בתום מספר פגישות בין יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון (כולנו), ונציגי הגננות בראשות מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים לילי פוקמונסקי, סוכמה פשרה כי כל הצדדים – ההורים, המערכת החינוכית והגננות יירתמו למניעת שכחת ילדים ברכב, כל אחד בגזרתו הוא. הצדדים הגיעו לפשרה בדיון בוועדה לזכויות הילד שהתקיים ביום רביעי והיה האחרון ברצף של מספר מפגשים שהתקיימו בשבועיים האחרונים ועסקו בסוגייה.
ההחלטה שהתקבלה בנוגע לאחריות המסגרות החינוכיות היא שהגננות יפעלו במערך הסברה בערבים שלפני פתיחת שנת הלימודים, וכל מנהלת גן תקבע באופן עצמאי כיצד יש לנהוג באירועים חריגים. בנוסף, נקבע כי כל מנהלת גן תקבע דרכים לביצוע המשימה המשותפת, כולל נהלים בדבר עדכון על ילד חולה, על איחור ועל אי הגעה שתנומק בסיבת היעדרות.
כמו כן, להורים יחולקו דפי תזכורות ומניעה שיגובשו על ידי גורמי מקצוע ובליווי ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים.
הוועדה ביקשה להדגיש כי המודל המוצע לא יאופיין בכל אחריות פלילית ו\או מנהלית של הצוות החינוכי, וכי מטרתו היא לייצר רשת ביטחון וקריאה לערנות מצד ההורים והצוות החינוכי למניעת התופעה, וזאת במקביל למתן פתרונות טכנולוגיים.
מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים לילי פוקמונסקי בירכה על ההתגייסות הרחבה של כל המערכות ואמרה כי היא "משוכנעת שתהיה דרך בטוחה ויעילה לפרוש רשת ביטחון ולמנוע את האסונות הבאים. ההליך לווה אמנם בדיונים סוערים, אך הוא מעיד על החשיבות המיוחסת לנושא. אני מייצגת 18 אלף גננות ואנו שמחים לקחת חלק במאמץ הקולקטיבי."
ח"כ שאשא-ביטון בירכה גם היא על התוצאה אליה הגיעו נציגי המערכות והדגישה את מקומה של מערכת החינוך במהלך: "מערכת החינוך מבחינתי היא שותף טבעי למהלך שכזה. ההתגייסות של הצוות החינוכי היא צעד אחד מתוך רשת ביטחון לשמירה על חיי ילדינו, כי ברור שרק בשילוב ידיים נצליח למנוע את האסון הבא".
אסתר קליין, גננת מצפון הארץ, נלהבת פחות מההחלטה שהתקבלה בנוגע לאחריות הגננות על התופעה, לדבריה מדובר "בעוד ניסיון של המדינה לזרוק את האחריות על המחנכות". זוהי לא הפעם הראשונה בה מבקשת המדינה להרחיב את תחום האחריות של הגננות ואנשי החינוך בגיל הרך מבלי לגבות זאת בתקציבים או בכוח אדם. למה עושים את זה? כי הם כנראה לא פגשו מעולם את המציאות של הגננות, וחמור מזה – מדמיינים אותן כחסרות אחריות או עצלות – זה מאוד מכעיס".
מירי בוים, גננת מרחובות, רואה במהלך עליו החליטה הוועדה כמוזיל מערך הגננות וככזה שמבטא חוסר הערכה למלוא העשייה שלהן: "אני מגיעה ב-8 בבוקר לגן, צריך לקבל את הילדים, לילדים קשה להיפרד ולהורים יש אלף שאלות. במקביל אני צריכה לתפעל את הסייעות". בוים מספרת שהיא מתפנה לראות כל הילדים רק אחרי השעה 9, אז כל צוות הגן נרתם לפעילות השוטפת ואין בידיו זמן לעמוד בקשר עם ההורים. "החוק הזה מוריד את הרמה של הגננת, אנחנו אחראיות לתפעול כל הגן ולדאגה לכל הילדים במהלך היום, עכשיו רוצים שנדאג גם למה שקורה לילדים לפני שהם מגיעים לגן. אתה ההורה ואתה אחראי על זה שהילד יגיע לגן – הבעיה היא בכם, לא בנו".
