מרב (שם בדוי), אם חד-הורית לשלושה ילדים שעובדת בתור מזכירה במשרה מלאה, נאלצת לגור אצל אמא שלה מכיוון שמשכורתה לא מספיקה לה כדי לשכור דירה. "אני עובדת, אני לא אחת שחיה על ביטוח לאומי" סיפרה ל'דבר ראשון', "התנאים לקבל סיוע בשכר דירה אבסורדיים, אם נעבוד בשחור ונצהיר שאנחנו לא עובדים אז נקבל סיוע, זה אבסורד. גם לפני שנפרדנו (מרב ובעלה, ט.כ) שנינו עבדנו ולא הצלחנו להתקיים. יותר ויותר מתקרבים לעוני, הרבה פעמים הייתי מדחיקה את זה, אבל הגעתי למצב של חובות. עכשיו אני מנסה איכשהו למצוא את עצמי לבד וזה לא אפשרי. למדינה לא אכפת, נהיה פער גדול בין אלה שיש להם ואלה שאין להם. איך עם משכורת של 5,200 ש"ח אני יכולה לשכור דירה? אני לא אלך ללשכת הרווחה ואצעק כי אני לא בנאדם כזה, וגם ללשכה אין מספיק תקציב, יש כל כך הרבה אנשים שזקוקים לעזרה לאן הם ילכו. במקום להרים אותנו – מורידים."
מציאות חייה של מרב לא שונה ממציאות חייהם של ישראלים רבים אחרים, שכמוה, עובדים במשרה מלאה ולמרות זאת לא מצליחים להתקיים. מציאות זו מעוררת את השאלה – מה עושה המדינה כדי למנוע את התדרדרותם של רבים כל כך לעוני?
לטענתם של פעילי הפורום למאבק בעוני, תקציב המדינה עליו עתידה להצביע הממשלה אינו מספיק לצמצום ממדי העוני ולכן, בכוונתם להפגין היום (חמישי) מול ישיבת הממשלה. הפורום מאגד בתוכו מספר ארגונים, ביניהם איגוד העובדים הסוציאליים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, שתיל, א.ל.א- אדם למען אסיר והמנהל לשירותי קהילה – עיריית ירושלים.
עו"ס מיכל יאסו, המתאמת בין הארגונים החברים בפורום אמרה לקראת ההפגנה כי "אנחנו דורשים תקציב שמוציא מעוני ולא מדרדר לעוני. הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות. בחובתה לספק שירותים חברתיים ראויים לתושביה, ולאנשים החיים בעוני בפרט". פרופ' יונה רוזנפלד, חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית וממייסדי הפורום אמר, "שינויים בפועל ניתן לעשות רק בשותפות עם האנשים החיים בעוני ולא בהחלטות שנסגרות במשרדים מעל ראשיהם".
הפורום דורש תקצוב להוצאה מעוני במספר תחומים:
הגדלת אחוזי הדיור הציבורי ל-5% מהבנייה בישראל (בהתאם להמלצות ועדת אלאלוף), והוספת כ-3,000-1,000 דירות בשנה ב-15 השנים הקרובות. בשנה האחרונה שווקו כ-46,000 דירות ובמקביל נרכשו רק כ-600 דירות לדיור ציבורי.
בנוסף, דורש הפורום הוספת תקנים לעובדים סוציאליים, הוספת תקנים למימוש ההמלצה לפיה בטיפולו של עו"ס משפחה לא יהיו יותר מ-60 תיקים פעילים. עו"ס צפרא דוויק יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים אמרה על כך כי "העובדים הסוציאליים קורסים תחת עומס נוראי. היקף פעילות כזה עשוי לאפשר התערבות הולמת וראויה מקצועית לסיוע לאוכלוסייה החלשה ביותר שזקוקה לעזרת הרווחה".
עוד דורש הפורום את הגדלת קצבת הבטחת ההכנסה ל-67% מקו העוני, שינוי הדיסריגארד (סכום שאם מקבל הבטחת ההכנסה משתכר מעליו, מקוזזת לו הקצבה) ל-87% מקו העוני (בהתאם להמלצות ועדת אלאלוף). לדברי הפורום, על המדינה לסייע למקבלי הבטחת ההכנסה לצאת ממעגל העוני ולא לקבע את המצב הכלכלי של משפחה ברמת הכנסה שאינה מאפשרת מחייה הולמת.
בנוסף, דורש הפורום הוספת 210 מעונות יום לילדים, בדגש על אזורים עם ריכוז של אנשים החיים בעוני וזאת בכוונה לאפשר לאותם אנשים לצאת לעבוד, הקטנת ההשתתפות הכספית עבור שירותים רפואיים, בדגש על תרופות להן זקוקים מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה ושינוי התקצוב הדיפרנציאלי (מצ'ינג) לרשויות מקומיות בתחומים של חינוך ורווחה (תקצוב דיפרנציאלי ראוי וסביר בהתחשב בהבדלים בין רשויות עניות לרשויות עשירות).
בנוסף להפגנה יצא פורום הארגונים נגד חוק ההסדרים ויקרא לממשלת ישראל לדחות את מסמך המחליטים ואת מסמך הרפורמות המובאים לדיון, לחייב את משרד האוצר להציג תקציב הכולל סוגיות תקציביות בלבד ולהותיר את כל הרפורמות והשינויים מרחיקי הלכת להצעות חוק ממשלתיות שיובאו לדיון מקיף ומהותי בהליכי חקיקה רגילים, תוך מתן אפשרות לחברי הכנסת ולציבור ללמוד את הנושאים ולקבל החלטות כראוי.
לדברי ראשי הפורום, התחומים שיפגעו במיוחד הם תחומי הבריאות והחינוך. בשל התכולה המצומצמת של ביטוח הבריאות הבסיסי רבים רואים בביטוח הנוסף הכרח ולכן לכ-80% מהאוכלוסייה בארץ ישנו ביטוח בריאות נוסף, כולל לאנשים החיים בעוני. כעת מתוכננת בחוק תוספת מבורכת לסל התרופות, אך התקצוב לתוספת זו לא יבוא מהתקציב באופן פרוגרסיבי (כשהחיים בעוני משלמים פחות), אלא על חשבון ייקור השב"ן, ובאופן רגרסיבי – העלאת עלות השב"ן באופן אחיד, בלי קשר להכנסה. בנוסף על כך, אדם עם שב"ן החי בעוני צפוי השנה לעלייה בהשתתפות העצמית עבור ניתוחים מכוסים. ראשי הפורום מסבירים כי הסיבה לאותה עלייה היא העברת תוספת תקציב להגדלת סל התרופות. כך לדבריהם, נוצרה אשליה כי המדינה מעניקה לאזרח תוספת של שירותי בריאות מסובסדים, אלא שלמעשה היא גורעת ממנו שירותי בריאות חיוניים באופן שפוגע במוחלשים ביותר.
בתחום החינוך, בהצעה לחוק ההסדרים מתוכננת דחייה נוספת של חוק יום חינוך ארוך, שמטרתו לתת הזדמנות שווה לכל ילד בישראל, מגן ועד חטיבה (יום לימודים ארוך עד 16:00 כולל ארוחה חמה). החוק אושר בממשלת נתניהו הראשונה, כבר בשנת 97, ומאז נדחה יישומו. ראשי הפורום מסבירים כי אי יישום החוק ייפגע בצורה חמורה במיוחד באוכלוסיות החיות בעוני, ובפרט באימהות חד-הוריות שיתקשו לממן מסגרות אחר הצהריים לילדיהם בשוק החופשי, וכך עיכוב החוק פוגע בהן כלכלית ולעיתים אף דוחק אותן משוק התעסוקה או מביא לצמצום היקף התעסוקה שלהן בשל חוסר יכולת למצוא פתרון לילדים. כמובן שאי יישום החוק פוגע בצורה חמורה במיוחד בילדים החיים בעוני.
