושם. אני טוען שכשמלמדים על השואה אז זה לא צריך להיות רק מההיסטוריון, אלא צריך ללמוד ממי שהלך להציל. למי יש מסר? למציל. מי שהלך להציל, אנשים כמו ראול וולנברג, חסידי אומות עולם, אנשים שעשו דברים אדירים כדי להציל אנשים יהודים ולכולם יש בסיס אחד: הם מדמיינים את הצער של האחר כאילו זה הצער שלהם, ולכן הם פועלים. מה שאנחנו קוראים ביהדות ואהבת לרעך כמוך, אתה מדמיין מה קורה לאחר ומכאן בא לך הרצון לפעול.

"אני טוען שכשמלמדים על השואה אז זה לא צריך להיות רק מההיסטוריון, אלא צריך ללמוד ממי שהלך להציל. למי יש מסר? למציל. מי שהלך להציל, אנשים כמו ראול וולנברג, חסידי אומות עולם"

"ולכן כל המוסדות שלנו שמלמדים על השואה, הם לא צועקים כנגד הנושא הזה של סחר הנשק, כי יש להם רצון להראות כאילו השואה היא תופעה ייחודית לנו. אבל זה לא נכון, זה עלול להתרחש איפה שיש רוע, בכל מקום שיש רוע, כנגד כל אחד. זה יכול להיות לארמנים לפנינו, או היום בדרום סודאן או אתמול ברואנדה. ולא נכון ללמד כאילו זו תופעה ייחודית לנו, אלא זה צריך להיות משהו שמלמדים עם ההקשר של היום.

"והתשובה לרוע היא עוצמות של חמלה, וזה משהו שיש לעם הזה, לדעתי. ולכן זה פלא בעיני שאני מבקש מ'יד ושם' לזעוק נגד זה, והם לא מבינים את הקשר. אני אומר לשר החינוך אתה לא יכול ללמד על שואה בלי להבין את הקשר למה שקורה עכשיו, למה שאנחנו עושים. אבל הם לא רואים את הקשר".

עד מועד פרסום כתבה זו לא התקבלה תגובת משרד הביטחון ותגובת מפלגת הבית היהודי. הכתבה תעודכן במידת הצורך.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!