והימים ימי בין המְצָרים,

עם ישראל מניח את סיר הבשרים

ומתענג על צלחת קורנפלקס,

חומוס, סלטים מזן של "נסיכים",

ומעת לעת מנשנש גם צ'יפסים.

 

בימים אלו אנו נדרשים למשנה זהירות,

כי חלילה וחס תבוא פורענות

ואכן, זו לא איחרה לבוא –

"ריקול! ריקול!" – נשמע קול ברמה,

"היכונו זו שעת מלחמה:

ליסטריה מונוציטוגנס וסלמונלה התחפרו במרכולים,

יש להכותם שוֹק על יָרך,

ללא כל ייסורי מצפון ורחמים!"

 

בכל דור ודור קמים לעם ישראל אויבים

והפעם, מה רבה הסכנה,

כי רואים הם ולא נראים

ערב רב של גדודים…

 

ואולי זה היה רק חלום בלהות,

ומישהו שם בוחן אותנו לקראת הבאות…

פשוט מעיר אותנו מתרדמה עמוקה:

"ריקול", ריקול" – בזו הקריאה!

 

הקריאה לתיקון – זו שעתה!

ובאה לנו באחת – בבעתה

ומוטב – עתה…