לאחר שבשבוע שעבר אישרה הכנסת לממשלה להפעיל תקציב דו-שנתי, צפויה הממשלה כעת להחליט על מסגרת התקציב לשנים 2017-2018, והחלטה זו צפויה ליפול ביום חמישי הקרוב בישיבת ממשלה מיוחדת.
מסגרת התקציב עליו תחליט הממשלה תהיה נגזרת של הכללים הפיסקאליים – כלל ההוצאה, כלל הגירעון והנומרטור. בישיבת הממשלה שהתקיימה ב-31 למאי כבר הציגו אנשי משרד האוצר את החישובים השונים שמשפיעים על גודלו של התקציב.
על פי התחזית של מסמך "הנומרטור" של אנשי משרד האוצר, ללא שינויי מדיניות – כלומר, המשך המצב הקיים כעת מבחינת השירותים שהממשלה מעניקה לנו – מסגרת התקציב צריכה לגדול ל-371.5 מיליארד ש"ח.
אבל, וזהו כמובן האבל הגדול, הגדלת התקציב מוגבלת באופן מלאכותי על ידי כלל ההוצאה שנתניהו הוביל לחקיקתו בעת היותו שר אוצר לפני למעלה מעשור. הכלל "המדעי" כביכול, קובע כי אין להגדיל את ההוצאה הממשלתית לפי הצרכים אלא לפי נוסחה שתכליתה לרסן את העלייה בתקציב. על פי יודעי חכמת הנסתר הזו במשרד האוצר הרי שכלל מגבלת ההוצאה קובע כי מסגרת התקציב לשנת 2017 תהיה 360.4 מיליארד ש"ח.
החישובים המעמידים את הכנסות המדינה הצפויות ממיסים על 324.6 מיליארד ש"ח בלבד, נעשים לאחר הפחתות המס המשמעותיות שהאוצר מתכנן, לרבות הפחתת מס חברות ומס הכנסה. גורמים שונים העריכו את עלות הפחתת המס הזו בכ-8 מיליארד ש"ח לשנה
לישיבת הממשלה הקרובה יגיעו אנשי האוצר עם נתונים מעודכנים. הכלכלן הראשי לאוצר שינה מעט את התחזיות לשנים הקרובות ולדבר יש השפעה על החישובים השונים. עידכון תחזיות הצמיחה לשנים הקרובות על ידי הכלכלן הראשי באוצר, ובעיקר התחזית כי התוצר יגדל רק ב-2.5% ב-2017, עשוי להשפיע על החישובים.
ההחלטה המשמעותית של השנה
הנקודה שנראה שבדרך כלל חומקת ללא התייחסות מספקת מצד השרים והשרות בממשלה, ומצד הציבור בכלל, היא כי ההחלטה על מסגרת התקציב היא ההחלטה שמשפיעה בהמשך על האופן שבו מחולק התקציב. בעוד שהתרגלנו לראות ויכוחים בין משרדי ממשלה והשרים העומדים בראשם ובין אגף התקציבים כנגד קיצוץ בסעיף כזה או אחר, לא ראינו בשנים האחרונות ויכוחים משמעותיים על גודל התקציב. וזו הנקודה: השרים למעשה צפויים להצביע על הקיצוץ במשרדיהם בעצמם, בהצבעתם על מסגרת התקציב ביום חמישי בממשלה.
נקודה נוספת שמשפיעה על מסגרת התקציב היא גודל הגירעון המותר. הצפי המעודכן להכנסות המדינה בשנת 2017 עומד על 324.4 מיליארד ש"ח. כלומר פער של 36 מיליארד ש"ח בין ההוצאות וההכנסות, אשר מכוסה על ידי "הגירעון התקציבי", בדרך כלל הלוואות או חוב שהמדינה מגייסת. אך 36 מיליארד ש"ח מהווים כ-3.2% גירעון (הגירעון מחושב ביחס לתמ"ג), וזוהי חריגה מהכלל הפיסקאלי המשמעותי השני שהממשלה כבולה אליו, הכלל להפחתת הגירעון. הגירעון התקציבי אמור לעמוד על כ-2.5%, ומשמעות הפער הזה היא כ-8.5 מיליארד שקלים. ולכן עולה השאלה: האם הממשלה תחליט לאפשר הגדלת הגירעון או להקטין את מסגרת ההוצאה הממשלתית עוד יותר?
על פי יודעי חכמת הנסתר במשרד האוצר הרי שכלל מגבלת ההוצאה קובע כי מסגרת התקציב לשנת 2017 תהיה 360.4 מיליארד ש"ח. על פי משרד האוצר המשך רמת השירותים הקיימת משמעותה תקציב של 371.5 מיליארד ש"ח. המשמעות: קיצוץ חד של 11.1 מיליארד ש"ח
חשוב לזכור שהחישובים הללו, אשר מעמידים את הכנסות המדינה הצפויות ממיסים על 324.6 מיליארד ש"ח בלבד, נעשים לאחר הפחתות המס המשמעותיות שהאוצר מתכנן, לרבות הפחתת מס חברות ומס הכנסה. גורמים שונים העריכו את עלות הפחתת המס הזו בכ-8 מיליארד ש"ח לשנה. כלומר – הממשלה הנוכחית מוותרת על הכנסות, ובמקביל מפחיתה את ההוצאות, והכל במסגרת האידיאולגיה של הקטנת נפח הפעילות של הממשלה במשק, וככל הנראה, תוך פגיעה משמעותית בשירותים הניתנים לאזרחים.
אחרי שמסגרת התקציב לשנים 2018-2017 תאושר בממשלה, יוכלו אנשי אגף התקציבים באוצר להתחיל בבניית התקציב המפורט מול משרדי הממשלה. מסגרת התקציב תכתיב את הצורך לבצע קיצוצים.
