ראשי הרשויות המקומיות הודיעו בשבוע שעבר על כוונתם לפתוח בשביתה ב-1.9, זאת במחאה על מספר סעיפים בתקציב המדינה, שלטענתם פגעו ברשויות. היום (שני), הודיעו נציגי הרשויות שתביעותיהם נענו, ואיום השביתה בוטל.  יו"ר המרכז לשלטון מקומי, חיים ביבס אמר כי "מנענו פגיעה דרמטית בחיי התושבים שלנו, חיזקנו את מערכת החינוך במדינת ישראל והבאנו להגדלת המענקים לרשויות המוחלשות".

בין מרכז השלטון המקומי לבין האוצר התקיים משא ומתן לגבי התקציב הקרוב. בקרב הרשויות שררה התנגדות רבה לגזירות רבות שתוכננו באוצר, שהוערכו ע"י מרכז השלטון המקומי בסכום של שני מיליארד ש"ח, בהן קיצוצים בחינוך וברווחה והניסיון העקבי של האוצר להקמת קרן הארנונה הממשלתית, שמבוססת על הגיון של הסטת תקציבים בין הרשויות המקומיות ולא על הוספת תקציבים. במסגרת מה שהגדירו ברשויות "חוסר רצינות" מצד האוצר במשא ומתן, התכנסו ראשי רשויות מכלל הארץ ואיימו בשביתה כללית.

כעת, במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים, טוענים ברשויות להישגים ובהם מציאת מקורות מימון לבניית כיתות לימוד ומבני ציבור חדשים, ביטול יוזמת קרן הארנונה הממשלתית, ביטול קיצוץ שעות הוראה במערכת החינוך ואי-פגיעה תקציבית בתיכונים, יחד עם תוספת תקציבית של 400 מיליון ש"ח לטובת רשויות מוחלשות והעמדת מענקי איזון לרשויות אלו על סך 3.1 מיליארד שקלים. בעקבות שינויים אלה, בוטלה השביתה ברשויות.

בשלטון המקומי אמנם ביקרו את הקיצוצים המתוכננים העתידים לפגוע באזרחי המדינה, אך לא תבעו מהאוצר את הגדלת מסגרת התקציב. מבחינת האוצר, משמעות ההחלטה לבטל את הגזירות ולהוסיף תקציבים למענקי האיזון היא קיצוץ סכומים אלו מתקציבי משרדי ממשלה אחרים. קביעת המסגרת התקציבית היא ההחלטה הגורלית. לאחר שנקבעה מסגרת מצמצמת, כל תוספת מחייבת קיצוץ באותו הסכום בסעיף אחר ושומרת על דינמיקה של תחרות על משאבים בין משרדי הממשלה וגופי המדינה השונים בין עצמם. בסופו של דבר, ללא הרחבה, התוספת שהשיגו הרשויות, עלולה לחזור אליהם מכיוון אחר, דרך קיצוץ במשרדי הממשלה שישפיע על תקציבים שונים.